הסנגור העיוור שנאבק עבור לקוחותיו: "מוציא את האמת גם בלי לראות"

באולם המעצרים בבית משפט השלום בתל אביב כבר רגילים לראות אותו – אבל הוא לא ראה אותם אפילו פעם אחת: עו"ד תומר אגזדה הוא סנגור עיוור שנאבק לשחרור לקוחותיו בסיוע חוש צדק מפותח וללא צורך בחוש ראייה. "אני מוציא את האמת והצדק של הלקוחות שלי גם בלי לראות", הוא אומר רגע לפני הגשת כתב אישום.

עו"ד אגזדה, בן 36, עובד בסנגוריה הציבורית בתל אביב כמפקח על תיקי מעצר ואחראי על תיקי המחלקה לחקירות שוטרים. הוא איבד את ראייתו בגיל 13 כתוצאה ממחלה, אבל דווקא אז, באותן שנים, הוא החל לפקוד באופן קבוע את בתי המשפט כתחביב. "לא נתתי לעיוורון להפוך למכשול, אלא רק לקושי שאפשר להתגבר עליו", הוא מסביר את דרכו.

עוד בוואלה! NEWS:
ישראלית בת 22 מתה במהלך טיול בצ'ילה; הנסיבות לא ידועות
תג מיוחד וקנס כספי: השרים יצביעו היום על "חוק סימון העמותות"
ראש עיריית בת ים לשעבר ייכנס לכלא לשמונה חודשים

"דווקא אז, אחרי שאיבדתי את הראייה, הדרמה וההצגה בבית המשפט פתאום קסמה לי. התחלתי גם לקרוא ספרים של ג'ון גרישם והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות", הוא מספר. למרות העיוורון, התעקש אגזדה להתנדב לצה"ל ובתום השירות נרשם ללימודי משפטים בחיפה והתמחה בנציבות שירות המדינה עד שהוסמך כעורך דין. על השאלה כיצד הוא מייצג חשודים בבתי המשפט מבלי שהוא יכול לראות את חומר הראיות, הוא משיב בביטחון מוחלט: "מה שמעניין אותי זה חומר הראיות בתיק שאותו אני צריך לדעת ולהכיר היטב כדי שאני אהיה שווה כמו כולם. משרד המשפטים מסייע לי מאוד בהתאמות שונות, כמו למשל לתת לי עזרה בדמות בן שירות שעוזר לי, סביבת עבודה נגישה ונוחה ובסופו של דבר דווקא בגלל הקושי אני בא לתיק בצורה אחרת".

את החיסרון הוא הופך בכל יום מחדש ליתרון. "עו"ד אחר יכול לרפרף על תיק עשר דקות. אני יושב ולומד את התיק על בוריו בגלל העיוורון, מכיר כל ראיה עד הסוף, וזה יתרון בשבילי", הוא מסביר. "בגלל שאני לא יכול לראות צילומים, אני הולך פיזית לזירה. היה לי מקרה שבו התביעה חזרה בה מכתב אישום אחרי שהלכתי לזירה וגיליתי כשלים ראייתיים. אלא דברים שאי אפשר ללמוד רק מלהסתכל במצלמות אבטחה. אני לא יודע כמה עורך דין אחר היה משקיע והולך לזירה ממש".

לעתים הוא מורשה להיכנס לדיונים סגורים בבית המשפט, בשל העובדה שהוא לא יכול לראות את הנאשמים והחשודים. "היו מכניסים אותי כי היו אומרים שאני ממילא לא רואה את הדיונים", הוא אומר בהומור. אגזדה מספר כי הלקוחות שלו לא מתרגשים מהעובדה שהסנגור שלהם לא רואה אותם. "לא נתקלתי בלקוח שלא רצה שאני אייצג אותו, כי רואים את התוצאות", הוא אומר בביטחון. "אני משתדל לתת מעצמי 120% בכל תיק כי זה אני, לא כי אני רוצה להוכיח למישהו משהו. גם אם יש פערים בגלל הקושי, עם השקעה ובעקשנות אתה מצליח לצמצם את הפערים. אני, עם הכלים שרכשתי רוצה להוציא את הצדק של הלקוחות וזה מה שחשוב. דווקא אני, בתור אוכלוסייה 'חלשה' יכול לעזור לאוכלוסיות חלשות אחרות בהתמודדות מול המערכת, כי להם אין את הכלים".

עו"ד אגזדה איננו לבד בשילוב אוכלוסיות מוחלשות במשרד המשפטים. מדוח "ייצוג הולם" שפרסם המשרד בשבוע שעבר, עולה כי 67% מעובדיו הן נשים, וכי עשרה אחוזים מהעובדים הם בני מיעוטים. הנתונים אינם מקריים, במשרד הציבו את נושא התעסוקה השוויונית בראש סדר העדיפויות ובין היתר יערוך מחר משרד המשפטים כנס ויריד תעסוקה באוניברסיטת תל אביב שבו יציע מאות משרות תוך עידוד אוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג להתמודד עליהן, בהן חרדים.

"אין חובה חוקית על משרדי ממשלה לפרסם נתונים על אודות העסקה רב-גונית", אמרה מנכ"ל המשרד עו"ד אמי פלמור. "אך משרד המשפטים רואה את עצמו ככוח מוביל במגזר הציבורי, אשר מחויב לערכי הייצוג ההולם ופועל על מנת להביאם לידי ביטוי בפועל. ברור לנו כי הדרך לשינוי מתחילה עם בחינת המצב הקיים, על היבטיו החיוביים כמו גם על הטעון שיפור. אין אנו מנסים לייפות את המציאות, אם כי ללמוד ממנה ולהשתפר על בסיסה".

אף על פי שהוא מעודד את היוזמה של משרד המשפטים, עו"ד אגזדה מסרב לקבל יחס שונה. "אני לא זקוק לחסדים, או לכך שיקבלו טענה שלי בבית משפט רק בגלל שאני עיוור. אני רק יכול לקוות שגם במגזר הפרטי יאפשרו לאנשים כמוני להשתלב, כי החברה בישראל צריכה לדעת לשים את המשאבים הנדרשים כדי להביא אותנו למצב של שוויון".