שרי החוץ ושרי התשתיות של אתיופיה, מצרים וסודאן חתמו אתמול (שלישי) על הסכם עקרונות שיאפשר את השלמת הקמתו של "סכר התקומה הגדול" בדרום אתיופיה, שעשוי להשפיע על זרימתו של נהר הנילוס לסודאן ולמצרים. ההסכם שנחתם בארמון הנשיאות בחרטום, בירת סודאן, מפרט את האופן שבו ייבחנו ההשפעות של השלמת הסכר, על ידי שתי חברות צרפתיות, BRL ו"ארטליה".
בחודש מרץ האחרון נחתם הסכם נוסף שנועד לנסח גישה משותפת לחלוקת משאבי המים האזוריים, לאחר חילוקי דעות קשים בין הממשלות בנוגע לפרויקט הענק של אדיס אבבה. נהר הנילוס מתחיל את זרימתו באתיופיה, ומשם ממשיך לסודאן ולמצרים, ומהווה את עורק החיים של קרוב ל-130 מיליון התושבים בשתי המדינות המדבריות. בשנת 2010 החלה אתיופיה בתכנון הסכר ההידרו-אלקטרי במקורותיו של הנילוס הכחול בדרום אתיופיה, והדבר עורר חשש עז בחרטום ובקהיר מפני פירוק הסכמים ארוכי שנים מהתקופה הקולוניאלית שהותירו למצרים ולסודאן שליטה על חלוקת מי הנילוס.
עוד בוואלה! NEWS:
אתיופיה: עשרות מפגינים נהרגו; "הממשלה אחראית להסלמה"
מדינה בעלטה: כמעט כל אזרחי זמביה נותרו ללא חשמל
"מהפך אמיתי": הסכם אקלים היסטורי להגבלת ההתחממות הגלובלית
"סכר התקומה", שנמצא עדיין בבנייה ועלותו מוערכת בכארבעה מילארד דולרים, נועד לספק 6,000 מגה וואט של חשמל לאזרחי אתיופיה, שרק כ-10% מהם נהנים מאספקת חשמל סדירה. הקמתו הביאה למשבר של ממש בין קהיר לאדיס אבבה, ובשנת 2013 אף נטען בדוח של חברת המודיעין האמריקנית "סטראטפור" כי לפני הדחתו של הנשיא המצרי חוסני מובארק ב-2010, שקלה ההנהגה בקהיר לצאת לפעולה צבאית נגד אתיופיה, ולהפציץ סכרים קיימים לאורך הנילוס.
השר לענייני משאבי מים, השקיה ואנרגיה של סודאן, מועתז מוסא, מסר כי הבחינות הטכניות יתחילו בחודש פברואר הקרוב, אז ייפגשו שוב שרי שלושת המדינות, ויימשכו בין שישה ל-15 חודשים. על פי הממצאים של הבדיקות שיערכו החברות הצרפתיות, יחליטו המדינות על אופן חלוקת המים ועל מנגנונים למתן פיצויים בהתאם לצורך.
"אנחנו מרוצים מתוצאות הפגישה, ומצפים להמשיך בשותפות האסטרטגית", אמר שר החוץ של מצרים, סאמח שוכרי, שנפגש אתמול גם עם נשיא סודאן עומר אל-בשיר, המבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשעי מלחמה. שר החוץ של אתיופיה טדרוס אדהנום הוסיף: "אנו רואים את ההסכם על החברות כהתקדמות, ומצפים למימוש האינטרסים של שלושת המדינות. אנו מאמינים שהסכר יועיל לכולן".
עם זאת, הביקורת על ההסכם ובעיקר על הסכם העקרונות מחודש מרץ עודנה נשמעת. כך, למשל, שר ההשקיה ומשאבי המים לשעבר של מצרים, מוחמד נאסר עלאם, טען בדברים שאמר לעיתון המצרי "אל-אהראם" כי ההסכם הקודם, שנחתם בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לראש ממשלת אתיופיה היילמריאם דסליין, "נותן לאתיופים לבנות את הסכר, אך לא מבטיח כי מצרים תקבל את החלק המגיע לה ממי הנילוס".
לדבריו, להקמת הסכר תהיה השפעה על החקלאות במדינתו, והוא הוסיף כי סודאן תומכת באופן מלא בעמדתה של אתיופיה, חרף התנגדות מקהיר וממדינות שונות באזור אגן הנילוס במזרח אפריקה. על רקע המאמצים הבינלאומיים למעבר לאנרגיה מתחדשת, בעיקר בעקבות הסכם האקלים הבינלאומי שנחתם מוקדם יותר החודש בפריז, הושם דגש על קידום פרויקטים ירוקים בעיקר במדינות מתפתחות. כך, למשל, מרוקו הכריזה אתמול על חתימת ההסכם הסופי להקמת שדה הקולטים הסולריים הגדול בעולם.
פרויקט הקמת השדה הסולרי במרוקו:
