ישן בקיץ ולא נוהג באלימות: המחקר המפתיע על צבי היבשה בישראל

היצור המשוריין זוכה באחרונה למחקר מקיף במסגרת עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה, שם נמצא כי הקיץ הלוהט בארץ גורם לו להיכנס ל"שנת קיץ". לעומת מקביליו באירופה, הוא אינו אלים בהזדווגות - ואף חולק שטחי מחייה

נראים פחות ופחות באזורנו. צבי היבשה (צילום: מאי ברנהיים חיימוביץ')

צב היבשה המצוי זוכה באחרונה למחקר מקיף בישראל, ממנו עולה כי גם המעט שידוע על ידידינו המשוריין – אינו מדויק. עד היום, הצב הנפוץ בכל אגן הים התיכון כמעט שלא נחקר בארץ, והידע עליו נשאב ממחקרים שנעשו עליו בעיקר באירופה. בעבודת המחקר שלה בביולוגיה, גילתה תלמידת הדוקטורט מאי ברנהיים חיימוביץ' מאוניברסיטת חיפה כי קיימים לא מעט הבדלים בין זן צב היבשה הנפוץ בישראל לעומת מקביליו האירופיים.

משימתה הראשונה של ברנהיים חיימוביץ', שעבודת המחקר שלה נעשית בהנחייתו של פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, היה לגלות את מקום הימצאם העדכני של הצבים. זאת לאור העובדה כי הצבים נראים פחות ופחות באזורנו, בעיקר עקב תהליכי עיור וקיטוע של שטחים טבעיים. לאחר עבודה מאומצת, מצאה ברנהיים חיימוביץ' 200 צבים בגני רמת הנדיב. על 18 מתוכם ענדה ברנהיים חיימוביץ' משדרים, שהעבירו לה נתונים על פעילותם.

מהנתונים בנתה החוקרת מודל המנבא מהם אזורי המחייה המועדפים על הצבים. על פי המודל, באזורים אלו הרכב הטרוגני של צמחייה המגוונת בגובהה, אך קיימים בהם גם חלקי אדמה חשופים לשמש, שבהם יכולים הצבים להתחמם להנאתם. לרוב, ישהו הצבים בשולי השיחים, ככל הנראה בשל התנאים הציבים במקומות אלה, המגינים עליהם מפני שינויים קיצוניים במזג האוויר.

לקריאה נוספת:
שינויים בהרגלי הנדידה: כך הפך אגמון החולה לביתם של העגורים
למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: חיפושי הנפט בגולן יוארכו בשנתיים
מחקר: קופים שמדברים ב"שפה גבוהה" מושכים אליהם יותר נקבות

עוד בוואלה! NEWS

הכל יהיה בסדר: 3 טריקים שיגרמו לכם להרגיש ממש טוב

לכתבה המלאה
תלויים בטמפרטורת הסביבה לוויסות חום גופם. צבי היבשה (צילום: מאי ברנהיים חיימוביץ')

הצב, יצור בעל טמפרטורות גוף הדומה לזו שקיימת בסביבה, תלוי בתנאי מזג האוויר לוויסות מידות החום בגופו. בשל כך, ניתן היה לצפות שהצב ינהג לעשות "שנת חורף", כפי שנוהגים לעשות צבים מזה זה באירופה. ואולם למרבה הפליאה, החורף הישראלי אינו זה שדוחק בצבים לנמנם כדי לווסת את טמפרטורת גופם – זה הקיץ המהביל שעושה זאת. "המחקרים על צבים ממין זה נעשו בארצות שבהן הטמפרטורות צונחות, באופן שמצדיק הפסקת פעילות, אולם באזור התפוצה שלו בארץ לא תמיד מגיעות הטמפרטורות לשפל המחייב הפסקת פעילות", הסבירה ברנהיים חיימוביץ' .

לדבריה, "התברר כי אצלנו, בחודשי הקיץ שבין יולי ואוקטובר, כמעט שלא הייתה קיימת פעילות ושיא הפעילות נרשם דווקא בחורף, בין ינואר ואפריל. אז, התנאים המקומיים הם האידיאלים להזדווגות". עוד התברר כי בניגוד למיני צבים אחרים בעולם, שחלקם טריטוריאליים ואלימים, בעיקר בהזדווגות, הצב הישראלי אינו בעל תכונות אלה. החוקרת אף מצאה מקומות רבים של חפיפה בין שטחי המחייה של צבי המחקר שלה, שכנראה מסכימים לחלוק בטריטוריות שלהם.

חולקים טריטוריות ולא נוהגים באלימות. צבי היבשה (צילום: מאי ברנהיים חיימוביץ')

כעת, בעבודת הדוקטורט שלה, מנסה ברנהיים חיימוביץ' לענות על שאלות הקשורות להתרבות המין. ממצא שעלה במחקר הוא שקביעת מין הצאצאים נקבעת לפי טמפרטורת הדגירה על ביצי הצבים. בטמפרטורה של יותר מ-30.5 מעלות, מתפתחות בעיקר נקבות. מתחת לטמפרטורה זו – מין הצאצא יהיה זכר. השאלה המרכזית בהקשר זה היא איך הטמפרטורה בקנים הטבעיים של הצבים משפיעה על התפתחותם של הצאצאים. "ברמת הנדיב מצאתי שהיחס בין זכרים לנקבות הוא 1:1. אם הטמפרטורה אכן קובעת את מין הצאצא, העלייה הקבועה בטמפרטורות שאנו עדים לה בשנים האחרונות יכולה לגרום להטיה ביחס הזוויגים, מה שיקשה על היכולת של הצב להתרבות ולהמשיך להתקיים", הסבירה החוקרת.

עם זאת, היא מלאת הערכה לכושר ההישרדות של הצבים. בהקשר זה פנתה בבקשה לציבור: "אם אתם רואים צב, אל תאספו אותו, אפילו אם נראה לכם שאתם מצילים אותו. הצבים יותר קדומים מהדינוזאורים ויש להם את הדרכים שלהם לשרוד".

(צילום: מאי ברנהיים חיימוביץ')

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully