לאחר שפגעה בכ-20 אלף עצי דקל בישראל ושינתה בשנים האחרונות את הנוף של ישראל, העניין בפתרונות להשמדת חדקונית הדקל האדומה המזיקה הולך וגובר. בימים הקרובים צפויה להגיע מגרמניה רכבת אווירית של 42 מיליארד נמטודות (תולעים) משמידות חרקים, מהמין Steinernema carpocapsae, שיהוו נשק ביולוגי בקרב נגד חדקונית הדקל.
"ההזמנה באה בעקבות זרם הולך וגובר - בעיקר של אנשים פרטיים - שרוצים לקחת את העניינים לידיים ולטפל בתופעה העצובה הזאת", אמר לוואלה! NEWS יהורם שי, העוסק בתחום המלחמה בחדקונית בחברת ביו בי שבקיבוץ שדה אליהו, המייצרת פתרונות הדברה ירוקה לחקלאות ולנוי.
הזמנת הרכבת האווירית באה בעקבות סדרת ניסויים שנערכו בחודשים האחרונים בחברה, אשר בדקו את מידת יעילותה בתנאי האקלים בישראל. אחרי שהניסויים העידו כי "הנשק הביולוגי" מדביר את המזיק ביעילות, הוחלט לאחרונה לייבא לארץ כמות חסרת תקדים בהיקפה, שעל פי ההערכות תספיק לכ-2,000 עצים נגועים ברחבי הארץ.
עוד בוואלה! NEWS:
מחדל מתמשך: עצי הדקל בארץ מתים ואין מי שייקח אחריות
המזיק המסוכן שחי על ענפי סכך הסוכה עלול להגיע לחצר הבית
"יש עשרות אלפי מינים של נמטודות (תולעים) בעולם וכמו בהרבה דברים אחרים - יש נמטודות טובות ויש נמטודות רעות", הסביר שי. "הנמטודות הללו מחפשות חלבון שיש גם בביצים של החדקונית וגם בחדקונית עצמה, אבל בעיקר בזחלים שלה, שהם סוג של פצצת אנרגיה שמלאה בחלבון".
"הנמטודות הללו מגיעות בשקית והן נראות כמו אבקה אפורה. את השקית הזאת ממלאים במים ואז משקים עמה את הקודקוד של העץ. עץ נגוע זקוק ל-15-50 מיליון נמטודות. הן חודרות לחללים שיש בקודקוד העץ ומחפשות את המזון האהוב עליהן, שזה הזחלים של החדקונית, אחר כך את החיפושית הבוגרת ובסוף גם את הביצים שלה".
חדקונית הדקל הגיעה לארץ לפני 15 שנים. מקורה של החיפושית בדרום-מזרח אסיה, משם היא התפשטה ברבות השנים לירדן וללבנון. ומירדן ולבנון הדרך לישראל הייתה כבר קצרה. בעוד שלמדינות מסוימות היא מגיעה על ידי ייבוא של עצים, לארץ הגיעה החדקונית ככל הנראה בתעופה. החיפושית הקוטלת את הדקלים עפה אמנם לאט, אבל ביום אחד היא מסוגלת לגמוע עשרה קילומטרים. בתחילה היא התגלתה בבקעת הירדן ובגליל, אולם לאורך השנים הצליחה להתפשט ליתר חלקי הארץ.
נקבת החדקונית מסוגלת להטיל בגזע עץ 300 ביצים. הזחלים שבוקעים מהגלמים נוברים ביסודיות בגזעי העצים ומפוררים אותם. דקלי נוי, שהם הנפגעים העיקריים ממתקפת החדקוניות, מאבדים בסופו של יום את כותרתם ולעתים אף מתים. כשהחדקוניות תוקפות את דקלי התמר, הן בוחרות לחדור למטר וחצי התחתונים של הגזע ולרוקן אותו מתוכן. משב רוח קל יספיק למוטט את העץ שגזעו הפך לחלול.
פוסט שהעלה השבוע חבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ הציף את הבעיה שהפכה לאחרונה למכת מדינה. "העניין הזה מגיע אלי כבר מכל כך הרבה אנשים בכל הארץ, וההפקרות היא בלתי-נסבלת, שזה מחייב התייחסות רצינית", כתב הורוביץ בעמוד הפייסבוק שלו. "תארו לעצמכם את הארץ הזו, את העיר שלכם, את החצר, את האזורים השונים במדינה, בלי עצי דקל. ישראל בלי דקלים. בלי העצים המפוארים האלה, בלי כפות תמרים. כי זה מה שקורה עכשיו. בכל הארץ, מושמדים אלפי דקלים נהדרים, עצים ענקיים של עשרות שנים, על-ידי רוצחת שקטה: חיפושית אדומה בשם חדקונית הדקל".
הורוביץ זכה לאלפי שיתופים, תגובות ולייקים של אזרחים שהביעו הזדהות עם המצוקה המחריפה ומתפשטת לכל חלקי הארץ. "אני עובר ברחובות בתל אביב, בקריות, במפרץ חיפה, בחולון - וכואב הלב לראות את זה. בראשון לציון נחרבה שדרת הדקלים המרהיבה בגן העיר. אלה עצים שניטעו לפני 120 שנה. בנימין זאב הרצל התפעל מהם. כילד הייתי משחק שם, וזה היה גן מדהים. יש עץ תמר נהדר מול המרפסת שלנו. גדלנו אתו והוא ממש חלק מהבית. טיפלתי בו עם מדביר מקצועי ואני מקווה שהוא ניצל, אבל כל השכונה מותקפת".
גם עופר אבידוב מנהלל תיאר במילים קשות את היעלמותם של עצי הדקל שכל כך אפיינו את נופיו של המושב הוותיק. "בנהלל נפגעו עשרות רבות של עצים. החיפושית הקטנה הזאת פשוט שינתה לנו את הנוף", סיפר אבידוב. "שדרת הדקלים המפורסמת של המושב כמעט נמחקה. זה כואב בצורה בלתי-רגילה. חלק מהדקלים עומדים אבל הכפות שלהם התייבשו וקמלו והנוף מת. יש כאלה שלא יכלו לעמוד יותר אז כרתו אותם והיום רואים יותר ויותר גדמים של דקלים בגובה של מטר מהקרקע".
לדברי יהורם הנמטודות - התולעים מדבירות החדקוניות שצפויות להגיע בימים הקרובים לארץ, יעילות לפרק זמן קצוב. "ברגע שלעשרות מיליוני הנמטודות שיפוזרו יהיה אוכל בדמות החדקוניות, הן מתרבות למאות מיליונים ואפילו למיליארדים", מסביר שי. "הבעיה היא שהן חייבות את המזון הזה כדי לשרוד. אם בעץ לא תישאר אף חדקונית, אז אחרי פרק זמן קצר הטיפול הזה לא יהיה יעיל יותר אם תבוא מתקפה נוספת של החיפושית לדקל הזה. לכן אנחנו ממליצים על טיפול משולב, שכולל גם שימוש בכימיקלים וגם במלכודות ריח, שמושכות אליהן את החדקוניות".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il