איגנסיו ארנדונאה מחפש אחר אחיו כבר 39 שנים. הוא חבר בארגון המנסה להתחקות אחר גורלם של כ-200 אזרחי אורוגוואי, שהועלמו בתקופת שלטונה של הדיקטטורה הצבאית בשנות ה-70. כעת, במרוץ אחרי הזמן, הסביר ארנדונאה כי הוא רק רוצה לגלות מה קרה לאחיו והיכן הוא נקבר.
ארנדונאה ושותפי הגורל שלו הבינו כי תשובות ברורות כבר לא יגיעו מהרשויות, וכעת המשפחות מבקשות מכל מי שיש בידו מידע על מה שקרה ליקיריהם למסור אותו, והבטיחו שלא לחשוף את פרטי המודיעים. אולם הם יודעים היטב כי הזמן שנותר להם הולך ואוזל. רבים מבכירי השלטון הישן, שאולי יודעים משהו, הולכים ונעלמים.
המשפחות פתחו "קו חם" והפיצו את קריאתם בכנסיות ובמוסדות ציבור נוספים במדינה. "אם ראיתם משהו, יודעים משהו, או יש לכם פרט כלשהו שיכול לסייע לנו, אנו פונים לאנושיות שלכם", צוין במכתב שהופץ ברחבי אורוגוואי, שבה חיים 3.3 מיליון בני אדם, בימים האחרונים, מטעם "משפחות שרק רוצות להתאבל על יקיריהן". במכתב הבהירו המשפחות כי הן לא סולחות למי שאחראי לפשעים שבוצעו, והבהירו כי הצעת האנונימיות למודיעים אינה שקולה לחנינה ממשלתית או הגנה מפני הליך משפטי.
עוד בוואלה! NEWS:
איראן מתכוננת ליום שאחרי חמינאי: "בוחנים מועמדים פוטנציאלים"
"תבוסה לכולם": בצרפת לא באמת בטוחים מי ניצח בבחירות
אסיר לשעבר בגואנטנמו: "אין מקום למוסלמים קיצוניים בבריטניה"
"אני יודע שאחי נהרג", הבהיר ארנדונאה, עובד ניקיון בן 61, "אבל הוא נלקח מאיתנו בחיים, והצבא עוד לא מסר מה קרה או הוכיח שהוא מת". ביחס לארגנטינה השכנה, שבה להערכת ארגוני זכויות אדם הועלמו כ-30 אלף בני אדם, או צ'ילה, שבה נרצחו או הועלמו כ-3,000 בני אדם במהלך שלטונו של הגנרל אוגוסטו פינושה, המצב באורוגוואי אינו חמור באותה המידה. עם זאת, החיפוש אחר 192 האזרחים הוא רק דוגמה לניסיונם של אזרחים באזור כולו להשלים עם האובדן ולהשיג צדק.
עם שובה של אורגוואי למשטר דמוקרטי ב-1985, הנשיא חוליו מריה סנגינטי מינה תובע צבאי שיחקור את הטענות להיעלמויות, אולם החקירה לא העלתה ממצאים של ממש. חררדו בלייר, עיתונאי שאביו נעלם בבירה מונטווידאו ב-1975, טען כי סנגינטי המעיט בהיקפה של האלימות הצבאית בעת השלטון הדיקטטורי. "זה נכון שהברבריות של אורוגוואי לא הגיעה לרמות של צ'ילה או של ארגנטינה, אבל זה לא אומר שזה לא קרה", הבהיר בלייר, שאביו היה חבר במפלגה הקומוניסטית.
בשנת 2003 הוקם "הוועד למען השלום", שנועד להשיג מידע מהצבא לאחר שזה קיבל אחריות על חלק מההיעלמויות. ב-2005, נפתח חיפוש אחר ראיות או מקומות קבורה אולם רק ארבע גופות נמצאו. במרץ האחרון, הנשיא טבארה ואסקז, הקים ועדת חקירה נוספת לחשיפת גורלם של הנעדרים, אולם המשפחות אינן אופטימיות וטוענות כי הניסיון החדש יסתיים כמו אלה שלפניו בלי תוצאות.
להערכתו של בלייר, כ-50 בני אדם, כולל שלושה או ארבעה בכירי הצבא לשעבר, מחזיקים בידם מידע מרכזי להבנת האירועים. עם זאת, החלטת בית המשפט העליון להחמיר עם האחראים לפשעים שבוצעו תחת השלטון הדיקטטורי, ככל הנראה מונעת מהם למסור את המידע. "הקמפיין של המשפחות הוא מוצא אחרון", הסביר. "אלה שיודעים מה קרה הולכים למות, יש לנו חמש שנים לכל היותר".
"הצבא נתן את כל המידע שיש לו, והמשפחות מסרבות להאמין לכך", טען בכיר הצבא לשעבר גיירמו סדרס. ואכן, ארנדונאה מסרב לקבל טענות כאלה וממשיך לדרוש מידע על אחיו בן ה-20 שנעלם בשנת 1976 בארגנטינה, לאחר שנמלט מאורוגוואי בעקבות הביקורת שהעביר על המשטר. להערכתו של ארנדונאה אחיו נתפס במהלך מבצע "קונדור", מאמץ משותף של ממשלות ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, בוליביה, פרגוואי ואורוגוואי, לשיתוף מודיעין ו"חיסול" גורמי אופוזיציה.