פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התשובות שסיבכו את מנדלבליט: דרך החתחתים לכס היועץ המשפטי

      על כישוריו של מזכיר הממשלה היוצא לא הייתה מחלוקת בוועדת האיתור, אלא שתקופת הצינון שלא הייתה ומעורבותו בפרשת הרפז עוררו אי נחת. עם זאת, האימה במערכת המשפט מהמועמד שהציגה לשכת נתניהו הבטיחה את מינויו של הפרקליט הצבאי לשעבר

      התשובות שסיבכו את מנדלבליט: דרך החתחתים לכס היועץ המשפטי
      עריכה: יאיר דניאל

      בחצר האחורית של בניין לשכת עורכי הדין בירושלים הסתובב אביחי מנדלבליט מעט נבוך ונראה כמו חתן בחופתו. כשרעייתו רונית לצדו וילדיו לבושים בחולצות לבנות מגוהצות, הוא ניסה לשדר עסקים כרגיל אך ההתרגשות הייתה ניכרת: בעוד דקות אחדות ייכנס רשמית לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כשמסביב רבים מהצמרת המשפטית וממערכת אכיפת החוק שהגיעו לכבדו.

      מעל לכולם היו מי שבלטו בנוכחותם: הראשון היה נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר שגם בגילו המתקדם בחר להתייצב לטקס. שמגר היה אחד מתומכיו הגדולים של מנדלבליט לתפקיד, ויחד עם פרקליטים צבאיים ראשיים נוספים דחף את מועמדותו של חוזר התשובה מפתח תקווה להיכנס כיורשו של יהודה וינשטיין. לצדו ישב נשיא נוסף של בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהתייצב לטקס ובכך נתן סוג של רוח גבית למנדלבליט עצמו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מנדלבליט נכנס לתפקיד היועמ"ש: "מודה לקב"ה ולשליחיו בממשלה"
      אחרי שבג"ץ דחה את העתירות: מנדלבליט ימונה ליועץ המשפטי לממשלה
      שופטי בג"ץ: "חקירת מנדלבליט בפרשת הרפז אינה בגדר עבר פלילי"

      יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט, ישיבת ממשלה. 31 בינואר 2016 (פול צלמים , עמית שאבי)
      היורש. וינשטיין ומנדלבליט בישיבת ממשלה (צילום: עמית שאבי)

      אבל כמו באירועים דומים, בלט יותר מי שלא הגיע – נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, שעמד גם בראש ועדת האיתור שבחרה במנדלבליט ברוב קולות כמועמד היחיד. מתוך חמשת חברי הוועדה, גרוניס היה היחיד שלא תמך במועמדות של הפרקליט הצבאי לשעבר. הוא טען כי החוסר בתקופת צינון בין תפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונע ממנו להצביע בעד המועמד.

      על כישוריו של מנדלבליט, כך נראה, לא הייתה מחלוקת - רק סוגיית הצינון מנעה מהיועץ המשפטי החדש לקבל את כל חמשת קולות. בכך העביר גרוניס את הכדור לחמישה שופטים של בג"ץ, בעקבות עתירות שהוגשו נגד המינוי, אלא שכל החמישה הכריעו שאין צורך בתקופת צינון. החשש היה ברור: הקרבה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למנדלבליט עצמו עלולה להשפיע על קבלת ההחלטות של היועץ המשפטי החדש בעניינים הנוגעים לחקירות שונות.

      שרת המשפטים איילת שקד, טקס השבעת שופטים, בית הנשיא. 14 בינואר 2016 (נועם מושקוביץ)
      "אותם גורמים רבי עוצמה שניסו לחבל במינוייך ינסו להשפיע עליך ועל החלטותייך". שקד (צילום: נועם מושקוביץ)

      ברקע כל הזמן תלויה ועומדת חקירתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בפרשת מעונות ראש הממשלה וההחלטה שאמור מנדלבליט לקבל בעניינה. האם להגיש כתב אישום או לסגור את החקירה? האם יש מקום להעמיק את החקירה נגד גורמים נוספים? רוח תיק החקירה ריחפה גם על פני ועדת האיתור שבחרה במנדלבליט, אלא שבפועל מסתבר ששתי תשובות שמסר מנדלבליט עצמו לוועדה כמעט ומנעו את בחירתו. האם לכך רמזה שרת המשפטים איילת שקד במהלך נאומה בטקס החילופים כשאמרה כי "אותם גורמים רבי עוצמה שניסו לחבל במינוייך ינסו להשפיע עליך ועל החלטותייך"?

      הרמז היה ברור, והתגובה - זהירה

      על פי גורמים המעורים בעבודת ועדת האיתור שבחרה במנדלבליט לתפקיד, במהלך הדיונים, ולמרות שלאורך כל הדרך היה מנדלבליט המועמד המוביל, החלה לצוץ הסתבכותו בפרשת מסמך הרפז, שבמסגרתה נחקר ארבע פעמים ותיקו נסגר בדוח ציבורי בעייתי שאותו כתב היועץ המשפטי היוצא וינשטיין. אחד המועמדים האחרים סיפר עד כמה מעוות הוא מוסד "הדוחות הציבוריים" של וינשטיין. "הוא אינו שומר המוסר אלא שומר הסף", טען. בזימוניו לוועדה, מנדלבליט הדף את הטענות על חלקו בפרשת הרפז והשיב לעניין על כל השגה של חבריה. אלא שאז, על פי הגורמים, הוצגה בפניו שאלה הבאה שנוסחה באופן דומה לכך: "כיצד תנהג אם מבקר המדינה ימליץ על פתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה?".

      מנדלבליט, אדם ישר, השיב כי אם זו ההמלצה הרי שייבקש מהמשטרה לפתוח בחקירה. התשובה הובילה לשאלה נוספת שרוחה הייתה דומה: "ואם המשטרה תמליץ להעמיד לדין את ראש הממשלה או מי ממקורביו, כיצד תנהג?". הרמז היה ברור. מנדלבליט הגיב תגובה זהירה ברוח הדברים הבאים: "אגיש כתב אישום רק לאחר בחינה קפדנית וזהירה של העדויות והראיות". לא ברור מה הייתה האווירה בחדר בו התכנסה הוועדה באותם רגעים, שכן דיוניה חסויים, אבל אפשר להניח שהדברים הובאו לידיעת ראש הממשלה בעצמו, שעד אז תמך במועמדותו של מנדלבליט. יתרה מכך, בסופו של דבר נציגיו גם הצביעו בעדו, אבל התשובות של מנדלבליט כנראה גרמו לאי נחת.

      ישיבת הממשלה, 17 בינואר 2016 (פול צלמים , עמית שאבי)
      "אגיש כתב אישום רק לאחר בחינה קפדנית וזהירה". מנדלבליט ונתניהו בישיבת ממשלה (צילום: עמית שאבי)

      במקרה או שלא, הגורמים מספרים כי מיד לאחר הופעתו המדוברת של מנדלבליט בפני חברי הוועדה, החלו מכיוונו של ראש הממשלה בקידום משמעותי של מועמד אחר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה: ד"ר גיא רוטקופף, יד ימינו של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, תומך גדול בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. כיום, היועץ המשפטי אינו רק בעל הדעה הסופית בענייני ייעוץ וחקיקה, אלא משמש בפועל כראש התביעה הכללית, והרעיון הוא להפריד בין שני הכובעים. ככל הידוע, רוטקופף לא פוסל את האפשרות. מנדלבליט, לעומת זאת, סבור כי פיצול הסמכויות יביא להחלשת מעמד היועץ המשפטי לממשלה.

      במשרד המשפטים איימו להתפטר

      החשש היה כי במידה ומנדלבליט לא ייבחר, הרי שלמעשה ועדת האיתור תתפזר ללא שהגיעה לאף מועמד מוסכם. הימים הם ימי פוסט טראומת מינוי המפכ"ל גל הירש, שהביא את נתניהו לתסבוכת. היו גם מי שתהו אם מינוי מנדלבליט יעבור בכלל את מבחן בג"ץ. החלה להתחזק האפשרות שמנדלבליט לא יקבל רוב, והממשלה תוכל להציע מועמד משלה. רוטקופף היה המועמד המועדף, אלא שהחשש של גורמים משפטיים הלך וגבר: רוטקופף יהיה מחויב לנתניהו ויסגור את תיק החקירה בפרשת מעונות ראש הממשלה, אך חמור מכך – תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלול להתפצל.

      בוועדה ישבו חמישה חברים: היו"ר גרוניס, נציג הממשלה שר המשפטים לשעבר משה נסים, נציגת הכנסת ח"כ ענת ברקו, נציג לשכת עורכי הדין חיליק כץ ונציגת האקדמיה פרופ' גבריאלה שלו. הוועדה הייתה אמורה להמליץ לשרת המשפטים על שלושה מועמדים. על מנת לקבל את המועמדות, מועמד חייב לקבל לפחות ארבעה קולות מכלל חברי הועדה. בפועל, לנציגי ראש הממשלה, נסים וברקו, יש וטו, שכן בלעדיהם אין למועמד רוב מספיק. יש בכך היגיון רב: היועץ המשפטי אמור לעבוד בצמידות עם ראש הממשלה, וכדאי שיהיה זה מישהו שהמנהיג הנבחר יכול לסמוך עליו.

      עו"ד גיא רוטקופף, הלווית השופט מישאל חשין, בית העלמין קיבוץ גבעת השלושה, 20 בספטמבר 2015 (מגד גוזני)
      יד ימינו של שר המשפטים לשעבר פרידמן. רוטקופף (צילום: מגד גוזני)

      בדיוק כמו מנדלבליט, גם שמונה המועמדים הנוספים לתפקיד התייצבו בפני הועדה ושטחו את משנתם. יש לזכור מי היו המועמדים האחרים לתפקיד מלבד מנדלבליט ורוטקופף: פרופ' ישי בר, שהיה בעברו גם מפקד הגיס הצפוני, השופטת בדימוס הילה גרסטל, היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, פרופ' סוזי נבות. כולם גורמים משפטיים בעלי ניסיון אדיר. אלא שאט, אט, האפשרות כי רוטקופף ייבחר הלכה ונהפכה ליותר מציאותית. הגורמים מספרים כי האפשרות הייתה כה ממשית עד שעובדים במשרד המשפטים סיפרו כי יתפטרו אם ייבחר. התחושה הייתה שאנשי ראש הממשלה כבר פחות מתלהבים ממנדלבליט.

      היו מי שזכרו את הפעם הקודמת בה נבחר יועץ. גם אז התפזרה הוועדה ללא שהצליחה להגיע לאף מועמד מוסכם. אז היה המועמד שרצו תחילה במשרד ראש הממשלה השופט המחוזי נועם סולברג. לאחר שלא הצליח לקבל די קולות, מועמדותו נפלה והממשלה העדיפה את יהודה ויינשטיין. החשש הפעם היה דומה: מועמד מוביל לא יקבל די קולות – ומועמד מועדף ייבחר בממשלה.

      הפרחים לדיקנית

      ב-21 בדצמבר התכנסו שוב חמשת חברי ועדת האיתור בחדר בבניין בית משפט השלום בתל אביב על מנת להצביע. מנדלבליט היה במתח. לצדו שלושה קולות בטוחים: נציג הממשלה נסים, שלא היה יכול להימנע מלהצביע בעדו, כמוהו גם נציגת הכנסת ונציג לשכת עורכי הדין, שקידמו את מועמדותו של הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר. גרוניס, שסבר שיש צורך בתקופת צינון, לא התכוון להצביע בעד. נותרה רק שאלה אחת: כיצד תצביע נציגת האקדמיה, פרופ' שלו, דיקאנית הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו?

      שלו מכירה היטב את מנדלבליט מעבודתה כשגרירת ישראל באו"ם, שם לחמה עמו כתף אל כתף בימים שאחרי משט המרמרה. יש לה הערכה רבה כלפיו, אך היא התלבטה בסוגיית הצינון. ובאוויר עמדה כל העת בעיה אחרת: אם שלו לא תתמוך במינוי של מנדלבליט אף מועמד אחר לא יקבל ארבעה קולות, מה שיוביל למעשה לבחירתו של רוטקופף בממשלה. עולם המשפט כבר ראה את החמור ביותר, לשיטתו, לנגד עיניו: פיצול סמכויות היועץ המשפטי. "מי ישמור על הגחלת של שומר הסף האמיתי", תהו. המחשבה שנציגו של דניאל פרידמן יישב בלשכת היועץ ברחוב סאלח א-דין בירושלים הסעירה, גם אם באופן מוגזם, את עולם המשפט.

      פרופ' גבריאלה שלו בוועדה המקצועית-ציבורית להצעת מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה, אוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      הטתה את הכף. פרופ' גבריאלה שלו (צילום: מגד גוזני)

      אלא שהדברים המתוארים על ידי הגורמים שמספרים על התרגיל שנכשל להצנחת מועמד מטעם לשכת ראש הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לא מסתדרים עם דבר נוסף. אם ראש הממשלה ומקורביו כל כך מעוניינים בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, מדוע נתניהו בעצמו התבטא נגד הפיצול, ואף הגדיר אותה כ"סכנה שתצמצם את הראייה המערכתית הרחבה שנדרשת לביצוע תפקיד היועץ המשפטי באופן המיטבי"?

      בסופו של דבר, ברגע האמת, הודיעה שלו שהיא בעד מנדלבליט, והוא המועמד היחיד שקיבל ארבע קולות. רוטקופף קיבל רק שני קולות – של נסים ושל ברקו, מה שיכול להעיד על הרצונות האמיתיים מצד לשכת נתניהו. שופטי העליון, אם ניתן להעריך, רצו דווקא מועמד מפתיע אחר, אבי ליכט, המשמש משנה לעניינים כלכליים של היועץ המשפטי לממשלה. ליכט, כך מספרים, הרשים בעבר את השופטים מאוד, מה שהביא את גרוניס בעצמו להצביע בעדו, אלא שהוא היה בודד במערכה. מועמד מצויין אחר היה אייל ינון, שקיבל שלוש קולות - אך לא את אלה של נציגי נתניהו בועדה. כיום גם למנדלבליט ברור שהוא חייב לשלוח פרחים ללשכת הדיקנית בקרית אונו, אחרת הוא היה רואה את כיסא היועץ המשפטי רק בישיבות ממשלה, כשהיה נותר בכיסא המזכיר בלבד.