אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה נראתה כחסרת חשיבות, נאט"ו משמנת את מנועיה ושבה למלא את ייעודה המקורי משקל נגד לשאיפות ההתפשטות של רוסיה. הברית המנומנמת עד לא מכבר, התעוררה משנת חורף ארוכה בעקבות מהלכיה של מוסקבה באוקראינה, שגרמו לפחד בקרב שכנותיה של המעצמה מהמזרח. פחד שנבע מכך שהן המטרה הבאה של ולדימיר פוטין. במערב היו סבורים שהאיום שנשקף מהקרמלין הוסר עם תום המלחמה הקרה וקריסת ברית המועצות ב-1991, אך בדלנותה היחסית של ארצות הברית תחת ברק אובמה הביאה את הצאר החדש לבחון את קצה גבול הסבלנות של וושינגטון מחדש.
סיפוח חצי האי קרים בתחילת 2014, בימים שחלפו מאז הודח נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' בהפיכה עממית, תפס את אירופה וארצות הברית לא מוכנות. בפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה, רוסיה נוגסת בשטחה של אחת ממדינות היבשת באופן חד-צדדי. בתגובה, בריסל וושינגטון הטילו עליה סנקציות, במטרה להרתיע אותה מפעולות אגרסיביות נוספות.
על אף שהעיצומים הכלכליים אכן פגעו בכלכלת רוסיה, לא היה די בהם כדי להניא את פוטין מלהתסיס את מזרח אוקראינה ולסייע צבאית וכלכלית לבדלנים שפעלו באזורים בהם מתגוררים דוברי רוסית. הם הכריזו על התנתקותם מהממשל בקייב, אך זה לא ויתר ויצא למבצע צבאי נגד הבדלנים, שהפך במהרה למלחמת אזרחים. התעוזה והאומץ של מוסקבה חידדו את ההבנה במערב שלפיה רוסיה לא תוותר ללא קרב על אזורי ההשפעה שלה, גם אם בהצהרותיה היא הכחישה מעורבות ישירה במשבר באוקראינה.
לקריאה נוספת על המלחמה הקרה השנייה
מלכסנים מבט אל העולם: ההתעצמות הצבאית של סין מלחיצה את המערב
המלחמה החמה: כך מנסה פוטין להשיג שליטה עולמית
שכנותיה של רוסיה לא בלעו את כדורי ההרגעה שפיזר הקרמלין, והבהלה למראה הטנקים הרוסיים ששטפו את שדות הקרב באוקראינה הזכירו להן את הימים הפחות עליזים שבמהלכם מיגרו הסובייטים כל שלטון במזרח אירופה שהעז לחשוב ולפעול בשונה מהם. המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה - הפצירו בנאט"ו להגביר את נוכחותה בשטחן לאחר שהפכו, הלכה למעשה, לקו החזית החדש במלחמה הקרה השנייה. שלוש המדינות, שזכו בעצמאותן מחדש עם התפרקות ברית המועצות, הצטרפו לברית ולאיחוד האירופי ב-2004, למורת רוחו של פוטין, שראה כיצד המערב קונה אחיזה בחצר האחורית שלו.
למדינות הבלטיות יש בסיס מוצק לדאגתן ולרצונן להתחמש - תאגיד ראנד, ארגון מחקר אמריקני, פרסם לאחרונה דו"ח לפיו צבא רוסיה יכול לכבוש את ריגה, בירת לטביה, ואת טאלין, בירת אסטוניה, בתוך חמישה ימים לכל היותר. בעקבות המתיחות, החזירו ליטא ואסטוניה את גיוס החובה לצבא, כשבלטביה נמענו מכך באותו שלב עקב העלויות הגבוהות. לשלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר נותר לתלות את תקוותיהן בוושינגטון, שתחת ממשלו של ברק אובמה נקטה מדיניות בדלנית כלפי אירופה, עד לפרוץ המשבר האחרון.
ארצות הברית הבטיחה לאחרונה להגדיל פי ארבעה את ההוצאות הצבאיות שלה במזרח אירופה, שיכללו העברת כלי נשק כבדים, כלי רכב משוריינים וציוד נוסף למדינות מרכז ומזרח אירופה החברות בנאט"ו, במטרה להרתיע את מוסקבה. התקציב שהבית הלבן ייעד להשקעה הצבאית באירופה ב-2017 הוא 3.4 מיליארד דולר, לעומת הסכום הנוכחי - 789 מיליון דולר.
בברית הצפון-אטלנטית שואפים להבטיח כי בכל רגע נתון תהיה מוצבת חטיבה כשירה ללחימה על אדמת אירופה, שתהיה כוח התגובה הראשון במקרה בו רוסיה תתקוף את אחת מחברות נאט"ו. שינוי התפישה שחל בוושינגטון הוצג על ידי שר ההגנה אשטון קרטר, בעת שפירט את הדרישות התקציביות של הפנטגון. על אף שציין את איראן כמי שעדיין מהווה סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית, הייתה זאת רוסיה, לצד ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), שהועמדה בראש סדר העדיפויות.
בעוד שבברית מברכים על ההירתמות המחודשת של ארצות הברית לצד אירופה, מפקדיה מבהירים כי יש צורך להשקיע בה משאבים נוספים. גנרל פיליפ ברידלאב, מפקדה הצבאי של נאט"ו, אמר כי על וושינגטון להעביר תקציבים נוספים ליבשת שמתמודדת עם האגרסיביות המחודשת של רוסיה. כיום מוצבים כ-62 אלף אנשי צבא אמריקניים באירופה, טיפה בים בהשוואה לכוח שמנה חצי מיליון איש בתקופת המלחמה הקרה.
הגנרל האמריקני הבכיר טוען כי מוסקבה הגבירה את פעולותיה הצבאיות גם באזור הארקטי, שם מתחרות המעצמות על אוצרות הטבע הרבים שהופכים לזמינים עם המסת הקרחונים וההתחממות הגלובלית. בין היתר, הוא ציין את הצוללות המתקדמות ששלח פוטין למים שבין בריטניה, איסלנד וגרינלנד, והעלה את האפשרות שבסיס אווירי שהפעילה וושינגטון באיסלנד, עד שנטשה אותו לפני כעשור, יאוויש מחדש.
לא רק במדינות הבלטיות חרדים ממוסקבה. בפולין, שם חזרה לשלטון באוקטובר האחרון מפלגת "משפט וצדק" הלאומנית, חידשו לאחרונה את המשא ומתן לרכישת מערכת להגנה מפני טילים לטווח בינוני. בעשור הקודם התכנית עוררה את זעמו של הקרמלין, שראה בכך איום מפורש עליו, למרות הצהרותיה של ארצות הברית ולפיהן מדובר בהגנה על אירופה מפני איראן. ואולם, עם החתימה על הסכם הגרעין עם טהראן ביולי האחרון ויישומו בתחילת השנה, הטיעון לא צפוי לשכנע את מוסקבה שמדובר במהלך שלא קשור אליה.
במקביל, עמלה נאט"ו כל העת להרחיב את שורותיה, כך שמדינות נוספות שרוצות להתנתק מרוסיה ולהתקרב למערב יזכו למטריית ההגנה שהיא מציעה. אחד מעקרונות היסוד של הברית הוא תגובה מידית לכל פגיעה באחת מחברותיה, שכמוה הכרזת מלחמה על נאט"ו. עובדה זאת סייעה להרתיע את ברית המועצות בזמן העימות הבין גושי, וככל שהברית הצפון-אטלנטית תתרחב, כך יצטמצם במידה ניכרת הסיכוי להרפתקה צבאית רוסית נוספת במזרח אירופה או בקווקז.
בדצמבר הזמינה נאט"ו את מונטנגרו להצטרף, ואשרור המהלך צפוי להתקבל בוועידת הברית שתתקיים בוורשה ביולי הקרוב. המדינה הקטנה שוכנת בבלקן, אזור שנחשב למרחב השפעה מסורתי של מוסקבה, שכבר הספיקה להביע את זעמה על הצעד והזהירה מפני "השלכות מסוכנות". בינתיים, שכנתה סרביה, שבמשך שנים רבות נחשבה לבעלת ברית קרובה של רוסיה, חתמה לאחרונה על הסכם עם הברית הצפון-אטלנטית, שיעניק חסינות לחייליה ויאפשר להם מעבר חופשי בשטחה.
לא מדובר בהצטרפות רשמית לנאט"ו, אולם בקרמלין טענו כי מדובר בהשפלה עבור בלגרד, אחרי ששניים מאנשיה שהוצבו בלוב ונחטפו בידי דאעש נהרגו בשוגג בתקיפה אווירית אמריקנית. סרביה הדגישה כי היא מעוניינת להישאר ניטרלית במאבק בין ארצות ורוסיה, אך מפלגת הימין הקיצוני, שמחזיקה בעמדות פרו-רוסיות בשל קשריהן התרבותיים וההיסטוריים של שתי המדינות, הודיעה כי תערער על ההחלטה.
תגובה חריפה יותר ואולי אף צבאית עלולה להתרחש אם יבשילו המגעים לצירופה של גיאורגיה לנאט"ו. המדינה השוכנת בקווקז וגובלת בדרומה של רוסיה היא סדין אדום עבור ההנהגה במוסקבה, שיצאה למלחמה נגדה ב-2008 וסיפחה למעשה שני מחוזות בדלניים ממנה. טבליסי מנסה מאז להצטרף לחיק הברית הצפון-אטלנטית, אך זו מתנהגת בזהירות בסוגיה הנפיצה, בצל החשש שמהלך לא יביא עימו רק הצהרות לוחמנית מפוטין, אלא יוביל לערעור האזור כולו.
לא רק אירופה נמצאת בראש מעיניה של נאט"ו. בגבולה הדרומי, בטורקיה, מתנהלת כבר חמש שנים מלחמת אזרחים עקובה, שגררה בשנה האחרונה גם את רוסיה. משטרו של רג'פ טייפ ארדואן נקלע למשבר עמוק עם הקרמלין אחרי הפלת המפציץ הרוסי בחודש נובמבר שעבר. בימים הראשונים לאחר התקרית היה חשש שהמצב ידרדר לעימות כולל, שייאלץ את נאט"ו להתערב ובכך יביא להסלמה. מאז, מסתפקים הצדדים בחילופי האשמות קשות כשכל אחד מהם מאשים את השני בתמיכה בארגוני טרור ובהחרפת המצב בסוריה.
גם בימים אלו, שבמהלכם מתקיימת הפסקת האש השברירית שהושגה בשיתוף פעולה נדיר בין ארצות הברית למוסקבה, בוושינגטון כבר צופים את כישלונה וחושבים על האפשרויות הבאות. מזכ"ל נאט"ו ינס סטולנברג הזהיר כי בזמן ההפוגה היחסית בלחימה רוסיה מרחיבה את נוכחותה בסוריה, שם היא החלה לפעול בחודש ספטמבר שעבר כדי להציל את משטרו של בשאר אסד.
בין האופציות שהועלו כחלופה למגעים הדיפלומטיים הממושכים היו מבצע קרקעי של הקואליציה האמריקנית נגד דאעש. בערב הסעודית ובטורקיה העלו את הפתרון הזה בשבועות האחרונים, אך הדגישו כי עליו לצאת לפועל במסגרת הקואליציה. בשתי המדינות הסוניות, שהידקו את היחסים ביניהן על רקע התחזקות הציר השיעי שבו חברה אף רוסיה, מודעים לכך שתמיכתה של ארצות הברית במהלך שכזה תקשה על מוסקבה לסכל אותו. ערב הסעודית כבר החלה לשלוח מטוסי קרב לטורקיה, בטענה כי מדובר בחיזוק הקואליציה נגד "המדינה האסלאמית", אך במוסקבה מבינים את הרמז.
ראש ממשלת רוסיה, דימיטרי מדבדב, כבר הצהיר כי אם יחליטו באנקרה ובריאד לממש את תכניותיהן ולשלוח חיילים לאדמת סוריה, תפרוץ מלחמת עולם שלישית. בתקופה הקרובה יוכרע אם פניהן של שתי האויבות הוותיקות אכן לעימות חזיתי ומסוכן או שמא הן ימשיכו להסתפק במלחמות שליחים כפי שאירע מאז תום מלחמת העולם השנייה, עם הפסקה קצרה שאפיינה את ההלם שאפף את רוסיה עם התמוטטות הגוש הסובייטי ויוקרתה הבינלאומית.