הראיות שהרשיעו והאחת שעשויה לזכות: רומן זדורוב מגיע שוב לעליון

משפטו של רומן זדורוב שהורשע פעמיים ברצח תאיר ראדה בקצרין ב-2006, אחד המשפטים הפליליים המסעירים ביותר בתולדות המדינה, יגיע היום (רביעי) לפתחו של בית המשפט העליון. שופטיו ייאלצו להכריע אם לקבל את ערעורו של זדורוב ואולי לשים סוף לסאגה המתמשכת שהחלה ברצח תלמידה בת 13 וחצי בין כותלי בית הספר, ומשכה תשומת לב ציבורית גדולה.

זדורוב, שהודה ברצח ואף שחזר אותו, חזר בו בהמשך מהודאתו. עם הימשכות המשפט הצליחה ההגנה לעורר ספקות באשר לקביעה כי זדורוב הוא אכן הרוצח. ואולם התביעה פרשה מארג ראיות צפוף שהביא להרשעתו הראשונה ברצח הנערה.

אחרי שהורשע, ערער זדורוב לבית המשפט העליון וזה החליט כי על בית המשפט המחוזי בנצרת לבחון שתי חוות דעת חדשות – האחת הנוגעת לסוג הסכין שבאמצעותו נרצחה ראדה והאחרת הנוגעת לעקבות הנעליים שנמצאו על מכנסי הנערה. ערעור זה רק הגביר את הספקות בתיק. אולם בית המשפט המחוזי, שבחן ראיות אלה, החליט בסופו של יום להותיר את ההרשעה על כנה. בשנה שעברה, חזר התיק לעליון לערעור נוסף. על סמך מה הורשע זדורוב והאם עשויה ראית הסכין לזכותו? וואלה! NEWS חוזר לפרטי התיק.

לקריאה נוספת:
השופטים במשפט זדורוב: "אולי עוד מישהו היה בזירה?"
משפט זדורוב: ההגנה הגישה ראיה חדשה לערעור בעליון

זדורוב, פועל בניין שעבד בבית הספר התיכון "נופי גולן", הודה כמה פעמים ברצח. הוא סיפר על הרצח בפני המדובב בתאו ואף הדגים בפניו. הוא סיפר למדובב כי השליך את להב הסכין ואת מכנסיו. לפי המדובב, הוא ידע בביטחון כי המכנסיים לא יימצאו. "זרקתי לתוך שקית ואחר כך לעוד שקית", אמר.

זדורוב הדגים על גופו של המדובב כיצד שיסף את גרונה של המנוחה וידע לפרט על כלי הדם הראשיים שעוברים בצוואר. הוא אף הוסיף כי למד באינטרנט כיצד לשסף את הגרון במה שהגדיר: "מבוא ללחימה עם סכין בק.ג.ב". מבדיקה במחשבו עלה כי הוא אכן נכנס לאתר כזה, ארבעה ימים לפני הרצח.

פרופ' בועז סנג'רו, מחבר הספר "הרשעת חפים מפשע בישראל", שליווה במשך שנים את תיק זדורוב מקווה שבית המשפט יהפוך את ההחלטה. "ההודאה הייתה פעם מלכת הראיות ואני מציע לראות בה את קיסרית הרשעות השווא", טען פרופ' סנג'רו בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "הוכח שוב ושוב שזאת הנחה לא נכונה. יש שיטות פסיכולוגיות להתיש אותם ולגרום להם להודות בעבירות שלא עשו".

זדורוב שחזר את הרצח, ידע לומר כי הרצח אירע בתא השירותים השני, הדגים את דרך היציאה מהתא וסיפר כי שבר את מנעול תא השירותים לאחר שראדה מתה. מידע זה הוא פרט חקירה שרק הרוצח וחוקרי המשטרה ידעו על אודותיו.

עם זאת, פרופ' סנג'רו מסביר כי לעתים גם חפים מפשע יודעים פרטים מוכמנים. "חוקר אמריקני לקח 36 תיקים והוכח שהוא לא האדם הנכון. הוא מצא שם ברובם פרטים מוכמנים. איך יכול להיות שהוא מכיר בפרטים מוכמנים? החוקרים כנראה הובילו אותו".

שישה בדצמבר 2006, כמה שעות לאחר שאירע הרצח שוחח זדורוב בטלפון עם ראובן ג'נאח, שאצלו היה אמור לעבוד בתום עבודתו בבית הספר. באותה השיחה נודע לו שישנה בעיה עם אחת התלמידות. לאחר אותה שיחה סיפר זדורוב לאשתו כי ישנה "בעיה עם ילדה באסלה". ראדה אכן נרצחה בתוך תא שירותים, אך לא ברור כיצד בשלב זה כיצד זדורוב ידע פרט זה, אם לא היה קשור לרציחתה.

החוקרים שאלו את זדורוב כיצד ניחש כי מדובר בבעיה באסלה דווקא, וזדורוב ענה כי בעת השיחה ג'נאח ציין ש"קרה משהו בשירותים". אולם ג'נאח לא ציין כלל בשיחתם את המילים "אסלה" או "שירותים". זדורוב ניסה להסביר בכל זאת מדוע אמר "בעיה באסלה": "בשירותים בדרך כלל נופלים, בדרך כלל הולכים לשירותים, בשירותים יש את כל המכות". הוא סיפר כי חשש שהסתבך משום שהנפילה (שעליה דיבר) אירעה באסלה בשירותי המקלט שבו עבד, כמה קומות מתחת לשירותים שבו אירע הרצח. אולם גרסה זו מחוררת גם היא, שכן במקלט לא היו כלל אסלות.

בחקירתו סיפר זדורוב על ריב שהיה לו עם אחיו הצעיר בארץ הולדתם, רוסיה. במהלך הריב תקף זדורוב את אחיו באלימות קשה ולאחר אירוע השניים לא דיברו זה כמה שנים. "אני פשוט התחלתי לראות שחור בעיניים, אני לא נגנבתי. אני התחלתי להרביץ לו. הדבר היחיד שהציל אותו, זה שהוא נכנס בריצה הביתה", סיפר זדורוב, והוסיף: "הייתי יכול להרוג אותו. עד מוות להרביץ לו".

במשפט עלה גם כי ביום הרצח, נכנסו שתי תלמידות למקלט שבו עבד זדורוב והפריעו לו בעבודתו. בחקירתו במשטרה סיפר כי הן הרגיזו אותו, אך הוא לא גירש אותן מחשש כי יגידו שהרביץ להן וניסה לאנוס אותן. חששו מהאשמה באונס שבה וחזרה כמה פעמים בחקירותיו. "אונס זה יותר קשה מרצח", קבע. לדבריו "כל פנייה שהיא לכל אחת מהבנות האלה יכולה להסתיים בשבילי בצורה עגומה". הוא סיפר כי בעבר שמע על מקרה שבו נערה סחטה אדם ואיימה עליו כי תאשים אותו באונס.

מדבריו בחקירה ומעדויות תלמידים בבית הספר מערכת יחסים בעייתית התחוללה בינו לבין התלמידים בשלושת השבועות שבהם עבד בית הספר. התלמידים הציקו לו, קיללו אותו, דרשו ממנו סיגריות וניתקו לו את כבל החשמל. "אני בא ואשתי שואלת 'נו מה בעבודה?'", סיפר זדורוב למדובב. "אני אומר לה ש'שיגעו כבר, כל הזמן מנתקים לי את הכבל'. היא אומרת 'רק אל תרביץ, אל תרביץ'. היא יודעת שאני יכול לא להתאפק ולתת מכה... ומה זה לתת מכה לילד? בקלות אפשר להפעיל יותר מדי כוח בלי כוונה, קל וחומר יש לי הרבה כוח. ובמצב כזה, כשחוטפים קריז אז הראש לא מתפקד בכלל".

זדורוב אף חלק עם המדובב בתא המעצר את סלידתו מישראלים ממוצא מרוקאי. "אני לא אוהב מרוקאים, יש להם פה מלוכלך, הם מתחילים לצעוק 'אתה בן זונה', אני מחזיק את עצמי, אבל הם מסתכלים עליי, הם מפחדים להגיד לי את זה כי איך שאני אלך מכות, הם מתארים את זה לעצמם, מהמבטים עליך אתה יודע, המכוערים שנולדו פה, רואים רוסים והם מסתכלים עליך ועוד אתה צריך לעזור למרוקאים האלה, אני לא יודע עברית אבל אני יכול להרביץ לו ככה שכל עמוד שדרה יתפרק לו לתוך התחתונים אבל אני ניסיתי בבית הספר הזה לא לגעת באף אחד".

זדורוב העלים את המכנסיים שלבש באותו היום וכן את להב הסכין שעמה נרצחה ראדה. הוא סיפר למדובבו כי "להב למצוא זה בלתי אפשרי. מכנס ולהב אי אפשר למצוא".

חוקרי המשטרה מצאו בבדיקה במחשבו של זדורוב תמונות פדופיליות של קטינות עירומות. שבוע וחצי לפני הרצח הוא חיפש באינטרנט סרטי סנאף וארבעה ימים לפני הרצח נכנס לאתר אינטרנט, שבו פורסם מאמר ברוסית העוסק בשיטות להטלת מורא. "אם אתה ימני אז הסכין תהיה ביד ימין. באותו הרגע עם יד שמאל מבוצעת או דחיפה של היריב בכתף כדי שיסתובב אליך עם הגב או תפיסתו בבגד (צווארון) ומשיכה חזקה לכיוון שלך גם כדי שיסתובב אליך עם הגב", נכתב בין היתר במאמר.

רב-פקד ירון שור, עד מטעם התביעה, הציג את ממצאיו ולפיהם על מכנסיה של תאיר ראדה נמצאו שרידי עקבות נעליו של הנאשם. זדורוב נעל נעליים נדירות ביותר ממותג בשם "סלמנדר" ולטענת שור, סימני סוליה ייחודיים לנעליים אלו נמצאו על מכנסי המנוחה.

מנגד, טען גאי קופר, המומחה מטעם ההגנה, כי לא ניתן לשייך עקבות אלו לנעליו של זדורוב. בהמשך, לאחר ההרשעה, ובהתאם להנחיית בית המשפט העליון, דן בית המשפט המחוזי בראיה חדשה שהציגה עד ההגנה וויליאם בודזיאק, מומחה מטעם הבולשת הפדרלית (FBI) להשוואת טביעות נעליים. בודזיאק עמד על כך כי על מכנסי הג'ינס של ראדה חסר פירוט מספק כדי לאפשר זיהוי משמעותי שאפשר להסתמך עליו. נציין כי בינתיים, בפסק דין המוכר כ"פסק דין מצגורה", הורה בית המשפט העליון על הפחתת משקל ראיית עקבת נעל כראיה פורנזית.

במהלך המשפט טען עד ההגנה אלכס פלג כי ראדה נרצחה בסכין משוננת, בעוד זדורוב עבד עם סכין חיתוך יפנית. מאחר שפלג אינו פתולוג, חוות דעתו לא התקבלה. הפתולוג מטעם התביעה ד"ר קונסטנטין זייצב והפתולוג מטעם ההגנה ד"ר חן קוגל, כלל לא דנו בעדויותיהם בסוגיה זו.

בדומה לסוגיית עקבות הנעליים, הציגה ההגנה ראיה חדשה, שאותה סיפקה ד"ר מאיה פורמן-רזניק שלפיה ראדה נרצחה באמצעות סכין משוננת. בטענה זו, אם תתקבל, יש כדי להטיל ספק סביר בהרשעת זדורוב. בית המשפט המחוזי דן גם בראיה נוספת זו, אולם דחה את טענות ההגנה והותיר את ההרשעה על כנה.

(עדכון ראשון: 21:57)