סמדר הרן, אם המשפחה שאיבדה את האב דני ובתם בפיגוע בנהריה ב-1979 שבוצע על ידי סמיר קונטאר בהיותו בן 16 בלבד, התייחסה הבוקר (ראשון) לחיסולו של בכיר חיזבאללה. "מה שנעשה הלילה זה סוד של צדק. אני מרגישה שהמדינה פרעה את החובה שלה. אני לא רואה בזה נקמה, אני חושבת שהיה צריך להסיר את הסיכון שנשקף ממנו", אמרה.
לדבריה, קונטאר מעולם לא חדל מדרכיו. "לאחר ששוחרר מהכלא הישראלי הוא לא הפסיק לזמום ולתכנן ולפגוע בעוד ישראלים. מוסדות המדינה החליטו לשחרר אותו לפני שמונה שנים, והיום החליטו לא כנקמה, אלא כתוצאה מהפעילות שלו, שהגיע הזמן לחסל אותו", אמרה.
לקריאה נוספת:
מוחמד דף וסמיר קונטאר הוכנסו לרשימת הטרור האמריקנית
התקיפה בסוריה: שליחו של נסראללה להבערת האזור קיבל מסר מישראל?
הרן סיפרה כי על אף שהמשיכה בחייה, היא התקשתה לקבל את שחרורו של קונטאר. "אני גרה בנהריה וכשאני מסתכלת דרך החלון אני רואה שמאז אותו אירוע ב-1979, נהריה גדלה מאוד והתמלאה בחיים. גם המשפחה שלי, אותה בניתי מחדש, גדלה, והענף היחיד שנשאר לי מ-1979 הצמיח עוד ענפים. הבנייה שלנו והמסר שלנו הוא שהחיים חזקים יותר מכל דבר אחר, וחזקים גם מסמיר קונטאר. זה מסר חשוב בשבילנו.
"במהלך השנים נפגעי פעולות האיבה עמדו פעם אחר פעם מחדש, קצת כמו בני ערובה, בכל פעם שמתקיים דיון על שחרור מחבלים. אני באופן אישי עברתי את אחת התקופות הקשות בחיי, אחרי שקונטאר שוחרר מהכלא הישראלי. היה לי קשה להתאושש אבל הצלחתי. בסופו של דבר הוא זה שקטף את פירות הבאושים שלו".
אף על פי שהתאוששה, הרן מסרבת לתאר את התהליך שעברה כשיקום. "תראה, המילה שיקום היא יחסית, אני לא אתייחס למילה שיקום. אני חושבת שזה תהליך שנמשך כל החיים, לחיות עם הכאב וגם למצוא את השמחות ואת הכוחות להכיל את הכל. יש דברים וזכרונות שאף פעם לא נשכחים ולא נמחקים, חיים איתם", אמרה.
בהמשך סיפרה הרן על הרגע שבו נודע לה על חיסולו של קונטר. "אני כבר לא זוכרת מי סיפר לי, העירו אותי ב-4:00 בבוקר, היו המון טלפונים ואני כבר לא זוכרת את כולם. התגובה הראשונה שלי.. אני חושבת שכבר הייתי מוכנה שזה יקרה כי הבנתי שהוא חזר לפעילות בגולן". יחד עם זאת, הרן לא בטוחה שלחיסול אחראי בהכרח חיל האוויר הישראלי. "יש שם הרבה ארגונים של מורדים או כל ארגון אחר, לבנאדם היו הרבה אויבים".
באפריל 1979 הוביל קונטאר, שהיה אז בן 16, קבוצה של ארבעה מחבלים מדרום לבנון שהשתייכה לארגון פתח וביצעה פיגוע בנהריה. הארבעה חדרו לישראל בסירת גומי וניסו לפרוץ לבית בעיר, אך הוברחו בידי דייר הבית שקרא למשטרה. בחילופי אש עם השוטרים שהוזעקו נרצח שוטר אחד, והחולייה הצליחה לפרוץ לבית אחר בעיר - בית משפחת הרן.
אם המשפחה, סמדר, הצליחה להתחבא עם אחת מבנותיה ועם שכנתה בבוידעם, אך חנקה את בתה למוות כשניסתה להשתיק אותה כדי שבכייה לא יחשוף את מיקומן. אב המשפחה, דני, ובת נוספת, נלקחו בידי החולייה לחוף הים. שם, נורה האב לעיני בתו, והיא נרצחה במהלומות של קת הרובה של המחבלים.