בדיון זועם שהתקיים אתמול (שני) בוועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עלה כי חלק מבסיסי צה"ל בשטחים אינם מחוברים לביוב, והשפכים מוזרמים לשטח, פוגעים בסביבה ומזהמים את מי התהום של מדינת ישראל. את הדיון כינס יו"ר הוועדה דודי אמסלם ונכחו בו נציגי הוועדה, משרד הביטחון, צה"ל, המנהל ואיגוד המים.
עוד עלה במהלך הדיון כי משרד הביטחון משלם אגרה למועצות ביהודה ושומרון רק עבור בסיסים שמחוברים למערכת הביוב האזורית ולא משלם עבור בסיסים שאינם מחוברים. לאחר שהתבררה נקודה זו אמר יו"ר הוועדה לראש יחידת התשתיות במשרד הביטחון, איתן ארם: "הרצחת וגם ירשת? אם כשאתה לא מחובר אתה לא משלם, אז אין לך ממש אינטרס להתחבר לרשת הביוב".
עוד בוואלה! NEWS:
תת-אלוף בצה"ל הושעה מתפקידו בשל תלונה על הטרדה מינית
תושב ההתנחלות שאליה הגיע אחד החיילים: "הוא היה לחוץ, הרגענו אותו"
יעלון: חמאס מתקשה לשקם את התשתיות שנפגעו ב"צוק איתן"
"מדובר בנזק למי התהום שעלותו גבוהה בהרבה מעלות ההשקעה הנדרשת לתשתיות", הוסיף אמסלם, "אנחנו עוד נשלם את מחיר המחדל". אמסלם ביקש לקבל תוך חודש וחצי דוח שיכלול מיפוי בעיות הביוב בבסיסי צה"ל ותכנית עבודה רב שנתית לביצוע. כמו כן, נקבע דיון נוסף בנושא בעוד ארבעה חודשים. על פי הערכות של אנשי מקצוע, כחצי מיליון מטרים מעוקבים של שפכים מוזרמים מבסיסים אלו מדי שנה. "זה על גבול החוצפה של המדינה", המשיך. "אם היה מדובר במפעל או במועצה אזורית קורסת, הם היו מקבלים קנסות ומועמדים לדין".
ברוך נגר, נציג רשות המים שנכח בדיון, ניסה להסביר את חומרת הנזק. "ברור שמי השפכים נכנסים למי התהום אבל אנו עדיין לא יודעים איפה זה בא לידי ביטוי", טען. "כרגע אנחנו לא מתעסקים עם הצבא. אנחנו, כרשות המים, רואים את האיום המרכזי בשכנים הפלסטינים ובחלק קטן של ההתיישבות". ליאוניד מריאכין מרשות המים הוסיף: "איפה שאנחנו מפתחים תשתית חדשה, אנחנו עושים את כל המאמצים שבסיסי צה"ל יתחברו. לאחרונה בסיס בית חורון התחבר".
לרשות המים ישנן סמכויות רחבות ויכולת הטלת סנקציות נגד פוגעים באיכות הסביבה אך רק בתחומי הקו הירוק. בגדה לעומת זאת, סמכויות אלו לא עומדות בפני רשות המים. "ב-2010 פורטה רשימה שכללה בסיסים ביהודה ושומרון. הקריטריונים לא שונים מאשר בתוך הקו הירוק", טען ארם, "צריך לטפל בכל הביוב אבל יש סדרי עדיפויות. באלון מורה מקימים תחנת שאיבה בעלות של שני מיליון שקלים, בחטמ"ר שומרון בעשרה מיליון שקלים ושמונה מיליון למועצה ושניים לתשתית פנימית".
על פי הנתונים שהוצגו לוועדה על ידי המועצה האזורית שומרון, כ-17 בסיסים ברחבי יהודה ושומרון אינם מחוברים למערכות ביוב והשפכים מוזרמים לשטח הפתוח תוך כדי פגיעה בטבע, בבעלי החיים וזיהום מקורות המים של ישראל. בעיה זו קיימת כבר שנים רבות ובשנת 2010 התקבלה החלטה בממשלה על חיבור בסיסי צה"ל למערכת הביוב ואף הוקצה לכך כסף.
התכנית שאושרה בממשלה כללה גם את בסיסי צה"ל ברחבי הגדה. מכתבים בנושא נשלחו לאורך השנים מטעם המועצה האזורית שומרון, אך לדברי ראש המועצה יוסי דגן, שום דבר לא קודם. בוועדה הוא טען כי "הריבון האחראי על האכיפה לא מכבד את הדרישות שהוא דורש מאתנו. אנחנו משקיעים עשרות מיליונים לחיבור למט"שים, הקמנו 22 תחנות שאיבה. המצב אבסורדי. בתקופה שארדן היה השר להגנת הסביבה התקבלה החלטה לחבר את כל בסיסי צה"ל לביוב. בתוך הקו הירוק יש אבא ואימא אבל שר הביטחון אז, אהוד ברק, החליט על החרגת בסיסי צה"ל ביהודה ושומרון".
נציג משרד הביטחון ארם הודה בבעיה ואף טען שהיא רחבה יותר מגבולות יהודה ושומרון. "יש ביוב שזורם מבסיסי צה"ל ביהודה ושומרון, אבל לא רק ביהודה ושומרון, גם בכל רחבי המדינה בבסיסי צה"ל ישנם פערים שאנחנו צריכים להשלים אותם".
משרד הביטחון: "הגורם המגביל הוא שיקולים תקציביים"
יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם אמר: "המדינה מאלצת כמעט בכל יישוב לקחת הלוואות ולהשית עלויות עצומות על התושבים. לא תאמין מה משלמים מושבים עניים לאגרת ביוב. בא צה"ל הגדול עם תקציב של 60 מיליארד ומותר לו לצפצף על החוק. אם היית מושב היית מועמד לדין אתמול".
עוד הוא הוסיף: "צה"ל הוא הריבון בשטח והוא צריך קודם לטפל בעצמו כמאמר הפתגם 'קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים'. כלומר - קודם כל תהיה אתה בסדר. זה כמו שהכנסת תשפוך את השפכים ותגיד שאין לה כסף ובירושלים יתנו קנסות לתושבים, זה הזוי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת הביטחון חיברה במהלך השנים האחרונות עשרות מחנות צבאיים למערכת הביוב, ובהם גם מחנות ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון כמו גם בשאר חלקי הארץ עדיין ישנם מחנות צבאיים אשר נדרש חיבורם לביוב, כאשר הגורם המגביל הוא שיקולים תקציביים למשימה זאת. מערכת הביטחון השקיעה ומשקיעה מאמצים ומשאבים רבים לקידום נושא זה, מתוך כוונה להשלים חיבור כלל מחנות צה"ל לביוב במהלך השנים הקרובות. סדר העדיפות לחיבור נגזר משיקולים סביבתיים, מבצעיים, הנדסיים, שיקולי עלות ושיקולים תקציביים".