"סכנה - האויב באיראן": נשק יום הדין של חמינאי נגד המתונים

(תיעוד ממעצר המלחים האמריקנים על ידי איראן)

אחרי שבשנתיים וחצי האחרונות התעסקו המחנות השונים באיראן בוויכוח סביב המשא ומתן עם המעצמות על תכנית הגרעין, החתימה עליו וההפשרה המסוימת ביחסים עם המערב הביאו את השמרנים להתמקד בקרב הבא שלהם, הפעם בתוך הרפובליקה האסלאמית.

לטורים הקודמים של "חוץ מזה"

ביום שישי תיפתח במדינה מערכת הבחירות לפרלמנט (המג'לס) ולמועצת המומחים, הגוף החשוב מבין השניים שמפקח על המנהיג העליון ובוחר את מחליפו. בפעם הראשונה מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, הבחירות לשתי זרועות השלטון הללו יתקיימו במקביל, ועל אף שהן לא חופשיות הן צפויות לעצב את עתידה של המדינה בעשור הקרוב.

בעלי בריתו של הנשיא חסן רוחאני מקרב מחנה המתונים מקווים שהסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל טהראן יגבירו את התמיכה בהם בקרב התושבים, שהעלו את רוחאני לשלטון ביוני 2013 בשל המצב הכלכלי הקשה ששרר. מנגד, מחנה השמרנים, שלא ראה בעין יפה את העסקה שנחתמה עם המעצמות ביולי, הקשיח מאז את עמדתו ושחרר הצהרות תקיפות רבות כלפי וושינגטון, לא רק במישור הדיפלומטי.

לקריאה נוספת בנושא
לועגים לארה"ב: באיראן ציינו את יום השנה למהפכה האסלאמית
תיעוד איראני: "מל"ט וצוללת צילמו נושאת מטוסים אמריקנית"

בין שלל ניסיונות להתגרות צבאית בארצות הברית, הבולט ביותר היה שיגור הטיל הבליסטי "עמאד" באוקטובר. אותו ניסוי גרר גינויים מצד מדינות המערב, שטענו כי מדובר בהפרה של הסכם הגרעין ושל החלטות קודמות של מועצת הביטחון. בממשל האמריקני המתינו עד יישומו המלא של ההסכם בחודש שעבר ופחות מיממה אחר כן הם הטילו עיצומים חדשים על טהראן במסגרת תכנית הטילים שלה.

לא מפתיע היה כשמשמרות המהפכה ניצלו לטובתם תקרית שולית שבמהלכה חדרו כלי שיט אמריקניים למים הטריטוריאליים של איראן בשל תקלה טכנית במערכות הניווט. מעצרם של עשרת המלחים שודר ללא הרף בטלוויזיה הממלכתית וגם שחרורם המהיר, שלמענו פעל שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, לא הפריע לתעמולת הניצחון לפעול במרץ. ההתגרות באמריקנים נמשכה עם תיעוד ממזל"ט איראני, שצילם נושאת מטוסים אמריקנית ששייטה במפרץ הפרסי ופורסם בחגיגיות.

האפשרות שאיראן תשוב לחיק הקהילה הבינלאומית והתמיכה הגוברת ברוחאני הדליקו נורה אדומה בקרב בעלי בריתו של המנהיג העליון עלי חמינאי והחריפו את המאבקים הפוליטיים הפנימיים. כך, מועצת שומרי החוקה, גוף שאמון על סינון מועמדים וחוקים לפי נאמנותם לחוקה ולהנהגה הדתית, חסמה אלפים מאנשי המחנה המתון מלהתמודד על מקום בפרלמנט. יתרה מכך, היא פסלה 80% מאלו שרצו להיבחר למועצת המומחים, שביום מן הימים תמנה יורש לחמינאי בן ה-76.

מחנהו של רוחאני ושל הנשיא לשעבר עלי אכבר רפסאנג'ני מקווה לצבור השפעה גדולה יותר בקביעת המנהיג העליון הבא ולזכות ביותר מושבים במועצת המומחים, המונה 88 חברים שיכהנו בתפקידם עד 2024. ולכן, רואים בהרכב העתידי דבר גורלי, ברקע גילו ובריאותו הרופפת של חמינאי.

באופן תיאורטי, למועצת המומחים יש סמכות להדיח את המנהיג העליון במקרה שהוא לא יכול לתפקד יותר, אך קשה לראות כיצד המתונים יהיו נותני הטון לאור הסינון הקפדני של מועצת שומרי החוקה המקורבת לחמינאי - מתוך 801 מועמדים, רק 166 שרדו את התהליך. בין אלו שסולקו מהמרוץ היה חסן חומייני, נכדו של רוחאללה חומייני, מנהיגה העליון הראשון של הרפובליקה האסלאמית. הוא נמנה עם מחנהו של רוחאני ולמרות ייחוסו המשפחתי, דחתה אותו מועצת המומחים בשל השקפותיו.

חמינאי עצמו התייחס השבוע לבחירות וכהרגלו ציין "סכנה" הנשקפת מאויבותיה של איראן והזהיר כי גורמים עוינים ינסו לחדור למערכת הפוליטית של המדינה: "האויב מנסה לחדור לתוך הבחירות. על העם להיות מודע לכך ולפעול נגד מה שהאויבים מחפשים". מי ששרד ניסיון התנקשות לאחר המהפכה האסלאמית ושילם בידו על כך חושש מעתידה של הרפובליקה האסלאמית לאחר מותו. אחד הרעיונות שמדאיגים את השמרנים הוא זה שהעלה רפסנג'אני בחודש דצמבר האחרון, אז אמר שמועצת המומחים עשויה לבחור "מועצת מנהיגים" במקום מנהיג עליון אחד, ששולט למשך שארית חייו.

במסגרת החוקה של איראן, "מועצת הנהגה" זמנית יכולה למשול עד אשר המנהיג העליון החדש נבחר. ואולם, יש מי שטוען שרפסנג'אני הביע תמיכה למעשה בגוף הנהגה קבוע, מעין רפורמה דמוקרטית בתפקיד שכיום קובע את המילה האחרונה על כל זרועות השלטון, כמו גם על הצבא ועל התקשורת. הדברים הללו במהרה נדחו על הסף על ידי בעלי בריתו של חמינאי והם חידדו את ההבנה בקרבם שמדובר במערכת בחירות קריטית.

יהיו התוצאות אשר יהיו בבחירות, מדיניות החוץ של טהראן לא צפויה להשתנות. לצד האצת חידוש היחסים הכלכליים עם המערב ויתר העולם בעקבות יישום הסכם הגרעין, ההנהגה הצבאית של איראן לא תרפה מאיומים על ארצות הברית, יחד עם העמקת מעורבותה בסכסוכים באזור כמו גם שדרוג כוחות הביטחון במסגרת עסקאות נשק עם רוסיה. עם זאת, המחנה המנצח יזכה לחיזוק שורותיו לקראת הבחירות לנשיאות בקיץ הבא.

אם אנשי המחנה של רוחאני יצליחו לנצח בבחירות לפרלמנט, הנשיא יוכל לקדם את הרפורמות הכלכליות והפוליטיות שאליהן התחייב במהלך קמפיין הבחירות שלו ב-2013, שהיו תקועות עד כה בשל שליטת השמרנים. רוחאני מנסה לבסס את התמיכה סביב השיפור הצפוי בחייהם של התושבים עם ביטול העיצומים המשתקים שהושתו על איראן, אך נשים וצעירים רבים שהתאכזבו מהבטחות הבחירות שלו עלולים להישאר בבתיהם מתוך חוסר אמון במערכת השלטונית המסועפת והמסואבת.

מנגד, חמינאי מנסה למנוע מהשמרנים לאבד גם את הפרלמנט ובכך להישאר בשליטה רק על מערכת המשפט הנוקשה, שרדפה בתקופה האחרונה עיתונאים ופעילים המזוהים עם המחנה המתון. גם המנהיג העליון מבין שהרפובליקה האסלאמית נמצאת בצומת קריטי וכי עליו להישאר עם האצבע על הדופק כדי שהמתונים לא ימשיכו לנגוס בכוחם הכמעט אבסולטי של השמרנים. מצד שני, פארסה דומה לזו שאירעה במהלך הבחירות לנשיאות ב-2009, אז זכה מחמוד אחמדינג'אד בצורה מעוררת מחלוקת בכהונה שנייה במה שהוביל ל"מחאה הירוקה", עלולה לערער עוד יותר על יסודות ההגמוניה השמרנית.