מי שטייל בשבוע האחרון בסביבת נחל אלכסנדר שבשרון, גילה על גדותיו מחזה מזעזע - עשרות דגים מתים שרועים על החול. הנחל נחשב לאחד ממקורות המים החשובים והיפים באזור השרון, ולא במקרה חמשת הקילומטרים האחרונים שלו לפני מוצאו לים הוכרזו כגן לאומי של רשות הטבע והגנים. "אני ובעלי הגענו ביום שבת לטייל בגדה המערבית של הנחל, אך ככל שהתקדמנו גילינו יותר ויותר דגים מתים", סיפרה טל, תושבת הרצליה שביקרה במקום בסוף השבוע האחרון.
לדבריה, "הצחנה הייתה נוראית. בקצה הנחל ראינו אנפה. היא הסתובבה שם כל הזמן, אבל בניגוד למצופה, היא לא ניקרה בדגים ואפילו לא התקרבה אליהם. חוץ ממנה לא ראינו שם בכלל ציפורים. גם כלבים שהסתובבו במקום עם בעליהם לא ניסו להתקרב לדגים המתים".
עוד בוואלה! NEWS:
מנכ"ל אם תרצו: "ש'השתול' יישא בתוצאות"; יו"ר אמנסטי: "קמפיין שנאה פשיסטי"
אושרה תכנית לבניית 900 יחידות דיור מעבר לקו הירוק בירושלים
יו"ר ההסתדרות: "בשבוע הבא נפתח בשביתה כללית במגזר הציבורי"
מנהל שמורת הטבע בית ינאי נחל אלכסנדר, רועי שטראוס, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי מדי שנה ישנו מקרה חדש של זיהום הנחל, וכמו בשנים קודמות, גם הפעם מדובר בשפכי ביוב, תעשייה ובתי בד שהגיעו משטחי הרשות הפלסטינית וגרמו לזיהום במי הנחל. "נחל שכם הנשפך לנחל אלכסנדר היה ונשאר מקור הזיהום העיקרי", הסביר שטראוס, "השפכים המגיעים ממנו כוללים הרבה ביוב שזורם מהבתים בשכם ובטול כרם".
טל, שעבורה הטיול הפך לסיוט, סיפרה כי "המחזה היה סוריאליסטי. המקום הזה מפוצץ בשבתות. במרחק של עשרות מטרים מאתנו היו המון משפחות שעשו פיקניק, ילדים ששכשכו את רגליהם במים ודייגים שעמדו על הסלעים ועל רציפי העץ ודגו דגים מהנחל עם חכות. לא הצלחנו לזהות אם הריח במקום היה של חומרים כימיים, ביוב או ריקבון. אבל היה שם כל כך מסריח, עד שנאלצנו לקום וללכת. פשוט לא יכולנו להישאר שם יותר".
"המתקן מכיל כ-15 אלף קוב ביוב ביום"
בשנת 2002 הוקם בסמוך לקיבוץ יד חנה, הממוקם על התפר שבין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, מתקן טיהור שפכים (מט"ש). את עלות הטיפול בשפכים המגיעים מהרשות מקזזת המדינה מהתשלומים הקבועים שהיא מעבירה אליהם. "הקיבולת המקסימלית שלו היא 6,000 קוב ליום", הסביר שטראוס, "אולם היום הוא מכיל כ-15 אלף קוב ביוב, וזה ללא גשמים. עם הגשם הראשון המט"ש מפסיק לתפקד והשפכים בעיקר מתעשיית בתי הבד הופכים לגורמי הזיהום העיקריים שגורמים לתמותת הדגים בנחל". עוד הדגיש שטראוס כי "זה קורה בעיקר בחורף, אחרי הגשמים".
בשנים האחרונות עומלים ברשות הטבע והגנים יחד עם המועצה האזורית עמק חפר ורשות ניקוז ונחלים שרון, על פעולות לשיקום נחל אלכסנדר וגדותיו. "הבעיה היא שכרגע אין פתרון זמין", אמר שטראוס והוסיף כי "הפתרון הוא להקים מט"ש נוסף ולחבר אליו את שפכי הביוב של הרשות. אולם עלות הפרויקט נאמדת בכמאה מיליון שקלים. לצערי התופעה העצובה של זיהום הנחל ודגים מתים עתידה לחזור על עצמה עד שיימצא פתרון לאותם שטחים". לדבריו, "אין לנו כרגע אפשרות להשלים את שיקום הנחל".
עקב הסחבת במציאת פתרון לבעיית השפכים שמזהמים את הנחל, הגישה המועצה האזורית עמק חפר לפני כשנה עתירה לבג"ץ ובשבוע הבא צפויה להיות הכרעה בנושא. בעתירה, דרשה המועצה לחייב את משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לממן הקמת מט"ש נוסף שיטפל בשפכי שכם וטול כרם. עוד ביקשה המועצה מבג"ץ לחייב את המדינה לקבוע לוחות זמנים לתכנון בניית המתקן החדש, שצפוי להעניק פתרון קבע לבעיית השפכים וזיהום הנחל.
בעתירה טענה המועצה, כי "מאחר ומדובר במתקן שתפקידו לטהר את שפכי הרשות הפלסטינית, הרי שהמועצה מנועה מלגבות מתושביה היטל ואגרות ביוב לשם הקמת מט"ש חדש ותחזוקתו. מכאן שמדובר באחריות ברורה ומובהקת של ממשלת ישראל". בהמשך העתירה נכתב כי "במסגרת חובותיה הבסיסיים של המדינה כלפי אזרחיה עליה לפעול להקמת מט"ש משודרג".
"המדינה מתחמקת מחובתה לטפל בהם"
בעמותת "צלול" הסבירו כי בשנה אחת זורמים לנחל שפכים בנפח של עשרה מיליון קוב. עוד נמסר לוואלה! NEWS מהעמותה כי ממשרד האוצר ומרשות המים נשמעו לא אחת התחייבויות לתמיכה מצדם בכל הנוגע לפתרון לסוגיה האקולוגית.
מהעמותה נמסר כי "למדינה אסור להמשיך בהתחמקות מקיום חובתה לטהר את השפכים שמקורם ברשות הפלסטינית. האחרונים מכילים זיהום רב המסכן את הנחל, את בריאות התושבים באזור, את מי התהום ואת הים התיכון". עוד נמסר מהעמותה כי "המדינה גובה את דמי הטיפול בשפכים מהרשות הפלסטינית, אך מתחמקת מחובתה לטפל בהם".