התחמקות מפיצוי, התעמרות ומניעת חוזה: המצב העגום של שוק העבודה

כמעט מחצית מהעובדים בישראל לא קיבלו חוזה עבודה, בניגוד לחוק – כך עולה מדוח חדש של עמותת "קו לעובד" לשנת 2015, הסוקר את תמונת המצב העדכנית של שוק העבודה. הדוח מעלה ממצאים מטרידים על העסקת עובדים, כולל תופעות של התעמרות במקום העבודה, העסקה קבלנית, והעסקת בני נוער תוך הפרה חמורה של תנאי העבודה. הדוח מתבסס על ניתוח מדגמי של כ-3,600 פניות של עובדים.

מחברת הדוח, עו"ד מיכל תג'ר מהמחלקה המשפטית של "קו לעובד", אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי בעמותה הופתעו מאוד מהממצאים. "מעסיקים רבים מרשים לעצמם להפר חוקים במדינת ישראל", הסבירה. "ראינו השנה הרבה יותר פניות מבני נוער עם הפרות מאוד בוטות של חוקי העבודה. משרד הכלכלה צריך לתת את הדעת, יחד עם האגף לאכיפת חוקי עבודה".

לדבריה, "חשוב לבצע אכיפה ביתר שאת, בדגש על ביצוע חוק הודעה לעובד. דרושים יותר פקחים לאכיפת חוקי עבודה". תג'ר התייחסה לנושאים שדורשים, לטענתה, טיפול חקיקתי, כמו התעמרות בעובדים במקום העבודה. "תמונת המצב של שוק העובדים בישראל היא עגומה", הוסיפה. "לא מדובר במקרים פרטניים. אלה מקרים חמורים, הרבה צעירים ומבוגרים לא מקבלים את הזכויות שלהם".

עוד בוואלה! NEWS:
יו"ר ההסתדרות הצטרף למפלגת העבודה: "המציאות החברתית מחייבת"
הסוף להעסקת "כתף אל כתף": עובדי קבלן ייקלטו כעובדי מדינה
משרד החינוך מתנער מאחריותו למורי הקבלן

45% מהפונים דיווחו על אי-מתן חוזה עבודה או הודעה לעובד על תנאי העבודה, כפי שמוגדר בחוק. ההשלכות של מצב זה עשויות להיות חמורות. העובדים לא יכולים לדעת מה יהיה שכרם, ואינם יכולים לסמוך על הסכמה בעל פה של המעביד. כמו כן, לא מובטחים להם תנאים נלווים, כמו תשלום על שעות נוספות. על פי הדוח, אי הוודאות מלווה את העובדים עד לפיטוריהם, ולעתים אף לאחר מכן.

עובדת מתחום החינוך סיפרה שסורבה לקבל לידיה את חוזה העבודה שלה. "התפטרתי שבעה חודשים אחרי הלידה, מתוכם עבדתי ארבעה חודשים", העידה, "כשהתפטרתי, ביקשתי מהמעסיק אישור תקופה וסיום העסקה, מילוי טופס של ביטוח לאומי לדמי אבטלה, את החוזה שעליו הייתי חתומה ומכתב שמאשר שאכן עבדתי לפי החוזה ואין באפשרותי לשלב גידול ילד יחד עם התנאים המוזכרים בחוזה".

לדבריה, "אמנם כשהתקבלתי החוזה היה בעל פה, אבל אחרי כמה חודשים גיליתי שיש חוזה מודפס בתיק שלי במשרד, שאכן רשום שם שאני עובדת במשרה מלאה ולא מקבלת תשלום נוסף על השעות הנוספות שאני אדרש לעשות מעבר לכך. כעת, הם לא מוכנים לתת לי העתק של החוזה שמעולם לא קיבלתי, ולא מוכנים לכתוב מכתב שמאשר את העבודה שלי בתנאים האלה".

המשמעויות המשפטיות על אי מתן חוזה עבודה הן בעייתיות. במצב כזה, נטל ההוכחה בדבר תנאי העבודה עוברים אל המעביד. כלומר, במקרה של תביעה מצד העובד, יצטרך המעסיק להפריך את גובה השכר, או תנאי אחר בחוזה. עם זאת, דבר זה מצריך פנייה לערכאות משפטיות, ואינו פותר את בעייתם של עובדים אשר עדיין עובדים במקום העבודה, ומעוניינים לדעת מהם תנאיהם.

סוגיה נוספת שעולה מהדוח היא התעמרות במקום העבודה והשפלת העובדים. על פי הדוח, תלונות אלה הופנו בעיקר ממגזרים חלשים, בהם עובדים מבוגרים מאוד או צעירים מאוד, ועובדים בפריפריה, שם היצע התעסוקה דל. לא אחת, ההתעמרות באה בתגובה לבירור של עובדים על אודות זכויותיהם. נהג הסעות סיפר כי "רוצים לפטר אותי בעבודה, בגלל שסגנית המנהל לא מסתדרת איתי, ובגלל שדיווחתי למנהל על זה שהיא מקללת אותי".

עדות נוספת של פועל במפעל תעשייתי מעלה מקרה של התנכלות, יחד עם עבירות נוספות על חוקי העבודה. "יש לי כמה בעיות שהמנהל שלי עושה לי, החל מגניבת שעות והתנכלות מחמירה שגרמה לשינוי שעות העבודה, עד להתנהגות לא נאותה והטרדה של מילים פוגעות וגסות, והרעת תנאים שנבעה מהתנכלות", סיפר. "בוצע בירור בעבודה עם ההנהלה הבכירה, ואין טיפול מצד שום גורם. להיפך, יש זלזול וחוסר יחס מצדם, עם גיבוי מלא למנהל שפעל כך".

תופעת ניכויי שכר, שהייתה נפוצה בשנים הקודמות בעיקר בקרב עובדים בתחנות דלק, התרחבה על פי הדוח גם לענפים נוספים. ל"קו לעובד" הגיעו פניות של עובדים ברשתות קמעונאיות גדולות, במסעדות וברשת בתי מלון. כך, למשל, סיפרה עובדת ברשת קמעונאית כי גילתה שבכל חודש הורידו לה סכום כסף מהמשכורת, רק כי היו חוסרים בקופה. זאת, מבלי לבדוק מי היה אחראי לחוסר.

"אני עובדת שנה", העידה העובדת. "בכל חודש מורידים לי מהמשכורת סכום כסף בגלל חוסרים בקופה. המנהלת לא נותנת לי הסבר, וטוענת שהיא לא תשב שעות מול המצלמות לבדוק את הסיבה. החוסרים לא מוצדקים, ואין סיבה ברורה למה הם יורדים לי מהמשכורת. אני בטוחה שאני מחזירה עודף נכון ועובדת לפי הנהלים. האם ניכוי המשכורת הזה חוקי?".

העסקת עובדים בשכר לפי שעה מדלדלת את זכויותיהם של העובדים, ופוגעת ביכולתם להסתמך על הכנסה ממקום העבודה. מהדוח עולה כי החוקים וצווי ההרחבה, כמו גם מבנה שוק העבודה, יוצרים פערים עצומים בין העובדים השעתיים לעובדים בשכר חודשי. על פי הדוח, מעסיקים רבים מאמצים את השיטה של העברת עובדים לשכר שעתי, על מנת להפחית בעלויות ההעסקה.

עובדת בחברה בענף הרכב, המועסקת בתחום השיווק, סיפרה כי חתמה על חוזה העסקה של משכורת גלובלית, אולם לפתע הודיע המנהל כי הוא רוצה להעביר את כל העובדים לחוזה חדש בשכר שעתי. "במידה ואמשיך לעבוד את אותו היקף משרה שעבדתי, ארוויח פחות", הסבירה. "בנוסף לכך, כעת תהיה דרישה לעבודה בלילות ובשבתות, דבר אשר לא הוצג לי כאשר חתמתי חוזה. לאחר בירור מול המנהל ולאחר שהצגתי את עמדתי, נאמר לי שמבחינת החברה מי שלא יהיה מוכן לחתום על חוזה ההעסקה החדש, עבודתו בחברה תופסק".

תופעה נוספת שמתוארת בדוח היא ההתחמקות מתשלום פיצויים, שנפוצה במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ובפרט בקרב עובדים בהעסקה קבלנית. במקרים רבים, נאמר לעובדים על ידי המעסיק לאחר פיטוריהם כי כל שנותר הוא לשחרר את הכספים הצבורים בקרן הפנסיה, מבלי לעדכנם כי במקרים רבים מחויב המעסיק להשלים חלק נוסף, מעבר לסכום הצבור. לעתים רבות מוחתמים עובדים מפוטרים על מכתבי "עזיבה מרצון", שמשכנע אותם, לעתים ללא הבנתם המלאה, לוותר על חלק ההשלמה של פיצויי הפיטורים.

מכיוון שתופעה זו רווחת מאוד בקרב אוכלוסיית עובדי הקבלן בישראל, החליטה הסתדרות העובדים להתמודד עם התופעה וכללה לאחרונה סעיף קונקרטי בהסכם הקיבוצי בענף הניקיון, המחייב קבלנים יוצאים לשלם את מלוא פיצויי הפיטורים לעובדים הנותרים במזמין השירות. "קו לעובד" פנתה להסתדרות העובדים לאחרונה במטרה לכלול סעיף דומה בהסכם הקיבוצי בענף השמירה, אולם תשובה לפנייה זו לא התקבלה כלל. תופעה זו, לצד החתמה על מסמכי עזיבה מרצון, פוגעת במידה רבה בזכאות לדמי אבטלה ובשחרור מידי של כספי הפיצויים הצבורים. למעשה, המעסיק חוסך את חלק ההשלמה של הפיצויים, ואילו זכויותיו של העובד נפגעות.

תופעה מדאיגה נוספת העולה מהדוח היא של מעסיקים שנוהגים להגיש תביעות נגדיות לכל תביעת שכר המוגשת נגדם. לאחר הגשת כתב תביעה נגד המעסיק, נשלח אל העובד המתלונן מכתב איום בתביעה נגדית, לרוב בסכומים גבוהים בהרבה מאלה שאותם תובע העובד.