תמלילים חדשים של רוצחי אבו חדיר: "כולו עלה באש בשנייה אחת"

(אולפן וואלה! NEWS מנובמבר 2015: נדחתה ההכרעה לגבי בן דוד, הקטינים יורשעו לאחר תסקיר מבחן)

לקראת גזר דינם של הנערים י' ו-א' במשפט רצח מוחמד אבו חדיר מובאים היום (חמישי) בוואלה! NEWS לראשונה תמלילים מחדר החקירות של הנאשמים, שטרם פורסמו. בחקירות מתאר הנאשם המרכזי ברצח, יוסף חיים בן דוד, בין היתר כיצד תכנן את חטיפת הנער ועודד את שני שותפיו לשרוף אותו בעודו בחיים.

בן דוד, אופטיקאי במקצועו ודודם של שני הנאשמים הנוספים, תלמידי ישיבה בני 17 ו-15 בעת המעשה שאירע ב-2 ביולי 2014, סיפר כי תכנן את פשע השנאה כנקמה על רצח משפחת פוגל, רצח שלהבת פס וחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים מגוש עציון. "זה התחיל כמו שיח של ילדים, אבל מדיבורים זה הפך לדברים רציניים שרק אחר כך אתה קולט אותם בשעת מעשה", אמר לחוקריו ותיאר כיצד החל לחפש עם החשודים הנוספים ברכב אחר "ערבים, משהו, לא משנה מה".

לקריאה נוספת:
אביו של אבו חדיר בדיון בעונש רוצחיו: "הנאצים החדשים שרפו את בני"
אביו של אחד החשודים ברצח הנער: "בני לא קשור לזה"
דעה: הריסת בתים למחבלים - לא לפושעים

בשעת לילה מאוחרת אותר לבסוף אבו חדיר, תושב שכונת שועפאט. י' סיפר כיצד דודו עצר שלושה מטרים לפני אבו חדיר והורה: "תרדו, תעמיסו אותו". י', שירד מהרכב עם א', היה משוכנע שהניסיון יסתיים בלא כלום. "שאלנו אותו 'איפה זה תל אביב?' ופתאום א' הביא לו דחיפה בקטנה. רק אז הבנתי שזהו זה, אנחנו ב'אל חזור'. הבנתי שאנחנו חייבים להמשיך, אי אפשר להתחרט. סתמתי לו את הפה שלא יצרח. הוא הספיק לצרוח אבל זה לא עזר".

שני הנערים התוודו כיצד הכניסו את הנער לרכבם, תוך שהם אוחזים בגופו. י' סיפר בחקירתו: "הרצנו אותו לתוך הרכב והחזקתי את הגוף שלו. הנער נאבק קצת, הוא יצא מההלם וקלט שחוטפים אותו. הוא הצליח לפתוח את הדלת של הרכב עם הרגל ואני סגרתי אותה. יוסף חיים עשה נעילת דלתות והחל לנסוע במהירות". בן דוד תיאר זאת כך: "י' היה בפאניקה ובאותו רגע אתה לא מאמין שאתה עושה את זה. אתה מבין שזה 'אל חזור'. הוא (אבו חדיר) צעק. לא סייעתי להם כי הייתי על ההגה, מרוכז. הבנתי שהלב דופק ושמשהו קורה. ראיתי את הרגל שלו וחיכיתי שהדלת תיסגר. הם סגרו את הדלת. עשיתי נעילה אוטומטית ונסעתי במהירות מהמקום".

חוקר: "אתה נותן, גז ומה קורה ברכב באותו זמן?"

בן דוד: "י' אומר לי 'אני חונק אותו'. קורה פה משהו שלא חלמנו עליו. אמרתי לו: 'תרמו אותו שלא יקום עלינו, יש לו שבע נשמות'. בראש שלך יש לך דימיונות של ערבים שיורים וזורקים עליך אבנים. באיזשהו מקום אמרתי 'אולי נזרוק אותו פה'. הבנתי שזה לא משחק ילדים, זה לא אנחנו, לא חינכו אותנו ככה, זה מעשה של שטות. מה הוא אשם? לא היה הרבה זמן לחשוב ולקחתי פנייה ימינה".

חוקר: "מי קבע מי יחנוק אותו?"

בן דוד: "א' מאוד רגיש, אז י' עשה את זה. לא הבאנו איתנו סכינים כי אנחנו לא יכולים לראות דם, זה לא אתי... כשהוא נתן בעיטה בי', אז הוא אמר לו 'אתה תשלם על זה'. באותו רגע הבנו שזה או עד הסוף או כלום. ראינו אותו כמישהו ענק, לא חלמנו שמדובר בנער בן 15. הנשימות שלו היו קצרות".

חוקר: "אתה שמעת את הנשימות שלו?"

בן דוד: "קצת. שמעתי את הצרחות שלו. הוא צעק 'מוות לישראל', 'איטבח אל יהוד'. י' אמר 'הרוק שלו עליי' ונתן לו אגרופים במפתח הלב. הדלקתי רדיו ערבי כדי שלא יזהו אותנו".

בן דוד אף סיפר לחוקר כי שקל להוריד בכל זאת את אבו חדיר בהר המנוחות, אך ויתר על הרעיון בשל היות הנער מוסלמי. "אותי לימדו שעושים קידוש השם ולא חילול השם וזה תמיד עמד לנגד עיניי. לכן, כשירדנו לקחת את הנער הורדנו את הכיפות כדי שחס וחלילה לא יהיה חילול השם. אמרתי שבהר המנוחות קבורים יהודים ולא ראוי לזרוק אותו פה. רצינו להיפטר מזה".

בתום הנסיעה, כשאבו חדיר עדיין בחיים, הגיעו השלושה ליער ירושלים. א', הצעיר מבין השלושה, נותר ברכב. י' יצא ממנו, ובאמתחתו בקבוק דלק. בן דוד סיפר: "פחדנו שהוא (אבו חדיר) יקום עלינו, היה חושך גמור. י' צעק לי שאני לא עושה כלום. אמרתי לו: 'כן? אני לא עושה כלום?'. תפסתי את הלום והיכיתי: 'זה בשביל פוגל, זה בשביל שלהבת פס' ואז שמעתי 'פאק' ודם התחיל להתפשט. ראיתי את התמונות שלהם לנגד עיניי. נתתי לו שתי בעיטות וצעקתי: 'זה בשביל אייל, זה בשביל נפתלי וזה בשביל...', אני לא זוכר את שם החטוף השלישי. אמרתי לי' 'תביא את הבקבוק של הדלק'. י' שפך עליו, ואני שפכתי עליו בקבוק אחד, ליטר. הדלקתי מצית מכיוון הרגליים שלו. הצתתי אותו, לא חשבתי על כלום. שמעתי ממנו רעש וזה לילה וכולם במרתון. הצתתי אותו ועליתי לרכב. בשנייה אחת כולו בער".

באותו רגע, לדברי בן דוד, עוד לא הבינו הוא ואחייניו כי גרמו למותו של אבו חדיר. "המטרה לא הייתה לשרוף אותו, בשום פנים ואופן לא, פשוט אנחנו לא יכולים לראות דם, לא מסוגלים לשחוט בן אדם". גם לאחר ההצתה, כלשונו: "לא חשבתי שזו גופה. נכנסתי לרכב ואני מנסה לעשות קוד והרכב לא מתניע והאש מתחילה להדוף. הם צעקו שהחלון נשרף וצעקתי 'אל תלחיצו אותי, זה לא יעזור'. האוטו נדלק ויצאתי במהירות. פתאום אני קולט שא' חסר. הוא הלך לראות שהרכב לא נשרף. הוא אמר שהתמונה שעמדה מאחוריו הייתה של משהו שחור שנשרף. פה כבר הייתה חרטה".

י', בחקירתו, תיאר סיטואציה דומה. "לקחתי בקבוק של דלק שהיה מוכן במושב האחורי. שפכתי עליו ונשפך לי הרבה מסביב, כי הייתי לחוץ. החזרתי את הבקבוק לאוטו... כולנו עלינו לרכב וכשנסענו לא שמתי לב שמישהו הדליק אותו, אבל ראיתי להבה ענקית. כולו עלה באש בשנייה אחת. לא הייתי מסוגל להסתכל לאחור".

חוקר: "ידעת מה אתה עושה, למה עשית את זה"?

בן דוד: "פחדתי שהוא יקום ויהרוג אותנו. זה היה פחד אימים. לדבר כל אחד יכול אבל דיבורים זה לא כמו מעשים. זה לא אתה. אתה לא אכזרי. מה שרצינו זה בכלל לפגוע בערבים, לא רצינו לפגוע בנפש. היינו באקסטרים של נקמה בערבים".

היום צפוי בית המשפט המחוזי בירושלים להכריע בעניינם של שני הקטינים, לאחר שהורשעו ברצח. הפרקליטות מבקשת בצעד חריג לגזור עליהם מאסר עולם, על אף היותם קטינים. החשוד המרכזי, יוסף חיים בן דוד, טרם הורשע ברצח - לאחר שהביא חוות דעת רפואית, שבה נטען כי לא היה אחראי למעשיו. דיון בעניינו צפוי להתקיים בשבוע הבא.