דמוקרטיה? במקום שמזרח אירופה הולכת אליו אין מקום לדמוקרטיה

בפולין פגעו בחופש של בית המשפט, בהונגריה הידקו את הפיקוח על התקשורת ובסלובקיה ובצ'כיה נוצר שיתוף פעולה בין המנהיגים לימין הקיצוני נגד גל ההגירה. בזמן שצרפת עדיין מלקקת את הפצעים מפיגועי הטרור - נראה שהאיחוד האירופי מעולם לא היה פחות מאוחד

רויטרס

כשהגוש הקומוניסטי במזרח אירופה ובמרכזה קרס ב-1989, היה זה ניצחון ברור לרעיונות הדמוקרטיים-ליברליים המערביים על פני הגישה שנכשלה בניסיונה ליצור חברה אחרת. כשהן מושפעות משכנותיהן שחוו פריחה כלכלית, חברות ברית ורשה לשעבר זנחו במהרה את השיטה הישנה והקימו משטרים חדשים שחרטו על דגלם את רעיונות החופש והחירות. ואולם, יותר מרבע מאה אחרי, נראה שחלקן עושות את המסלול ההפוך, גם אם מדובר בנסיבות אחרות לגמרי.

מי שמובילה את התהליך בשנים האחרונות היא הונגריה של ויקטור אורבן, שכהונתו השנייה כראש הממשלה החלה בשנת 2000. בשנת 1956, בתחילת המלחמה הקרה וכשבבודפשט שלטה ממשלה קומוניסטית שקיבלה תכתיבים ממוסקבה, התקוממו ההמונים נגד הדיקטטורה שדיכאה כל הלך רוח שנגד את הקו הרשמי שלה. המרד האמיץ הסתיים בהתערבות צבאית של ברית המועצות, שמחצה את האופוזיציה והתקינה משטר חדש שיסור למרותה. 60 שנה אחרי, ראש הממשלה שוחק בהדרגתיות את שלטון החוק, כשהוא מנצל את משבר המהגרים שפוקד את היבשת למען מטרותיו.

מגמה דומה ומדאיגה מתרחשת בשבועות האחרונים בפולין. ממשלת הימין האירו-סקפטית, בראשות מפלגת "חוק וצדק" הלאומנית, הוקמה לאחר ניצחונה המכריע בבחירות שהתקיימו בחודש אוקטובר. אחרי שמונה שנים שבהן שלטו הליברלים הפרו-מערביים, ורשה צועדת בחדות ימינה, לכיוון שאפילו לך ולנסה השמרן – הנשיא הראשון של פולין הדמוקרטית ומנהיג תנועת "סולידריות" שהובילה לנפילת המשטר הקומוניסטי – מגדיר כמדאיג.

עוד באותו נושא

"למוסלמים אין מה לחפש פה": אירופה משנה את פניה

לכתבה המלאה
התמונה הזאת לא זעזעה את מזרח אירופה (צילום: רויטרס)

פולין של ראשת הממשלה ביאטה שידלו, שמאחורי הקלעים מנווטת על ידי ראש הממשלה לשעבר ירוסלב קצ'ינסקי, מינתה חמישה שופטים חדשים מטעמה לבית המשפט העליון והעבירה חוק שלפיו במרבית הפסיקות יידרש רוב של שני שלישים מתוך 15 שופטי ההרכב המורחב. משמעות ההחלטה היא שבית המשפט העליון ייאלץ לכלול בכל תיק את חמשת השופטים שכפתה הממשלה או להישאר משותק. חוק בעייתי אחר שהועבר לאחרונה מגביל את כלי התקשורת הציבוריים במדינה. במסגרתו, יאושרו מינוייהם של מנהלי הרשתות הממלכתיות על ידי הפרלמנט השמרני, צעד שנתפס בעיני האופוזיציה כניסיון להכתיב את דעת הקהל.

מתרחקים מהמערב, ובעיקר מגרמניה

הרטוריקה האנטי-גרמנית נשמעת היטב גם בוורשה, שבה פצעי מלחמת העולם השנייה מסרבים לשכוך.

פרט להפגנות בשורת ערים ברחבי המדינה, ההחלטות האחרונות של ורשה יצרו מתיחות רבה בינה לבין בריסל. ביום רביעי פתחה הנציבות האירופית, הרשות המבצעת של האיחוד, בבדיקה חסרת-תקדים סביב האפשרות שפולין הפרה את העקרונות הדמוקרטיים של האיחוד. זאת הפעם הראשונה שבה מתקיים הליך שכזה, מאז הוא הוצג ב-2014 בעקבות משבר דומה בין בריסל לבודפשט. בתקופה הקרובה תגבש הנציבות חוות דעת בנושא עם המלצות, שעלולות להוביל להפעלת סעיף 7 באמנת ליסבון – השהיית זכות הצבעה בנציבות.

ראש ממשלת הונגריה אורבן, שלא במפתיע, כבר הבהיר את עמדתו בנושא. מי שנחשב למנהיג הציר האירו-סקפטי במרכז אירופה, נפגש השבוע עם קצ'יסנקי, שאיבד את אחיו התאום והנשיא בהתרסקות מטוס מסתורית ב-2010. ראש ממשלת הונגריה, שמכונה לא פעם "ולדימיר פוטין" של הונגריה, הדגיש בתום הפגישה עם ראש ממשלת פולין לשעבר כי הוא יטיל וטו על כל ניסיון להטיל סנקציות על בעלת בריתו.

אורבן שב לקדנציה שנייה ב-2010, והוא יישאר בתפקיד לפחות עד שנת 2018. מאז חזרתו ללשכת ראש הממשלה, הוא הידק מאז את השליטה על התקשורת, פגע בחופשיות בית המשפט העליון השתמש בגל ההגירה כתירוץ להרחבת סמכויות המשטרה. בחודשי הקיץ האחרונים, שהיו שיא המשבר, הוא החליט לסגור את גבולות המדינה בגדרות כדי למנוע מהפליטים "לאיים על תרבותה ועל צביונה" של הונגריה. הוא אף טען כי מדובר בבעיה גרמנית שנוצרה בעקבות המדיניות של הקנצלרית אנגלה מרקל.

יטיל וטו על כל ניסיון להטיל סנקציות על בעלת בריתו. ויקטור אורבן (צילום: רויטרס)

הרטוריקה האנטי-גרמנית נשמעת היטב גם בוורשה, שבה פצעי מלחמת העולם השנייה מסרבים לשכוך. "שום לחץ או מלים, במיוחד לא גרמניות, יכולים להשפיע על הנתיב שבו צועדת פולין", אמר קצ'ינסקי בטקס לזכרו של אחיו. דברים דומים השמיעו חברים נוספים מטעם מפלגת השלטון, שהזכירו לגרמניה את יחסו של המשטר הנאצי כלפי התקשורת. השגריר הגרמני אף זומן לשיחה, בעקבות ביקורת חריפה שהעבירו בכירים בארצו על ההגבלות שהוטלו על בית המשפט העליון ועל העיתונות והרדיו.

לא רק פולין והונגריה מתנגדות לחלק מהמדיניות הרשמית של האיחוד האירופי, שאותה מובילה ברלין. גם צ'כיה וסלובקיה – שהיו בתקופת המלחמה הקרה ישות קומוניסטית אחת – מחזיקות בעמדות שליליות כלפי ההגירה למדינה. ארבע המדינות, החברות בגוש "וייסגרד" (V4), הוקם עם התפרקות ברית המועצות, הצביעו נגד תכנית המכסות לחלוקת מבקשי המקלט ברחבי מדינות האיחוד (הממשלה הקודמת בפולין הסכימה בסופו של דבר לקבל לשטחה מהגרים, אך רק על בסיס התנדבותי).

קחו מפה את האירו שלכם

פיקו קשר בין מתקפות הטרור בפריז, לשטיח האדום שלדבריו פרסה גרמניה בפני מבקשי המקלט

ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו, שארצו אף הגישה תביעה נגד התכנית לפיזור הפליטים, מפציר באיחוד להגביר את הפיקוח על הגבולות החיצוניים שלו כדי לעצור את זרם המהגרים. על אף שהוא חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ראש הממשלה התבטא בכל הנוגע למשבר בצורה דומה לחבריו השמרנים בגוש. פיקו, שיתמודד מחדש על התפקיד במרץ הקרוב, קשר בין מתקפות הטרור האחרונות ביבשת, בראשם שרשרת הפיגועים בפריז, לשטיח האדום שלדבריו פרסה גרמניה בפני שטף מבקשי המקלט המגיעים ממדינות מוכות מלחמה במזרח התיכון ובאפריקה.

גם צ'כיה השכנה לא מפגינה אמפתיה רבה כלפי מאות האלפים שעברו מסעות מפרכים כדי להגיע ליבשת. הנשיא מילוש זמאן אמר בנאום חג המולד כי גל ההגירה הוא "פלישה מאורגנת" ותקף את הפליטים הצעירים על כך שהם בורחים מבתיהם, במקום להילחם בארגוני הטרור בארצותיהם. הנשיא אף השתתף בעצרת של הימין הקיצוני בארצו, חרף העובדה שהוא חבר במפלגה סוציאל-דמוקרטית.

עם זאת, לא מעט דיפלומטים באירופה ממעיטים בחשיבותה של הברית הזאת ומציינים את תלותן של המדינות בכלכלה הגרמנית ואת חוסר הסכמתן בסוגיות חשובות אחרות, כמו היחסים עם רוסיה, החברות בגוש האירו ומיקומה של הדת ושל הכנסייה בחברה. הממשלה בברטיסלבה היא היחידה מבין חברות הציר שאימצה עד כה את המטבע המשותף, בעוד שהאחרות שמרו על המטבע הלאומי.

פולין נקטה גישה חריפה נגד רוסיה ופוטין. ביאטה שידלו (צילום: רויטרס)

פולין, מצדה, נקטה בגישה החריפה ביותר נגד רוסיה והנשיא פוטין מאז סיפחה מוסקבה את חצי האי קרים ב-2014 והחלה לתמוך בבדלנים במזרח אוקראינה. ורשה קראה להצבת כוחות נאט"ו בשטחה מתוך חשש שהיא תהיה המטרה הבאה של פוטין. מאידך, הונגריה העמיקה את קשריה עם רוסיה והייתה חברת האיחוד הראשונה שאירחה את פוטין מאז פרוץ המשבר באוקראינה. סלובקיה וצ'כיה הביעו ספקות לגבי יעילות הסנקציות שהטילה בריסל על מוסקבה, ויתרה מכך – הן לא העבירו חוקים שנויים במחלוקת כגון אלו שהתקבלו בפולין ובהונגריה, שבהן גם הכנסייה הקתולית נהנית מתמיכה ומסמכויות לא מבוטלות.

מי שמובילה את הניסיונות לחזק את הברית היא מפלגת השלטון בפולין. עוד בטרם נבחרה, חבריה ראו בהרחבת שיתוף הפעולה עם חברות ה-V4 משקל נגד לדומיננטיות של צרפת ושל גרמניה במוסדות האיחוד. זאת בעקבות הרפורמה שהתקבלה ב-2009 בבירת פורטוגל, שלפיה למדינות בעלות אוכלוסייה גדולה יותר יש כוח רב יותר, מהלך שחיזק את השפעתן של גרמניה ושל צרפת – שתי המדינות בעלות מספר התושבים הרב ביותר ביבשת.

עם אוכלוסייה כוללת של 63 מיליון איש, הציר במתכונתו הנוכחית אינו יכול להתחרות במדינות הגדולות באיחוד. עד כה לא הצליחה ורשה לגייס מדינות נוספת במזרח אירופה לטובת הרחבת הגוש. רומניה, בולגריה ושלוש המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה - טרם הפגינו התלהבות יתרה לחבור לקבוצת המיעוט והן מעדיפות בשלב זה לחזק את יחסיהן עם גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה.

למרות זאת, קשה להתעלם מהתופעה המוכיחה פעם נוספת עד כמה שברירי הוא האיחוד האירופי בימים אלו. משבר המהגרים שסופו אינו נראה באופק הוליד גל של לאומנות ברחבי היבשת, ומתקפות הטרור וסדרת התקיפות המיניות שיוחסו למבקשי המקלט לאחרונה צפויות לתדלק את הקיצוניים עוד יותר. עם טיעונים של "איום חיצוני" קל יותר לממשלות לפגוע בזכויות בסיסיות, ולכן הטיפול של בריסל במשבר בפולין יעביר מסר לממשלות ומפלגות הימין באירופה, בימים שהתסיסה הלאומנית נמצאת בשיאה.

עוד באותו נושא

משבר הפליטים: כך הפכה הונגריה לבעיה של אירופה

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully