עובדי שגרירות ארצות הברית בטהראן שהוחזקו בה בני ערובה במשך 444 ימים עם פרוץ המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979 יזכו לפיצויים כך דווח היום (חמישי) בעיתון האמריקני "ניו יורק טיימס". זאת לאחר שבמשך עשרות שנים פעלו 53 בני הערובה ובני משפחותיהם לקבלת פיצויים מהממשל האמריקני.
ההחלטה על מתן הפיצויים, בסך כולל של 4.4 מיליון דולרים, הוכנסה לחוק התקציב שהתקבל ביום שישי האחרון. לחץ רב מופעל על המחוקקים האמריקנים להעביר את חוק התקציב, ופעמים רבות מוכנסים לתוכו סעיפים ברגע האחרון, ואלה נחשפים על ידי כלי התקשורת רק ימים ארוכים לאחר אישור התקציב. חוק התקציב האחרון מתייחס לכ-1.1 טריליון דולרים.
עוד בוואלה! NEWS:
רוסיה תתחיל לבנות שני כורים גרעיניים באיראן בשבוע הבא
בישראל מאשרים: פונו רוב אנשי משמרות המהפכה האיראניים מסוריה
בשל חוק של הקונגרס: קרי שלח מכתב לזריף על הסרת הסנקציות
"הייתי חייב לעצור בצד הדרך, בכיתי", סיפר רודני סיקמן, חייל בחיל הנחתים שהוצב לשמור על השגרירות בטהראן. ב-4 בנובמבר 1979 המון זועם פרץ למתחם השגרירות, בהובלת גורמים המזוהים עם מי שעלה לשלטון בעקבות המהפכה, אייתוללה סייד רוחאללה חומייני. סיקמן סיפר: "עברו 36 שנים, חודש ו-14 ימים עד שהנשיא בקר אובמה חתם על החוק והטיל את האחריות על איראן".
ההסכם המקורי שהביא לשחרורם של בני הערובה בתחילת שנת 1981 כלל התחייבות אמריקנית שלא לדרוש פיצויים. בתי המשפט בארצות הברית, כולל בית המשפט העליון, דחו עד כה דרישות מצד משפחות בני הערובה לקבלת פיצויים, והקונגרס לא הצליח להעביר חוקים בנושא. עם זאת, תשעה מיליארדי דולרים שנאלץ מוקדם יותר השנה לשלם הבנק הצרפתי "BNP פריבה" לרשויות האמריקניות כקנס על הפרת הסנקציות נגד איראן, סודאן וקובה, מילאו את החוסר במשאבים לתשלום פיצויים לקורבנות טרור.
לטענתו של סיקמן, הוא היה מעדיף לקבל פיצויים ישירות מאיראן, אולם הוא הבהיר: "אני לא מאמין שהם אי פעם יתנצלו. לראייתם הם לא עשו שום דבר רע". דיוויד ריידר, בכיר חיל האוויר לשעבר שהוצב כנספח צבאי בטהראן, אמר: "פעם אחר פעם, חשבנו שהחוק יעבור. התקרבנו לרגע האמת, ואז החלק שנוגע לנו בוטל. נשלחנו לעזאזל על ידי ממשלתנו, ונראה כי אף אחד לא רצה לעשות משהו לגבי זה". על פי החוק שהתקבל כעת, עובדי השגרירות יקבלו פיצוי של עד עשרת אלפים דולרים לכל יום שבו הוחזקו בני ערובה.
