כתובת באותיות עבריות החקוקה על לוח שיש גדול בן 1,500 שנים, ראשונה מסוגה להימצא בארץ, נחשפה בחפירות בגן הלאומי חוף כורסי שבחוף המזרחי של הכינרת. הכתובות איששו לראשונה כי היישוב הקדום באזור היה יהודי או יהודי-נוצרי. ההנחה הרווחת זה שנים היא שבמקום שכן היישוב "כורסי" או "ארץ הגדריים", המוזכר בברית החדשה כמקום שאליו הגיע ישו במסגרת מסעותיו באזור הכינרת, ושם ביצע את הנס שבו גירש שדים והעבירם לחזירים. כעת, זכתה ההנחה לחיזוק משמעותי, שריגש מאוד את החוקרים הפועלים בקדחתנות במקום.
פרופ' מיכל ארצי מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה אמרה כי "עדות ראשונה זו לקיומו של יישוב יהודי מחזקת את הסברה, שהייתה עד כה בגדר פולקלור, כי היישוב הוא 'כורסי' - המקום שבו ביקר ישו וביצע את 'נס החזירים' המפורסם על פי הברית החדשה". ארצי מנהלת את החפירה יחד עם ד"ר חיים כהן ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
על קיומו של יישוב עתיק במקום, בצפון מזרח הכינרת, היה ידוע כבר בשנות ה-60. אז, פרופ' אבנר רבן מאוניברסיטת חיפה, יחד עם מנדל נון מקיבוץ עין גב, מצאו שרידים של שובר גלים גדול מתחת לפני הים. מאוחר יותר, במרחק לא רב נמצאו שרידים של עיר, שעיקר המאפיינים בה היו של אתר נוצרי מהתקופה הביזנטית. המתחם כולו הפך בשנת 1980 לגן לאומי ולמקום ניתן השם "כורסי", על שם כפר סורי שהיה בסמוך.
עוד בוואלה! NEWS:
תיעוד תקדימי: כך הדולפינים רואים את בני האדם
כך זוהמו גידולים חקלאיים בצפון על ידי הזרמת חומרים רעילים
"תם עידן האבן": פעילי גרינפיס התפרצו לכנס של מכון האנרגיה
ירידת המפלס החדה של הכינרת אפשרה לחוקרים לחזור לחפירות באזור שובר הגלים, ולאחר עבודה נמרצת בנושא הבינו כי הנמל הקדום גדול בהרבה ממה שחשבו עד כה, ושייתכן שאפילו מדובר ביישוב נפרד. הם הופתעו למצוא במקום לוח שיש בגודל 150 על 70 סנטימטרים, שעליו כתובת בשפה הארמית ובאותיות עברית. שתיים מהמילים הכתובות על הלוח הן "אמן" ו"מרמריה", ופירושה של השנייה הוא ככל הנראה "שיש", אולם חוקרים מסוימים סבורים כי מדובר ברמיזה לשמה של מריה הקדושה, אמו של ישו.
הכתובת העברית ככל הנראה נחקקה בשנת 500 לספירה, ולפי החוקרים, במקום התקיים יישוב יהודי בלבד שככל הנראה התפתח לאחר מכן ליישוב מעורב. "קיומו של יישוב יהודי בחופיה המזרחיים של הכינרת הוא דבר נדיר מאוד. עד היום לא הייתה לנו שום הוכחה לכך שיישובים יהודיים, שנעלמו עם השנים, אכן התקיימו באותה תקופה לחופי הכינרת, פרט למגדל", אמרה פרופ' ארצי.
מעבר לכך שהכתובת מעידה על שורשים יהודיים ליישוב, היא ייחודית מבחינות נוספות ולמעשה היא הראשונה מסוגה שנמצאה בארץ. מרבית לוחות ההקדשה מתקופה זו היו עשויים פסיפס ומדובר בלוח ההקדשה הראשון מסוגו שנחקק על שיש, שהוזמן באופן מיוחד מיוון. הכתובת נמצאה בכניסה לחדר פנימי בתוך מבנה שכנראה היה בית כנסת. "ההקדשה מורכבת משמונה שורות, כלומר היא מאוד מפורטת", סיפרה פרופ' ארצי. "לרוב לא מוצאים כל כך הרבה מילים באותיות עבריות שחרוטות באבנים, ולכן לאותו אדם שהוקדשה הכתובת הייתה השפעה עצומה על אנשי המקום. אין מקבילה להקדשה כה מפורטת ויקרה בתגליות הארכיאולוגיות שנמצאו עד כה בישראל".
