מבוכה לאירופה: בית הדין של האיחוד מחזק הטענה הישראלית נגד סימון המוצרים

(השרה שקד אתמול: "בוחנת מהלך משפטי למנוע סימון מוצרים")

עקבו אחריי וואלה! חדשות בפייסבוק

לאחר החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרים מההתנחלויות, טענה ישראל כי האיחוד מפלה אותה לרעה באופן חריג ובלתי סביר, שכן הוא אינו מטיל מגבלות דומות על אזורי כיבוש אחרים בעולם. החלטה שקיבל לאחרונה בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי מחזקת את הטענה הישראלית לאפליה, כאשר בוחנים את היחס של האיחוד להתנחלויות מעבר לקו הירוק בהשוואה למקרים אחרים בעולם של שטח כבוש.

בית הדין פסק ביום חמישי שעבר כי על האיחוד האירופי לבטל הסכם שנחתם בינו לבין מרוקו, בטענה שהוא כולל בתוכו גם את סהרה המערבית, אזור הנתון למחלוקת מדינית, שמרוקו כבשה בשנת 1975 ושרבים מתושביו נאבקים לקבלת עצמאות. בית הדין ציטט החלטות של האו"ם על כך שסהרה המערבית היא שטח כבוש, ולכן פסק כי הסכם הדיג שחתמה מרוקו עם האיחוד בשנת 2012 צריך לכלול התייחסות מיוחדת לאזור זה. בית הדין פסק כי במקרים של שטח הנתון למחלוקת יש להתקין מנגנון מיוחד כדי לוודא שרווחים מייצוא משאבי טבע (גם דגים נכנסים לקטגוריה הזו, א"ת) יגיעו לידי האוכלוסיה המקומית הכבושה.

הנקודה המעניינת מבחינת ישראל היא ההסתמכות של בית הדין האירופי - הגוף העליון באיחוד לבירור סוגיות הקשורות לחוקי האיחוד - על החלטות האו"ם המכירות בכך שסהרה המערבית היא שטח כבוש. קביעה זו מעוררת את השאלה מדוע האיחוד לא מחיל על השטח הכבוש הזה את אותן תקנות שקיבל לאחרונה לגבי הגדה המערבית ורמת הגולן?

ארגון הפוליסאריו, שפועל למען עצמאות סהרה המערבית, מנהל בימים אלה תביעה נפרדת נגד האיחוד האירופי בדרישה לסמן מוצרים שמקורם בסהרה המערבית בצורה נפרדת ממוצרים שמגיעים ממרוקו בגבולותיה הישנים. זאת בדומה למדיניות החלה על ישראל וההתנחלויות.

לקריאה נוספת:
האיחוד האירופי אימץ הנחיות לסימון מוצרים מההתנחלויות
סימון מוצרים: ישראל תשהה שיחות עם האיחוד, השגריר זומן לנזיפה
שקד בברלין: "סימון מוצרים עלול להוביל לחרם על ישראל"

"פסק הדין הזה חשוב כי בכל דיאלוג שמתקיים בנושא האפליה נגד ישראל, הטיעון האירופי הוא שסהרה המערבית אינה שטח כבוש, ולכן זה שונה מהמקרה של ישראל", אומר פרופ' יוג'ין קונטרוביץ', מרצה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. לדבריו, "לאירופה יש הסכמים רבים עם מרוקו, דומים לאלה שיש לה עם ישראל, אבל במקרה של מרוקו אין את ההבדלה הברורה בנושא סהרה המערבית שיש עם ישראל בנושא גדה המערבית ורמת הגולן. פסק הדין הזה פוגם בטיעון האירופי, שכביכול יש הבדל גדול בין המקרים כי אחד הוא שטח כבוש והשני לא".

לדברי קונטרוביץ', ישראל יכולה למצוא חיזוק גם מסעיף נוסף בפסק הדין, הנוגע למשמעותה של הכרה בשטח כבוש. "האיחוד האירופי טוען כבר שנים שהוא לא יכול לפגוש גורמי ממשל ישראלים שמשרדיהם נמצאים במזרח ירושלים, או לא יכול לשתף פעולה עם גוף כמו אוניברסיטת אריאל, בגלל שזה יהווה הכרה במקומות הללו. אבל בית הדין פסק שבמקרה של סהרה המערבית, שיתוף פעולה כלכלי אינו מהווה הכרה. אלה שני דברים שונים. הכרה היא צעד מדיני ומשפטי מובהק שמחליטים עליו, ואילו קשרי מסחר וייצוא אינם מהווים הכרה".

האיחוד האירופי מתכוון לערער על פסק הדין. קונטרוביץ' מעריך שהערעור יתקבל ויוביל לביטול ההחלטה הנוכחית.

לצד היתרונות שמצביע עליהם קונטרוביץ', יש מי שטוענים כי החלטת בין הדין מחזקת טיעון שדיפלומטים אירופים בכירים השמיעו לאורך השנים בנושא הישראלי: החרגת השטח הכבוש ממדינת ישראל בגבולותיה המוכרים, מונעת פגיעה עתידית בהסכמים בין ישראל לאיחוד האירופי.

"המדיניות שלנו בנושא ההתנחלויות יצרה מראש הבדלה כזו, שכל ההסכמים עם ישראל אינם חלים מעבר לקו הירוק. כך שאי אפשר יהיה בעתיד לבוא ולהגיד שהסכם כלשהו עם ישראל צריך להתבטל כי הוא לא לוקח בחשבון את המצב בשטח הכבוש", אמר לוואלה! NEWS פקיד באיחוד האירופי שמעורה בסוגיה.

מנציגות האיחוד האירופי בישראל נמסר: "המציאות המשפטית שונה בין שני המקרים. ההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי כפי שהוא משתקף במספר החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, ומציאות זו מוכרת גם על ידי בית הדין הבינלאומי. בנוגע לסהרה המערבית, ישנו תהליך שמתרחש בימים אלה באו"ם לקידום ההגשמה העצמית של האוכלוסיה באזור זה. האיחוד האירופי תומך בתהליך המדובר. הטריטוריה של סהרה המערבית מוכרת על ידי האיחוד האירופי כ'טריטוריה שאינה שולטת בעצמה' כפי שהדבר משתקף בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, כאשר הניהול דה-פקטו של האזור נעשה בידי מרוקו".

באיחוד האירופי גם דוחים את הפרשנות של פרופ' קונטרוביץ' לפסק הדין, וטוענים כי בפועל, פסק הדין אינו מכיר בסהרה המערבית כשטח כבוש, ולכן הוא אינו מחזק כלל את הטענות הישראליות לגבי אפליה לרעה של ישראל לעומת אזורי כיבוש אחרים בעולם. מעבר לכך, משרד החוץ מקדם בימים אלה, תחת סגנית השר ציפי חוטובלי, טיעון משפטי שלפיו ההתנחלויות בגדה המערבית למעשה חוקיות לפי החוק הבינלאומי (טיעון שאינו מקובל כיום על אף מדינה חשובה בעולם), ולכן לא בטוח שישראל הרשמית תמהר להיאחז בפסק הדין מהשבוע שעבר.

שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הודיעה בסוף השבוע ששוחחה בנושא ההחלטה של בית הדין עם עמיתה המרוקני, וכי האיחוד ישקול את צעדיו. אם האיחוד אכן יערער על הפסיקה, יהיו לו חודשיים לעשות זאת, כך שלהחלטת בית הדין לא צפויה להיות השפעה מיידית על יחסי המסחר בין אירופה למרוקו. הקשרים בין מרוקו לאיחוד האירופי התחזקו באחרונה על רקע החשש הגובר של שני הצדדים מפעולות טרור, כמו אלה שבוצעו בחודש שעבר בפריז.