גורמים בכירים בממשל הטורקי התייחסו למגעים המתנהלים בין טורקיה וישראל בשבועות האחרונים לגיבוש הסכם פיוס לאחר חמש שנות סכסוך. הגורמים חשפו בפני כתב עיתון "הורייט" כי הדיונים נסובים כעת סביב אחד התנאים המרכזיים של טורקיה לחתימה על ההסכם: הסרת המצור מעל רצועת עזה. לטענתם, אנקרה דורשת מירושלים לקבל "גישה בלתי מוגבלת" לעזה, כך שתוכל לספק סיוע הומניטרי לרצועה.
על פי אחד הגורמים, חמאס דווקא מברך על קיום המגעים ומודע לכך שגישה טורקית לעזה תסייע לשפר את מצבם הרעוע של תושבי הרצועה, כמו גם את מעמדו של הארגון. כמו כן טוענים הבכירים הטורקיים כי הדיווחים על התנאי הישראלי לגירוש בכיר חמאס סאלח אל-ערורי מאדמת טורקיה אינם נכונים. הם הדגישו כי אל-ערורי כלל לא נמצא במדינה, וכי אנקרה מאמינה שישראל הדליפה מידע זה לתקשורת המקומית כדי להגביר את דעת הקהל האוהדת למגעים. עוד נטען כי בשיחות לא נידון אף סעיף הנוגע לחמאס.
כמה ימים לאחר הדיווחים על המגעים נפגש יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן וראש הממשלה אחמט דאווטאולו. אחד הגורמים הרשמיים טען כי התזמון של הביקור לא קשור בהכרח לשיחות עם ישראל, וציין כי משעל ביקר כמה פעמים בטורקיה בעבר.
עוד כתבות בנושא:
מקורות ביטחוניים בטורקיה: מקווים לרכוש מישראל מערכות ביון מתקדמות
טורקיה: "לא צריך להתרגש מהדיווחים על הפיוס עם ישראל"
בכירים במערכת הביטחון: ספק אם כוונות הפיוס של טורקיה רציניות
עוד אמרו הגורמים כי הבכירים הישראליים שדנו עם עמיתיהם הטורקיים אמרו כי הם מודאגים שטורקיה תמשיך בביקרות הרבה שהיא משמיעה כלפי ישראל גם לאחר חתימת ההסכם. עבור אנקרה, כך טוענים הגורמים, הסכם הפיוס לא מחייב את הפסקת השמעת הביקורת, במיוחד בזמן מבצע ברצועת עזה. לטענתם, עוצמת הביקורת תלויה בהתנהלות הישראלית מול הפלסטינים.
הגורמים ציינו כי הסכם הפיוס היה יכול להיחתם עוד ב-2013, לאחר שישראל התנצלה על תקרית המאווי מרמרה. עם זאת, לטענתם, מחאת הענק שפרצה בטורקיה נגד ארדואן בקיץ של אותה השנה, והחקירות בנוגע לשחיתות שלטונית שנפתחו במדינה בדצמבר, גרמו לישראל להאמין שמפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) של ארדואן עומדת ליפול.
נוסף על כך, לטענתם, ההפיכה במצרים שהביאה לשלטון את עבד אל-פתאח א-סיסי הובילה את ישראל לחשוב כי היחסים עם שכנתה מדרום ישתפרו, ועל כן אין לה צורך בחידוש היחסים עם טורקיה.
בימים האחרונים עלו דיווחים על כך שבשיחות נידונה אפשרות של הקמת צינור גז טבעי בין ישראל לטורקיה. הגורמים טענו כי לא מדובר בשיתוף פעולה ישראלי-טורקי בתחום האנרגיה, וכי הקמת הצינור היא אינטרס ישראלי. הם מדגישים כי טורקיה היא לא זו שמעוניינת בהעברת הצינור, אלא ההיפך.
בתוך כך, אלון ליאל, שגריר ישראל לשעבר בטורקיה, אמר בריאיון לעיתון "הורייט" כי "יש להגיע להסכם פיוס בין ישראל וטורקיה בשלושת או ארבעת השבועות הקרובים, אחרת התהליך עשוי להיכשל שוב". לדבריו, המוטיבציה של ישראל להגיע להסכם גבוהה, שכן היא מעוניינת להסכים עם טורקיה על הקמת צינור הגז עד ה-28 בינואר, אז תיערך פגישה בנושא הגז הטבעי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקביליו מיוון ומקפריסין. עוד אמר ליאל כי המוטיבציה של טורקיה להגיע להסכם גבוהה כל עוד המשבר עם רוסיה עדיין לא נפתר דבר שיכול להשתנות בשבועות הקרובים.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) התייחס לדרישתה של טורקיה לגישה חופשית לעזה, ואמר כי ישראל לא יכולה להיכנע להסדרים ותכתיבים הפוגעים בביטחונה. "אנו מבינים שיש בצד העזתי רוב דומם שרוצה עתיד לילדיו", אמר ילין. "עלינו להודיע לטורקיה שאנו מוכנים להסכם אשר בו חמאס מתפרק מנשקו ומביא לשני הצדדים אופק מדיני וכלכלי. המשך הידרדרות היחסים עם טורקיה מאז ביטול הברית האסטרטגית עימה, פוגע במדיניות החוץ ובסיכוי להסדר אזורי אמיתי ובר-קיימא, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של אזרחי ישראל. מחיר הפיוס עם טורקיה לא יכול לאפשר את המשך שחיקת ההרתעה מול החמאס ברצועת עזה".
(עדכון ראשון: 10:15)