בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין גזר השבוע עונש השעיה של שישה שבועות בלבד על הסנגור הפלילי המוכר משה שרמן בגין עבירה משמעתית של איומים. בכך, השאיר בית הדין את הסדר הטיעון שחתם שרמן עם הפרקליטות על כנו, על אף שמדובר בהסדר מקל במיוחד. תחילה, ביקש בית הדין להחמיר בעונשו של שרמן, אך עמדתו של פרקליט המדינה שי ניצן, שדווקא תומך בענישה מחמירה, גרמה להסכם להישאר על כנו.
נגד שרמן הוגשה תלונה על ידי תובעת מפרקליטות מחוז דרום שהופיעה מולו בתיק בעניינו של העבריין שלום דומרני, המוגדר כיעד מרכזי של המשטרה. לפי תלונתה, במהלך דיון בבית משפט מחוזי בבאר שבע בשנת 2014, אמר לה עו"ד שרמן פעמיים: "אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלותה כמו עד עכשיו, אני מודיע לכם שאני הולך למסור לשלום דומרני שם שאני חושב שעומד מאחורי כל מה שקורה בתיק, ורק אז תראו מה יהיה לכם".
עוד בוואלה! NEWS:
בגלל המלחמה בסוריה: זינוק במספר הדרוזים המתאזרחים בגולן
בצל המחאה: נכדו של ראש עיריית בית שמש הובא למנוחות בירושלים
דימה ימשיך לשלם חצי מיליון שקל בשנה: המאוכזבים מסל הבריאות
התובעת התלוננה כי חשה מאוימת מדבריו של שרמן, ולאחר שימוע שנערך לו, פרקליטות המדינה חתמה עמו על הסכם טיעון. ההסכם, שנתמך בידי פרקליט המדינה, אמר כי ייסגר התיק הפלילי נגד שרמן, וכי עונשו המשמעתי יכלול השעיה בלבד בזמן פגרת הקיץ, מה שבעצם הופך את העונש לקל במיוחד. בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב דחה את ההסדר המקל, וקבע כי העונש שהוסכם בהסדר עם הפרקליטות חורג ממתחם הסבירות ואף צורם. שרמן ערער, ובית הדין הארצי ביקש את תגובתו של ניצן.
חודשיים קודם לכן, פתח פרקליט המדינה את כנס לשכת עורכי הדין באילת במילים הבאות: "העין רואה, האוזן שומעת, והלב מסרב להאמין. סנגורים, עורכי דין, מתנכלים, משתלחים ואף מאיימים על פרקליטים. מאז כניסתי לתפקידי למדתי את התופעה והגעתי למסקנה כי מדובר במדיניות בעייתית. שיתפתי בדבר גם את השרה והמנכ"לית, ולאחרונה החלטנו כי גדשה הסאה ולא ניתן להמשיך במדיניות ההבלגה. כחלק ממדיניות חדשה זו, הוגשה לפני כשנה תלונה ונוהלה חקירה נגד עורך דין פלילי ידוע". בכך, ציין בעצם ניצן את סיפורו של שרמן, והוסיף: "והוא הושעה למשך ארבעה חודשים מהעיסוק בעריכת דין".
ואולם, העונש שבו תמך ניצן בפועל היה, כאמור, נמוך בהרבה, ועמד על שישה שבועות בלבד. בתגובה שכתב לבית הדין הארצי בעניין הסדר הטיעון, כתב ניצן: "לנגד עיניי עמדו שיקולים נוספים, ובכללם העובדה כי מדובר בקובלנה ראשונה מסוגה, וכי לשרמן אין עבר פלילי". כמו כן, כתב כי מהראיות עלו קשיים להוכיח את יסודות עבירת האיומים. "דבריו של בית הדין המשמעתי, לפיו יש להחמיר את העונש, נשמעו בפרקליטות ונבחנו ברצינות", הוסבר בתגובה, ואף נכתב כי "פרקליט המדינה ומשנהו שקלו פעם נוספת את עמדתם בתיק, ובמקביל החל תהליך עבודה במשרד המשפטים שבמסגרתו נבחן היקף התופעה של איומים כלפי פרקליטים".
ממצאי הבדיקה לגבי היקף האיומים על עורכי דין חמורים, לדברי ניצן, ולכן הוא ציין כי "ראוי ונכון בעינינו להגיב בענישה מחמירה ומרתיעה". עם זאת, בחר ניצן לדבוק בעמדתו לגבי הסדר הטיעון שנקבע לשרמן, ונימק זאת בכך שבסופו של עיון מעמיק בסוגיה, גברו "שיקולים כבדי משקל אחרים" שהובילו להחלטה שלא לתמוך בפסק דין מחמיר. בעקבות כך, נותר עונשו של שרמן על כנו, והוא ירצה שישה שבועות בלבד של השעיה מתפקידו בחודש אפריל הקרוב.