ריבלין: "אזרחים רבים מדי מכל המגזרים רואים עצמם כמיעוט נרדף"

מליאת הכנסת קיימה אחר הצהריים (שלישי) ישיבה חגיגית לציון 67 שנים לעבודת הכנסת, ו-50 שנה לחנוכת משכן הקבע בגבעת רם בירושלים - אולם בנוכחות דלילה מאוד, רק כ-50 חברי הכנסת הגיעו אליה בישיבה השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, שרים וחברי כנסת, והיא חתמה יום של אירועים חגיגיים במשכן.

ראש הממשלה נתניהו פתח את נאומו בהתייחסות לטלטלות במזרח התיכון. בזמן נאומו יצאו חברי הכנסת הערבים מהמליאה. "לפני חמש שנים פרץ האביב הערבי, אנחנו זוכרים את אותו גל הפגנות למען חופש ושוויון, אך אפקט הדומינו פעל הפוך, ובמקום התפשטות של שלום ומתינות, השתלט הכאוס, האנרכיה והטבח ההמוני. ישראל יוצאת דופן במרחב הזה, כל זה לא קיים אצלנו. יש כנסת, ממשלה, בית משפט, חוק וכיבוד החוק".

"המדיניות שלנו ברורה – לשמור על ביטחוננו, ולהגיב על כל איום בנחישות ובעוצמה. מי שמנסה לפגוע בריבונותו ובאזרחי המדינה, משלם את מלוא המחיר". נתניהו סיפר כי על ביקורו בעתניאל הבוקר. "דפנה מאיר הייתה אישה שהשקיעה את כל החייב בשביל אחרים, ומצד שני מחבל שפל בן 15 שלא היסס ליטול חיים. הוא ספג מן הסם את הארס נגדנו מילדותו. ההסתה הפלסטינית נגדנו איננה פוסקת. הם לא מחנכים את עמם על שלום, אלא מזינים אותם בשאיפות לחזרה לגבולות 48'. זהו שורש הסכסוך, שלילת עם קיומה של מדינת ישראל, הרצון למחוק אותנו מהאדמה. זוהי תקוות שווא, נוסיף לבנות ולהגן על ארצנו".

לקריאה נוספת:
קרטה עם צחי הנגבי, הכנת ריבה עם גילאון: הכנסת חוגגת יומולדת
נתניהו ביקר בעתניאל: "העולם צריך להפסיק עם הצביעות"

נתניהו הוסיף: "נפעיל עוד אמצעים ככל שיידרש. יש לנו רצון עז לקיים שגרת חיים, שלנו ושל הפלסטינים. אך לא נהסס במקרה הצורך, כפי שעשינו אתמול, לאסור על כניסת עובדים פלסטינים ליישובים. הכוונה שלנו להביא את השקט, ויום אחד גם את השלום. על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים, אבל כדי לשמר אותה צריך לעטוף גם מבחוץ. השלהבת הדמוקרטית פועלת בעוז בישראל, הדמוקרטיה פעילה ותוססת. מנגד עוד לא נשלמה מטרתנו - להשליט שיח פרלמנטרי ראוי, מכבד, חף מהשתלחויות".

נשיא המדינה ראובן ריבלין חזר בנאומו על קריאתו בעבר לצורך הדחוף בחוקה. אך ציין כי "היום, נכון לעת הזאת, אנחנו לא מסוגלים לכתוב חוקה. משום ש'חוקה', משמעותה שרטוט עדין של קווי הסכמה לאומית ועלינו להכיר בכך שאנחנו, החברה הישראלית, וכנסת ישראל, כנציגתו היחידה והאותנטית ביותר של הריבון, פשוט איננו בשלים לכך".

הנשיא סיפר: "יום יום אני פוגש אזרחים וקבוצות אזרחים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. דתיים, חרדים, חילונים, ערבים. יש ביניהם הרבה שוני, אבל להפתעתי משותפת לכולם תחושה אחת. כולם ללא יוצא מן הכלל, חווים את עצמם כמיעוט נרדף ומותקף, כמיעוט, שזהותו וערכיו נמצאים תחת איום מתמיד מצד קבוצות אחרות".

"המתח הזה לא מתקיים בריק. הוא מונע משינויי עומק המעצבים מחדש את החברה הישראלית מחברה שהיו בה רוב ומיעוטים, לחברה שאין שבה רוב ומיעוט ברורים. חברה ההולכת ונחלקת לארבעה מגזרים-שבטים המתקרבים זה לזה בגדלם. אלא שהציבורים האלה לומדים במערכות חינוך נפרדות, גרים בערים שונות, לא מכירים זה את זה, לא נפגשים זה עם זה. במידה רבה חיים ביקום מקביל זה לזה. ממילא, חוסר ההיכרות והמפגש בין האוכלוסיות, מגבירים את החשש, את הניכור, את חוסר האמון".

בהמשך פנה לחברי הכנסת ואמר להם: "גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב על חוקה, אנו מוכרחים, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא לעגן אותה בחוק, כי אם לפרש אותה יחד, בעדינות ובכבוד".

"גם כאשר אנחנו נמצאים במלחמה בלתי מתפשרת בפונדמנטליזם איסלאמי בכל מקום שבו הוא נמצא, באותה נשימה עלינו להזכיר כי אין ולא תהיה לנו מלחמה בזהותם של אזרחי ישראל הערבים. הביטחון בכך שהזהות הבסיסית שלי אינה מאיימת, הוא תנאי יסודי ליכולת של כל אחד מאיתנו להושיט יד לאחר. לא נוכל לעשות זאת מבלי שנלמד להכיר אלה את אלה. מבלי שנבין מהי ציפור הנפש של כל מגזר, נדע לכבד אותה, וכן גם לשמור עליה - גם כאשר הדבר קשה, ולעתים אף מקומם".

בהמשך דיבר על יסוד האחריות המשותפת. "לא מיותר לומר שכל קריצה או הנחה לטרור, גינויים מאולצים או רפים מדי שנשמעים בצורה אחת בעברית ואחרת בערבית - וחמור מכך, קולות המגלים 'סימפטיה' ו'הבנה' לפגיעה ורצח של חפים מפשע, הם לא רק כישלון של המנהיגות, אלא גם מקעקעים את היכולת לבסס אמון בינינו".

יו"ר הכנסת אדלשטיין פתח את דבריו בסקירה של נקודות ציון בתולדות המשכן. "אילו יכלו קירות הבית הזה ומסדרונותיו לדבר ולספר היו מספרים גם על ההתרגשות האדירה שאחזה בכל בעת ביקור נשיא מצרים, אנואר סאדאת, שנשא דברים מעל דוכן זה בנובמבר 1977".

בהמשך אמר כי לצד אלה, "יש לומר ביושר, שהמקום הזה הנחיל לציבור הישראלי גם לא מעט אכזבות ולא אחת הייתה תחושה שהוא המיט עלינו גם קלון". אדלשטיין פנה לציבור הישראלי וביקש מהם: "אל תתנו לעצים להסתיר לכם את היער. אל תתנו להתרחשויות מטרידות, מקוממות או 'צהובות' לכער את התמונה הגדולה. זכרו מהי מהות הכנסת, את מקומה ואת תפקידה המכריע במרקם השלטוני ובדמוקרטיה הישראלית. עקבו אחרינו, השמיעו ביקורת. אל תתנו למיעוט של נבחרי ציבור, שבהתנהלותו באולם זה או מחוצה לו מבייש בעיקר את עצמו, להוציא דיבת הכנסת רעה".

יו"ר הכנסת סיפר כי הדבר מדיר שינה מעיניו. "אני חש כיצד היסודות החשובים שנבנו כאן בעמל במשך ששים ושבע שנות קיומה של הכנסת הולכים ומתערערים. יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת - הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי - עלול חלילה יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה".

יו"ר האופוזיציה עלה לנאום לאחר דבריו של ראש הממשלה, ופתח בהכרת תודה לעובדי המשכן המסורים. "ביום חגיגי זה, עלינו לברך על בית המחוקקים, המהווה את עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. אך חובה עלינו, גם ביום זה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו, ותרבותו של בית זה - המייצג את פניה של החברה הישראלית".

"על כל אחת ואחד מאיתנו מוטלת החובה לעמוד איתן נגד הניסיונות והיוזמות להצר ולהגביל את פעולות הכנסת וחבריה ולהחליש את כוחה ויכולתה לבצע את עבודתה – גם אם אין הדבר נוח לבעל תפקיד כלשהו, גם אם בעבודתה גורמת הכנסת לעיכוב בביצוע תכניות משרדי הממשלה. הביקורת על תהליך העבודה של הרשות המבצעת היא הדרך היחידה להבטיח, כי עבודת הממשלה מתבצעת על הצד הטוב ביותר למען הציבור".

"רבות דובר לאחרונה על הצורך בחיזוק 'המשילות'. זו הפכה מילת הקסם, סיסמת 'הקודש' המצדיקה כל פגע. ממשלה אמנם צריכה בסיס כוח יציב על מנת למשול ולנהל את ענייני המדינה. אך משילות זו מתבססת על הסכמה אותה עליה לגבש בין החלקים המרכיבים אותה. בהיעדר הסכמה שכזו, מאבדת הממשלה את הלגיטימיות לקיומה והמנדט פוקע ממנה. אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים. מי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, המשפט ואכיפת החוק חוטא לבסיס הדמוקרטיה עליה קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

במהלך היום הגיעו אלפי בני אדם למשכן ושיתפו פעולה עם חברי הכנסת בשלל אירועים יוצאי דופן. כך למשל, העביר חבר הכנסת חיים ילין מ"יש עתיד" סדנת ספינינג, חברי הכנסת חמד עמאר וצחי הנגבי התחרו בקארטה, ויואל רזבוזוב העביר שיעור ג'ודו. יו"ר ועדת הכנסת דוד ביטן פרסם הודעה ובה קרא לחברי כנסת להתחרות עמו בסומו, אולם נכון לכתיבת שורות אלה לא נמצא מתנדב שלקח על עצמו את המשימה.

מלבד אירועי הספורט, באי המשכן הוזמנו לטעום ריבות שהכין במטבח המזנון חבר הכנסת אילן גילאון, להשתתף בשעת סיפור עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וחברי כנסת נוספים כמו ציפי לבני, עמיר פרץ, אמיר אוחנה וסופה לנדבר. אולם למרות ההפקה המרשימה והמורכבת, והניסיון לשוות ליום זה אווירה חגיגית, רק כמחצית מחברי הכנסת טרחו לשהות במשכן במהלך היום.


(עדכון ראשון: 15:44)