פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שינויים בהרגלי הנדידה: כך הפך אגמון החולה לביתם של העגורים

      ב-20 השנים האחרונות מספר העגורים שמעדיפים את ישראל על פני מדינות אפריקה גדל ממאות בודדים - לכ-30 אלף בשנה. שינויי אקלים, שינוי הגידולים והצפת האגם בשנות ה-90 הם רק חלק מהסיבות לתופעה, שאחת מהשלכותיה היא סכנה לחקלאות באזור

      עגורים באגמון החולה על רקע קשת בענן (ספק 500 , צילום: ענבר אלדר)
      "מספרם גדל בצורה דרמטית". עגורים באגמון החולה (צילום: ענבר אלדר)

      העגורים הפכו כבר לסמל שמאפיין את אגמון החולה קק"ל, ולעוגן מרכזי שתרם רבות לשגשוג תיירות החורף בגליל העליון. אלא שלא תמיד היה העמק כל כך עמוס בהם. רק לפני שני עשורים רובם היו רק חולפים מעליו בדרכם לאפריקה - שם היו מעבירים את החורף. ממאות בודדים שמעדיפים את ישראל על פני אתיופיה ומדינות חמות אחרות, הם הפכו לעשרות אלפים.

      "מספר העגורים החורפים באגמון הלך וגדל בצורה דרמטית ב-20 השנים האחרונות", מסביר ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל. "לפני חמש שנים מספרם כבר הגיע כבר ל-20 אלף ובחמש השנים האחרונות הוא התייצב על 30 אלף עגורים שמעבירים את כל עונת החורף באגמון".

      לדבריו, "בשני העשורים האחרונים התנאים הסביבתיים בעמק החולה השתנו והפכו אותו לאטרקטיבי עבור עגורים". עם זאת, גם צ'רקה מודה כי קשה לשים את האצבע על גורם אחד. "יש כאן כנראה הצטברות של לא מעט גורמים, וייתכן שאחד מהם הוא שינויי האקלים", אמר.

      עוד בוואלה! NEWS:
      למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: חיפושי הנפט בגולן יוארכו בשנתיים
      שיא חדש: שנת 2015 הייתה החמה ביותר בהיסטוריה
      ביוב שהוזרם מקריית טבעון לנחל הקישון גרם לזיהום חמור ומסוכן

      ראשוני העגורים הגיעו לאגמון החולה. ספטמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , עודד דיין)
      "ב-20 השנים האחרונות אנחנו רואים המון שינויים בדפוסי נדידה של ציפורים בכל העולם" (צילום: עודד דיין)

      התופעה אינה ייחודית לעגורים. "בעשרים השנים האחרונות אנחנו רואים המון שינויים בדפוסי נדידה של מיני ציפורים, כמו חנקן נובי ודאה שחורת כתף, שהיו נדירים בארץ ועכשיו מקננים פה בכמויות גדולות. באופן כללי, אנחנו רואים יותר ויותר מינים שמצפינים מאפריקה לישראל. העולם משתנה ואנחנו רואים את השינויים האלה גם במועדי הנדידה של הציפורים".

      למרות שהשינויים בדפוסי הנדידה של העגורים חלו גם במקומות אחרים בעולם, שינויים שעברו על עמק החולה מאז שנות ה-90 השפיעו ככל הנראה על העדפתה של ישראל על פני אפריקה. אחד מהם, על פי הערכות ראשוניות, הוא הצפת אגמון החולה בשנות ה-90, כפי שהסבירה סשה פקרסקי, שחוקרת את נדידת העגורים במעבדה לאקולוגיה של תנועה במחלקה לאבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה.

      במסגרת המחקר, שהחל לפני כשנה נערך במימון קק"ל, פקרסקי מנסה לבדוק מה משפיע על מערכת השיקולים של העגורים. משדרים הוצמדו לארבעה עגורים, במטרה להבין מהם הגורמים שמשפיעים על שיקולי הנדידה שלהם. מבין הארבעה, רק עגור אחד שרד את תלאות הנדידה. זאת לאחר שאחד נטרף, השני הפסיק לשדר נתונים כשהיה באוקראינה והשלישי מת בטורקיה, בנקודת מפגש בין שני קווי מתח גבוה. יחד עם זאת, העגור שנחת לאחרונה בשלום באגמון החולה, סיפק מידע רב על נתיב הנדידה שלו, על התלאות שעבר בדרך ועל מערכת השיקולים שהנחתה אותו בדרכו.

      עגורים באגמון החולה. ספטמבר 2015 (יח"צ , ענבר רובין, אגמון החולה)
      "העגורים אוהבים לישון כשהרגליים שלהם טבולות במים רדודים" (צילום: ענבר רובין, אגמון החולה)

      "עד לפני 20 שנים היו מאות עגורים בלבד שעצרו בישראל, אבל גם העגורים שחרפו כאן העדיפו לעשות את זה בעמק יזרעאל ובנגב המערבי", הסבירה. "בשנים האחרונות אנחנו רואים בכל העולם את התופעה של עגורים אפורים שמקצרים את הנדידה שלהם. כך, לדוגמא, אנחנו רואים עגורים שחורפים היום בספרד ובדרום צרפת. אלה דברים שלא היו בעבר".

      למרות שהשינויים בדפוסי הנדידה של העגורים חלו גם במקומות אחרים בעולם, שינויים שעברו על עמק החולה מאז שנות ה-90 השפיעו ככל הנראה על העדפתה של ישראל על פני אפריקה. "העגורים אוהבים לישון כשהרגליים שלהם טבולות במים רדודים, כי זה מגן עליהם מפני טורפים", הוסיפה פקרסקי. "בשנות ה-90 הוצף אגמון החולה ובכך נוצר מאגר של מים רדודים שלא היה קודם בעמק החולה. דבר נוסף שקרה בשני העשורים האחרונים זה שהחקלאות הפכה להיות הרבה פחות מבוססת כותנה והרבה יותר מבוססת על בוטנים ותירס. שדות הבוטנים והתירס סיפקו לעגורים הרבה יותר מזון זמין בעמק".

      "ככל שנשארים כאן יותר עגורים בחורף הם גורמים ליותר נזקים"

      בסתיו, עם תחילת עונת הנדידה, מסיימים החקלאים לאסוף את הבוטנים מהשדות. 20% מייבול הבוטנים נותרים על האדמה והוא מספק לעגורים את מזונם. אלא שאליה וקוץ בה. "מצד אחד זה מסלק שאריות של מזון וגרגירים מהשטח לקראת העונה הבאה", מסביר ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל. "מצד שני, ככל שנשארים כאן יותר עגורים בעונת החורף הם גורמים ליותר נזקים לשדות שבהם זרעו החקלאים את גידולי החורף שלהם".

      ב-1999 החלו קק"ל, גופים סביבתיים נוספים, חקלאי עמק החולה ומשרדי הממשלה לממן פרויקט להאכלה יזומה של העגורים בניסיון לפתור את הבעיה. "הקצנו שדות מסוימים להאכלה של העגורים ומהשדות האחרים שבהם החקלאים זרעו את גידולי החורף העגורים גורשו. העגורים למדו מהר איפה יש מזון שאפשר לקבל בלי הפרעה ומאיפה מגרשים אותם", הסביר ד"ר בונה.

      ראשוני העגורים הגיעו לאגמון החולה. ספטמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , עודד דיין)
      "הם למדו מהר איפה יש מזון שאפשר לקבל בלי הפרעה ומאיפה מגרשים אותם". עגור באגמון החולה (צילום: עודד דיין)

      "לפרויקט ההאכלה יש עלויות למרות שמצד שני הוא גם חוסך הוצאות שנגרמות מהנזקים לחקלאים. אבל אנחנו עדיין סובלים מבעייתיות בכל הקשור למימון הפרויקט, שלא תמיד מגיע מהממשלה", הוסיף.

      לדבריו, המטרה העיקרית היא מניעת גידול במספר העגורים בעמק: "לשם כך אנחנו מממנים מחקרים שעוזרים לנו ללמוד על התופעה הזאת, ומשתפים פעולים גם עם חוקרים מרוסיה ומארצות הברית - שם מתמודדים עם תופעות דומות. באמצעות המחקר אנחנו רוצים לגבש כלים להקטנת האוכלוסייה בצורה שתתאים ליכולת של השטח להכיל אותה".

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il