פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלכסנים מבט אל העולם: ההתעצמות הצבאית של סין מלחיצה את המערב

      בנייה מאסיבית של נושאות מטוסים, עסקאות נשק עם איראן, מהלכים אגרסיביים מול השכנות במזרח הרחוק, והפיכת אפריקה לחצר האחורית על ידי השקעות כלכליות אדירות ובניית בסיסי צבא. בייג'ינג רוצה להיות כוח עולמי חדש, ורק הבעיות הכלכליות מסכנות את חזונה הצבאי והפוליטי

      מלכסנים מבט אל העולם: ההתעצמות הצבאית של סין מלחיצה את המערב
      צילום: שלומי גבאי; עריכה: ניר חן

      (בווידאו: שגריר ישראל בסין לשעבר יהוידע חיים, בריאיון לאולפן וואלה! NEWS)

      בזמן שארצות הברית מתכתשת עם רוסיה כמו בתקופת המלחמה הקרה, עליה להתמודד גם מעצמה נוספת שמנסה לכבוש את הזירה העולמית. עליית כוחה של סין אינו בגדר תופעה חדשה, אך בתקופה האחרונה בייג'ינג מנסה לפרוץ ביתר שאת לעבר מחוזות נוספים ולהרחיב את השפעתה הצבאית בדרום-מזרח אסיה ובמקומות נוספים בעולם.

      רק בשבוע שעבר אישרה סין כי היא בונה נושאת מטוסים שנייה, שתצטרף ל"ליאונינג", שאותה רכשה בעבר מאוקראינה ושדרגה בעצמה. ההכרזה על כך הגיעה כשברקע מתיחות גדולה בים סין הדרומי, שם הקים המשטר הקומוניסטי איים מלאכותיים שנועדו לממש את תביעותיה של בייג'ינג על האזור המשמש נתיב סחר בינלאומי חשוב. למדינות נוספות יש דרישות על המשאבים הרבים המצויים בסמוך לארכיפלג של איי ספראטלי, אך ההודעה של משרד ההגנה בדבר בניית כלי השיט העצום היא קודם כל מסר לארצות הברית.

      וושינגטון מרבה לעסוק בחודשים האחרונים בחופש התנועה הבינלאומי בים סין הדרומי, בין היתר בשל האינטרסים הכלכליים שלה שעלולים להיפגע עם בייג'ינג תממש את תכניותיה. בדו"ח של הפנטגון שפורסם השנה נכתב כי סין עשויה לבנות כמה נושאות מטוסים נוספות ב-15 השנים הקרובות לנוכח הנחיתות שלה בתחום מול ארצות הברית. ממשלו של ברק אובמה ניסה להפגין שרירים כששלח את שר ההגנה לשוט על סיפון נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט" בים סין הדרומי וגרם לזעם בקרב משטרו של שי ג'ינפינג. ואולם, מאמצי ההרתעה טרם הצליחו להביא לתוצאות.

      נושאת מטוסים סינית (AP)
      בינתיים היא היחידה, אך לא לזמן רב. נושאת המטוסים הסינית (צילום: AP)

      כמה טיסות מבחן שערכה השבוע סין באחד ממסלולי ההמראה שהוקמו באיים המלאכותיים העלו עוד יותר את סף הלחץ באזור. וייטנאם והפיליפינים הביעו מחאה רשמית, כשגם מלזיה, ברוניי וטייוואן - לכולן תביעות טריטוריאליות בים סין הדרומי - מביטות בדאגה לנוכח המהלכים האגרסיביים שנוקט המשטר הקומוניסטי. וייטנאם כבר האיצה את שדרוג כוחות הביטחון שלה ובפיליפינים הזהירו כי אם לא יצרו את צעדיה של סין, היא תכונן "אזור הגנה אווירי" בים סין הדרומי.

      טייוואן, מצדה, חתמה לאחרונה על עסקת נשק עם ארצות הברית בסך 1.8 מיליארד דולר, למורת רוחה של בייג'יניג. עם זאת, לא רק התחמשותה של הממשלה בטייפה מדאיגה את המשטר הקומוניסטי. בהמשך החודש יתקיימו בחירות באי השכן ולפי הסקרים, מי שמובילה היא מפלגת "הקדמה הדמוקרטית", ששואפת לעצמאות מסין היבשתית. טייוואן הפכה לישות עצמאית הלכה למעשה ב-1949, אז נמלטו לאי הלאומנים שהפסידו לקומוניסטים במלחמת האזרחים. מאז סירבה סין להכיר בהיפרדותו של האי ממנה והיא רואה בו מחוז מורד.

      המפלגה, שנישאת על גלי התמיכה של הצעירים שמאסו בתלות הכלכלית בסין, מאמינה שעל 23 מיליון תושבי האי להכריע את גורלם בעצמם. כשבייג'ינג מכוונת מאות טילים לעבר טייוואן בזמן שהיא מעולם לא הצהירה כי זונחת את האפשרות להשתמש באופציה צבאית כדי להחזיר אותה תחת שלטונה, ניצחון המפלגה הדמוקרטית לא צפוי להתקבל שם בברכה. על אף פגישה היסטורית שנערכה בנובמבר האחרון בין נשיא סין שי לנשיא טייוואן ומא יינג-ג'ו, היחסים בין שני המשטרים היריבים של אותו העם עדיין קרובים לנקודת רתיחה.

      מצעד סין (רויטרס)
      השכנות מביטות בדאגה לנוכח המהלכים האגרסיביים שנוקט המשטר הקומוניסטי. חיילי צבא סין (צילום: רויטרס)

      גם שכנותיה האחרות של סין ממשיכות להרגיש מאוימות מצדה. יפן וקוריאה הדרומית, בעלות ברית קרובות של ארצות הברית, משקיעות משאבים גדולים בחיזוק צבאותיהן. טוקיו, שהייתה מוגבלת מאוד מבחינת פיתוח יכולותיה והשימוש בהן, משנה בהדרגה את מדיניותה הפציפיסטית שנכפתה עליה בתום מלחמת העולם השנייה. אחד ההסברים שניתנו לכך על ידי ראש הממשלה הלאומני שינזו אבה היה האיום הנשקף מצדה של בייג'ינג. לפי החוקים החדשים שהצליח להעביר, הקיסרות תוכל להילחם לצדה של ארצות הברית במקרה שהיא תותקף.

      סין גם משתדלת לשמור על יחסים תקינים עם המשטר הסורר של קוריאה הצפונית, שנותר מבודד כמעט לחלוטין משאר העולם, ברם אף היא מוגבלת בכך. ניסוי גרעיני תת-קרקעי שביצעה השבוע פיונגיאנג עורר זעם אצל השכנה מצפון, שלא קיבלה על כך התראה כפי שאירע בפעמים קודמות. ההצהרות המופרכות של קים ג'ונג און ושל שלטונו אמנם לא נועדו כדי להפחיד את בייג'ינג, אלא את סיאול ואת וושינגטון, אך בסין מצפים שהוא יגמול להם על כך שהם מספקים לו סיוע ולא יערוך מאחורי גבם פיצוצים גרעיניים.

      מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און עם תספורת חדשה וגבות חדשות (רויטרס)
      לא העביר התראה לסין לפני הניסוי. מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און (צילום: רויטרס)

      סין לא מתעניינת רק בחצר האחורית שלה. שנים רבות שהיא שמה את יהבה לעבר אפריקה, שם מדינות היבשת צמאות להשקעה זרה שלא תציב להם תנאים על זוטות כמו זכויות אדם ודמוקרטיה. סודאן, זימבבואה ומוזמביק הן רק חלק מהמדינות שעמן מקיימת בייג'ינג קשרי מסחר ענפים. בתמורה היא זוכה לדריסת רגל אסטרטגית באזור שהיה בעבר נחלתן הבלעדית של מעצמות המערב, שהחלו להתנות את הסיוע שהן מעניקות למדינות אפריקה ברפורמות פוליטיות וכלכליות.

      כדי לשמר על האינטרסים שלה, לא פעם מונעת סין הטלת סנקציות על משטרים מפרי זכויות אדם בהצבעות במועצת הביטחון של האו"ם. בתור מי שמחזיקה בזכות וטו, כמו ארצות הברית, רוסיה, בריטניה וצרפת, בייג'ינג יכולה לנווט כרצונה ולהפיל החלטות שלא עולות בקנה אחד עם שאיפותיה הגלובליות.

      ציון דרך משמעותי שיכול לרשום לעצמו הנשיא שי אירע בסוף השנה האחרונה עם ההסכם להקמת בסיס ימי בג'יבוטי. במדינה הקטנטנה שבקרן אפריקה פועל כבר בסיס אמריקני, שממנו יוצאים אל הפועל מבצעים נגד ארגוני טרור במזרח אפריקה וסיורים במפרץ עדן שמטרתם להילחם בפיראטים. בסין תירצו את הצורך במתקן בכדי לסייע במקרים של משברים הומניטריים באזור ובמשימות לשמירת שלום, אך לכולם ברורה הכוונה בבניית הבסיס הצבאי הראשון מחוץ לגבולותיה של המדינה המאוכלסת ביותר על פני כדור הארץ.

      ספינה של צבא סין מפנה אזרחים ודיפלומטים מנמל עדן – תימן, 30 במרץ 2015 (רויטרס)
      צבא סין מפנה אזרחים ודיפלומטים מספינה בנמל עדן שבתימן (צילום: רויטרס)

      נוכחות של ממש במזרח התיכון אין לסין, אך זה שנים רבות שהיא שומרת על יחסים קרובים עם איראן, גם כשזו הייתה מבודדת תחת משטר הסנקציות הנוקשה שהשיתו עליה במערב. במהלך המשא ומתן המייגע שהתנהל בין המעצמות לטהראן על תכנית הגרעין שלה, הציגה בייג'ינג קו יוני, בדומה למוסקבה. אחרי החתימה על ההסכם ההיסטורי בווינה, צצו דיווחים רבים על עסקאות הנשק הנרקמות בין סין לאיראן, הכוללות גם מטוסי קרב חדישים שיחליפו את כלי הטיס המיושנים בחיל האוויר של איראן.

      גם סביב המלחמה בסוריה סין מתחילה להראות התעניינות גוברת יותר. על אף שהמהלך טרם התממש, יש מי שצופה כי בייג'ינג עשויה להצטרף במידה כזאת או אחרת לציר מוסקבה-טהראן-דמשק כחלק ממאמציה למנוע מתקפות טרור על אדמתה. חוק חדש למלחמה בטרור, שגורם לחשש רב במערב, הועבר בשבוע שעבר בפרלמנט והוא יאפשר לצבא להשתתף במבצעים צבאיים מעבר לים, אך הוא גם מטיל מגבלות על כלי תקשורת בכל הנוגע לדיווחים על מתקפות טרור וכן על חברות טכנולוגיה.

      הרפובליקה העממית מנהלת מערכה ארוכה נגד קיצונים איסלאמיים במחוז שינגיאנג שבמערב המדינה, שם נהרגו מאות בני אדם בשנה האחרונה. קשה לדעת מה באמת מתרחש במחוז האוטונומי שבו מתגורר המיעוט האויגורי, אך ארגוני זכויות אדם שמצליחים לדלות משם מידע מדווחים על דיכוי של האוכלוסייה המקומית וניסיון למחוק את זהותם התרבותית הנפרדת. חלק מבני המקום הצטרפו לארגוני טרור ברחבי העולם, בהם ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), ובבייג'ינג חוששים שהם ישובו למדינה כדי לבצע בה פיגועים.

      בחור שניסה לתקוף איש תקשורת נקשר ע"י מפגינים פרו-דמוקרטיים, בהונג קונג (רויטרס)
      המשטר בסין מדכא אסלמיסטיים קיצוניים וגם מפגינים פרו-מערביים (צילום: רויטרס)

      כדי לממש את חזונו, הנשיא שי רואה לנגד עיניו את דמותו של מייסד סין הקומוניסטית מאו דזה דונג. הוא אמנם הודה שהיו"ר עשה שגיאות - בין היתר נהרגו עשרות מיליוני בני אדם מערב תחת שלטונו האכזרי - אך דמותו של מאו זוכה עדיין לתהילה, כשפסל עצום ממדים שלו נבנה בימים אלו במרכז המדינה. הנשיא מעוניין לרכז בידיו סמכויות רבות יותר וכל ניסיון לערער על המשטר נתקל בצנזורה וביד קשה.

      רק בשנה שעברה מחצו השלטונות את המחאה הפרו-דמוקרטית שקמה בהונג קונג, האזור המנהלי המיוחד שחזר לחיקה של סין ב-1997 לאחר הסכם עם בריטניה. הונג קונג נהנית ממידה רבה של אוטונומיה, אך הצעירים בה דרשו לקיים בחירות חופשיות אמתיות, ללא התערבות של בייג'ינג. חסימת הרחובות וההפגנות הסוערות מחוץ לפרלמנט פוזרו בכוח ומנהיגי המחאה נענשו. על אף שלא היה זה דיכוי אלים כפי שאירע בכיכר טיינאמן בתחילת שנות ה-90, הייתה זאת הוכחה נוספת לכך שהנשיא לא מוכן לסבול קריאת תיגר על הקווים האדומים של סין.

      פסל ענק של מנהיג סין לשעבר מאו דזה דונג הנבנה במרכז המדינה, 5 בדצמבר 2015 (רויטרס)
      דמותו של מאו זוכה עדיין לתהילה, כשפסל עצום ממדים שלו נבנה בימים אלו במרכז המדינה (צילום: רויטרס)

      מה שעשוי לפגום בתכניותיה השאפתניות של סין הוא, כמו תמיד, המצב הכלכלי. השיטה המקומית, שמשלבת שוק חופשי פרוע וחסר מעצורים לצד חוסר שקיפות של השלטונות, יוצרת לא פעם בועות גדולות, שמתפוצצות בפתאומיות. בחודשים האחרונים צנחה הבורסה בצורה דרמטית ויצרה חשש גדול מפני משבר עולמי חדש. קריסה כלכלית לא רק תסכל את החזון הצבאי והפוליטי, אלא היא אף יכולה לגרום לטלטלה פנימית שאותה לא ניתן יהיה לעצור.

      הפיתוח המסיבי שעברה סין בעשורים האחרונים הגיע על חשבון חלקים נכבדים מהאוכלוסייה ועל חשבון הסביבה, שזוהמה והושחתה עם הקמת עשרות ערי ענק, מפעלים מזהמים ומיזמי בנייה הרסניים. העושר הרב שזרם למדינה הגיע לידי פלח מסוים באוכלוסייה, ומיליונים רבים עדיין לא נהנים מהפיכתה של המדינה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. ניסיונות המשטר ליצור קהילה שתקנית וצייתנית, גם באלימות, מצליחים עד כה למנוע תסיסה מבפנים, אך משברים כלכליים חריפים פירקו בעבר אימפריות גדולות יותר מסין הנוכחית. תשאלו את ברית המועצות.

      נשיא סין שי ג'ינפינג עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בביקור רשמי בבית הלבן בוושינגטון. 25 בספטמבר 2015 (רויטרס)
      חייב לייצב את הכלכלה כדי לממש את חזונו. נשיא סין שי ג'ינפינג (צילום: רויטרס)