התסריט היה מוכר כמה חמושים מסתערים על בית מלון מערבי במדינה אפריקנית, שובים בני ערובה ומנהלים במשך כמה שעות חילופי אש עם כוחות הביטחון המקומיים, שנעזרים בכוחות זרים מיוחדים. היעד התורן בסוף השבוע האחרון הייתה בורקינה פאסו שבמערב היבשת, שם תקפו לוחמים מארגון המסונף לאל-קאעדה את בית המלון "ספלנדיד" ומסעדה סמוכה בעיר הבירה ואגאדוגו והרגו כ-30 בני אדם, רובם תיירים זרים.
ארגון "אל-מוראביתון", לצד שלוחת אל-קאעדה במערב אפריקה, קיבל אחריות על המתקפה. מי שככל הנראה פיקד עליה היה הטרוריסט שתום העין מוכתר בלמוכתר, שאותו מנסה ארצות הברית לחסל ללא הצלחה עוד מאז הפיגוע בשדה הגז באלג'יריה ב-2013. על ראשו של האלג'יראי בן ה-43 הציבה וושינגטון פרס בסך חמישה מיליון דולר והוא למעשה האדם המבוקש ביותר באזור.
"הבלתי-פגיע", כפי שמכונה בלמוכתר, אחראי גם על מתקפה דומה שאירעה בחודש נובמבר האחרון, שבוע לאחר שרשרת הפיגועים בפריז. אז תקפו פעילי טרור את מלון "רדיסון בלו" בבמקו, בירת מאלי. אז נהרגו 20 בני אדם, בהם 14 אזרחי זרים, כולל שמואל בן הלל הישראלי. בעוד שמאלי נאבקת בקיצונים מוסלמים במהלך השנים האחרונות, בורקינה פאסו אינה מורגלת לפיגועים ותקיפתה סימלה חלק נוסף בדו-קרב בין אל-קאעדה לארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש).
עוד כתבות ב"חוץ מזה":
כך מנצל הימין הקיצוני בגרמניה את סערת התקיפות המיניות בקלן
השבועות הקשים של דאעש: "המדינה האיסלאמית" בדרך לנפילתה
בלמוכתר, שאיבד את עינו בקרבות באפגניסטן בתחילת שנות ה-90, סירב להישבע אמונים למנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי והמשיך לפעול בדרכו שלו. בשונה מלוחמי הארגון שצמח מתוך אל-קאעדה, אנשיו של הטרוריסט המבוקש שבקיץ האחרון שוב נטען כי חוסל אך בהמשך התברר כי גם הפעם חמק ממותו - מתמקדים ביעדים מערביים, דוגמת בתי המלון המפוארים שניצבים בבירות במדינות היבשת.
במקרה או לא, הפיגוע בבירת בורקינה פאסו הגיע יממה אחרי המתקפה של דאעש בג'קרטה, בירת אינדונזיה. לפי כוחות הביטחון במדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם, המחבלים שתקפו כמה יעדים בעיר ניסו לחקות את הפיגועים בפריז, על אף שלבסוף מספר ההרוגים היה נמוך, עם שמונה קורבנות.
ואולם, הייתה זאת הפעם הראשונה שבה הגיע הארגון למדינה שבדרום-מזרח אסיה, שזה זמן רב ידעה שהיא על הכוונת שלו. ההצלחה של דאעש לפגוע גם במדינות יציבות יחסית, שאינן חוות את האנרכיה המזרח-תיכונית, היא חלק מהטקטיקה החדשה של הארגון הקיצוני, שהחליפות שלו נמצאת בתהליך קריסה. לאל-קאעדה, שקרנו ירדה לנוכח עליית "המדינה האסלאמית", נותר רק לא להישאר מאחור בתחרות על ראשות הג'יהאד העולמי.
כשהטרור הופך לשגרה, צרפת נאבקת בשיניים כדי לשמור על ערכיה
יותר משנה עברה מאז רעדה בפעם הראשונה פריז בשל מתקפת טרור. הטבח במגזין הסטירי שרלי הבדו ולקיחת בני הערובה במרכול הכשר שמו לעצמם כמטרה את ערכי היסוד של הרפובליקה הצרפתית, שנשבעה לא לוותר. גם המחאות השקטות של מאות האלפים לא עצרו את הפיגועים הבאים, הגדול שבהם היה ב-13 בנובמבר האחרון, אז נרצחו 130 בני אדם ברחבי הבירה. לאחר חודשיים, דומה שהארגונים הקיצוניים הצליחו להוציא את המדינה מאיזון כשהתבהלה אוחזת גם בארמון האליזה.
מצב חירום ממושך, סמכויות נרחבות יותר לסוכנויות המודיעין ושורת חוקים שנויים במחלוקת הם רק חלק מהצעדים שנקט הנשיא פרנסואה הולנד בשנה האחרונה. בפריז טוענים כי הסכנה מפני פיגועים נוספים גבוהה ביותר, אך גם הכוננות המוגברת לא מצליחה למנוע אירועי טרור ספונטניים, דוגמת התקרית מלפני שבועיים, שבה נורה למוות אדם שניסה לחדור לתחנת משטרה בעיר כשהוא חמוש בסכין. הוא זוהה כתומך של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), שעליו הכריזה צרפת מלחמה. תקרית דומה אירעה השבוע במרסיי, שם נדקר צעיר יהודי בידי נער, שהביע תמיכה בארגון הקיצוני.
התקיפה בעיר הנמל הדרומית, שבה מתגוררת הקהילה היהודית השנייה בגודלה במדינה שמונה כמה עשרות אלפי איש, הולידה תגובה חריגה - ואולי אף היסטרית - מצדו של רב העיר, שקרא להסתיר את הכיפות מחשש לאירועים דומים. דבריו של הרב צבי עמר הדהדו גם בפריז ומנהיגיה של צרפת, בראשם הולנד עצמו, הצהירו כי מדובר במצב בלתי נסבל, שבו בני דת מסוימת חוששים מקיום מצוותיהם.
גם בעיתונות הליברלית בצרפת נחרדו מהמהלך שמקדם ראש הקהילה היהודית במרסיי, שסימל נדבך נוסף בכישלון הרשויות להגן זכויות היסוד של המדינה. עם הניסיונות של ארגוני הטרור להשתיק את חופש הביטוי ואת חופש הדת, התקשורת הזדעקה לאחר מה שנראה כמו כניעה לקיצונים. עם 13 אלף חיילים ושוטרים הפרוסים ברחבי המדינה ודעת קהל ששוברת ימינה, צרפת מזכירה יותר ויותר מדינות מסוימות במזרח התיכון מאשר את זו הנושאת את לפיד החירות ומשמשת אחת ממנהיגות העולם החופשי.
כל מה שנותר לנשיא הולנד, שאחוזי התמיכה בו ממשיכים לרדת, הוא לנסות ולחשוב מעט מחוץ לקופסה. היד הקשה שהבטיח אחרי המתקפה בפריז נגד הקיצונים ונגד דאעש טרם הוכיחה את עצמה כמי שהצליחה להחזיר את היציבות לצרפת החרדה. אולי רק להיפך.
הנוק-אאוט של טראמפ
אחרי הפסקת אש ממושכת, דונלד טראמפ וטד קרוז הורידו את הכפפות בעימות הרפובליקני הראשון לשנת 2016 והשישי מתחילת המרוץ. המיליארדר והסנאטור מטקסס נמנעו עד כה לתקוף זה את זה, אך עלייתו ההדרגתית של האחרון בסקרים באייווה, שתפתח את עונת הפריימריז, מדאיגה את המועמד המוביל לראשות המפלגה. טראמפ, שמתחרה עם קרוז על קולות מחנה "מסיבת התה" השמרני, בחר לתקוף את מוצאו של הסנאטור שנולד בקנדה ולטעון כי משום כך הוא אינו יכול להתמודד על תפקיד נשיא ארצות הברית.
קרוז, עורך דין ממולח שמכיר היטב את חוקת המדינה, לעג בתגובה לטראמפ על מוצאו הניו יורקי, שם התושבים, רחמנא לצלן, לא שמרנים מספיק עבורו. דבריו של הסנאטור קוממו עליו רבים מהעיר הגדולה, כמו את טראמפ עצמו, שעתה מתמקדת בסקדנל התרומות שנקשר בשמו של קרוז.
בניגוד לעימותים קודמים, המועמד המוביל רשם הופעה סוחפת, שהוגדרה על ידי רבים כטובה ביותר שלו עד כה. אם עד כה שמר טראמפ את כישוריו הרטוריים לכנסי הבחירות ולריאיונות בטלוויזיה, בדיון בקרוליינה הדרומית הוא השיב מלחמה שערה נגד מי שלפי חלק מהסקרים מוביל עליו באייווה, מדינת הפריימריז הראשונה.
כצפוי, המתקפה של טראמפ נמשכה הרבה אחרי שהעימות הסתיים. בסדרת ציוצים בטוויטר, השתלח המיליארד בקרוז בעקבות התבטאויותיו נגד ניו יורק ולנוכח תחקיר שפרסם הניו יורק טיימס סביב תרומות שקיבל במהלך קמפיין הבחירות שלו לסנאט ב-2012.
לפי התחקיר, קרוז לא דיווח על תרומות שקיבל מחברת הפינססים "סיטיבנק" ומבנק "גולדמן סאקס". אנשיו מסרו כי מדובר ב"טעות בניירת", אך טראמפ לא פספס את ההזדמנות לרכוב על הגל כדי לפגוע במתחרהו העיקרי. בניגוד להצהרותיו, הצהיר המיליארדר, קרוז נשלט בידי בעלי ההון והבנקים, ולכן יעשה כל שהם יאמרו לו. "הוא לא איש של שינוי", תקף אותו טראמפ.
שבועיים לפני יריית הפתיחה של המרוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית, הכבוד ההדדי בין שני המועמדים המובילים נמחק כלא היה. טראמפ זכה בכמנצח של העימות בסקר שנערך בסופו וייתכן שהחלטתו הפזיזה של קרוז לתקוף את העיר ניו יורק - על אף שניסה להתנצל עליה - תפגע בסיכוייו לעקוף את איש העסקים בעל הפה הגדול.