לאחר הרשעתם בדין של רוצחי מוחמד אבו חדיר היה מי שאמר כי בתיהם של רוצחיו צריכים להיהרס כפי שהורסת המדינה בתי מחבלים ערבים שרצחו יהודים. זאת לא טענה חדשה כמובן, היא נשמעת תדיר בשיח. למעשה אי אפשר להשמיע תמיכה בהריסת בתי מחבלים בלי שיצוץ הנודניק התורן ויגיד "כן? אז שיהרסו גם בתי מחבלים יהודים??!!!!!!" (ככה זה במקור, עם כל סימני הקריאה).
מאחורי ההשוואה האינפנטילית הזאת עומד, כביכול, עקרון השוויון בין אזרחים ערבים ליהודים, אבל מה לעשות שבאזורנו ניטשת מלחמה, והערבים מנהלים אותה נגד היהודים, לא נגד "הישראלים". הערבים הם אלו המנהלים מלחמה נגד היהודים ומדינתם. מלחמה שהם פתחו בה והם אלו שמסרבים להפסיק אותה למרות שהם מפסידים בכל סיבוב מחדש. למה שמדינת היהודים תיקח את העונשים המיוחדים שהיא הכינה לערבים שנלחמים בה ותחיל אותם על יהודים סוררים? אלה עונשים על טרור, על מעשי חבלה נגד העם היהודי. איזה קשר בעולם יש להם לרוצחי אבו חדיר?
בואו נעקוב רגע באופן מסודר אחרי מהלך העניינים: היהודים מקימים מדינה כדי להפסיק להירצח על בסיס מזדמן בידי כל עובר אורח במדינות השונות בהם הם מתגוררים - הערבים למיניהם מכריזים מלחמת שמד על היהודים ומדינתם החדשה - מדינת היהודים מצליחה להקים צבא שהודף באורח די יסודי את רוב ניסיונות ההשמדה הללו מצד הערבים - בשוליים, חלק ממאמצי הערבים כן נושאים פרי והם מצליחים בכל זאת לחסל יהודי פה יהודי שם - כמה יהודים שזועמים על הרציחות הללו מחליטים לפעול על דעת עצמם, בניגוד לחוקי המדינה והמוסר ומחוץ למסגרות הצבאיות שלה ולרצוח ערבי אקראי כנקמה על מאה ומשהו שנות רצח יהודים ממוסד (וספציפית כנקמה על רצח שלושה נערים יהודים בידי ערבי חודש קודם) - מדינת היהודים תופסת אותם ומעמידה אותם לדין. זה סדר הדברים.
כלומר, קודם כל המדינה נכשלת בהגנה על היהודים מרצח מזדמן (המטרה לשמה הוקמה), אחר כך היא תופסת את היהודים שנוקמים בערבים לבדם, דבר שלא היו נדחפים לעשותו לו המדינה הייתה מצליחה למנוע רצח יהודים ספורדי, ומענישה אותם. טוב שהמדינה מענישה רוצחים כמובן, זה חלק חשוב מתפקידה, אבל רוצחים הם לא טרוריסטים. טרוריסטים הם חיילי אויב. הם רוצחים שמעוניינים לרצוח את עם ישראל ואת מדינת ישראל. העונשים שלהם נגזרים, או לפחות אמורים להיגזר במדינה נורמלית, לא מחומרת מעשיהם אלא ממהותם, שהיא אקט של מלחמה לאומית נגד מדינת ישראל.
לכן נער שזורק אבנים על יהודים בהר הזיתים צריך להיירות בידי חיילי צה"ל גם אם האבן לא פגעה באף אחד. כי לא הנזק שעלולה להסב האבן הוא העיקר, אלא העובדה שהוא חייל אויב בשירות אויב לאומי של מדינת ישראל. הוא אינו שונה מחייל מצרי ב-73', חייל ירדני ב-67' או מחבל חיזבאללה ב-2006. גם אותם לא צריך לעצור, לחקור בליווי עורך דין, להעמיד לדין, להעניק זכות ערעור ואז להכניס לכלא לעונש מאסר לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה ובכפוף להמלצת ועדת שחרורים. זה פשוט לא שייך. חייל לובש מדים של צבא זר בשעת מלחמה צריך להיות מחוסל במקום, ובמלחמה הנוכחית לחיילי האויב אין מדים, רק סכינים, אבנים ודפים בפייסבוק. אה ומענקים כספיים מאבו מאזן כמובן.
מה הקשר בין אלה לרוצחי אבו חדיר? הם פושעים. רוצחים. שישבו בכלא כמו כל רוצח אחר. אנחנו לא הורסים את בתיהם של רוצחים פליליים, יהודים או ערבים, כי הם לא חלק ממאמץ מלחמתי מכוון להשמדת מדינת ישראל והעם היהודי. אנחנו כן הורסים (לפעמים, ולרוב באופן מגומגם ולא יעיל) בתים של מחבלים, כי הם אויבי המדינה. מי שלא מבין את ההבדל בין השניים לא מבין איפה הוא חי.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.