החומרים נגד ניצב ריטמן הועברו למשטרה; מחזקים את גרסת המתלוננת

המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך שוחח היום (רביעי) עם מפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן, החשוד בעבירות מין. השניים סיכמו על הארכת חופשתו של ריטמן עד יום ראשון הקרוב, וזאת על מנת לאפשר למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להשלים את הפעולות שעליהן הנחה היועץ המשפטי לממשלה ולהגיש המלצותיה.

בתוך כך, מח"ש העבירה את כל חומרי החקירה שנאספו עד כה בתיק נגד ריטמן למחלקת המשמעת של המשטרה, וחלקן הגיעו לידי וואלה! NEWS. בידי מח"ש די ראיות על מנת להעמיד את ריטמן לדין בחשד לעבירות של הטרדה מינית וניסיון לביצוע מעשה מגונה בקצינה. לזכותה של המתלוננת עומדת העובדה שהיא דיווחה על ההטרדה ועל כך שריטמן ניסה לנשק אותה זמן קצר לאחר האירוע בשנת 2011. בנוסף, קצין משטרה היה עד שמיעה לאירוע שבו ריטמן הטריד לכאורה את המתלוננת במשרדו. עדותה של המתלוננת, כיום קצינה בדרגת רב-פקד, נגבתה בפועל על ידי חוקרי מח"ש בעקבות תלונה שהגיש מפקדה כיום, תת-ניצב גיא ניר - ראש חטיבת המודיעין - המצוי ביריבות מרה מול ריטמן. עם זאת, עצם זה שהקצינה סיפרה על המעשים למפכ"ל דאז יוחנן דנינו בזמן אמת מחזקים מאוד את אמינותה.

עבירות המין אירעו לכאורה לפני כארבע שנים כאמור, אז עבדה המתלוננת תחת ריטמן, כשזה שימש ראש חטיבת המודיעין. על פי תלונתה, בשתי הזדמנויות שונות הוא הטריד אותה מינית באמירות בוטות, ובמקרה הבולט יותר הוא תפס את ידה בכוח וניסה לנשק אותה מחוץ לאירוע חברתי של היחידה בירושלים, כשהיה שתוי. זמן קצר לאחר האירועים, פגשה הקצינה את מפכ"ל המשטרה דאז דנינו, עמו הייתה בקשר, וסיפרה לו שמפקדה פגע בה והטריד אותה כמה פעמים. דנינו ביקש ממנה לפנות למח"ש אולם היא סירבה.

דנינו לא פנה למח"ש ולא מילא מזכר בעניין. התנהלותו בפרשה מעוררת לא מעט תמיהות שכן סוגיית חובת הדיווח של מפקדים במשטרה על עבירות מין שנודעו להם מוכרת היטב, גם לדנינו. בשנת 2013 הורשע מפקד מרחב ציון תת-ניצב ניסים אדרי והודח מתפקידו לאחר שלא דיווח על עבירות המין של מפקדו ניסו שחם. בדומה למקרים דומים, אם דנינו היה מדווח על המעשים שעשה לכאורה ריטמן למח"ש, חוקרי היחידה היו גובים מידית את עדותה של המתלוננת וניתן להעריך שריטמן לא היה מקודם.

עוד על המקרה
הערכה: ניצב רוני ריטמן החשוד בהטרדה מינית סיים את דרכו במשטרה
ריטמן נחקר פעמיים במח"ש בגין החשדות
המתלוננת נגד הניצב החשוד בהטרדה מינית עברה בהצלחה פוליגרף

תחת זאת, הראיה שדנינו לקח ברצינות את דבריה של המתלוננת משתקפת בשיחה נוספת בין השניים, הפעם ביוזמתו של המפכ"ל, בשנת 2014. בשיחה הוא סיפר לה שבכוונתו למנות את ריטמן למפקד להב 433 ולקדמו. המתלוננת ביקשה לקבל הסברים להחלטה, אך דנינו הבהיר שלא הייתה לו ברירה. הדבר מעיד שהוא הבין שיש ממש בדבריה של הקצינה – שנאמרו באזניו שלוש שנים קודם לכן, אחרת לא ברור מדוע הוא בחר לעדכן אותה בקידומו של ריטמן.

דנינו, כך נראה, הסביר בעדותו ביום חמישי האחרון שאמירותיה של הקצינה היו כלליות ולא דיברו על אירוע ספציפי. הבוקר התייחס המפכ"ל לשעבר לדברים בריאיון לרשת ב' ואמר כי "המידע שהיה בפניי לא היה כזה שהיה צריך למנוע את מינויו של ריטמן ובשום שלב האירוע נשוא החקירה לא הובא לידיעתי". עם זאת, נראה כאמור שדנינו דווקא לקח את דבריה של המתלוננת ברצינות אולם בחר שלא ליידע על כך את מח"ש. לו היה היום עדיין בשירות במשטרה, מעשיו, או יותר נכון אי-מעשיו, היו נבחנים בצורה אחרת.

מלבד דנינו, בפרשה עוד כמה ראיות התומכות בגרסת המתלוננת. בין היתר קיימת עדות של קצין משטרה, שהעיד בפני מח"ש כי במהלך 2011 שמע את ריטמן מתבטא באמירות בעלות גוון מיני כלפי הקצינה בעת שכיהן כראש חטיבת המודיעין מבעד לדלת המשרד. הקצין אף דיווח על המקרה בזמן אמת למפקדו דאז, שגם הוא לא העביר דיווח למח"ש. אותו מפקד הוא תנ"צ גיא ניר, שכאמור הביא בהמשך לפתיחת החקירה. ניר סיפר על המקרה לחוקרי מח"ש לפני כשבועיים, ואלה פנו אל המתלוננת.

העדות המשמעותית יותר נגד ריטמן היא של שתי שוטרות שהיו עדות לניסיון הנשיקה. השוטרות סיפרו לחוקרי מח"ש שהן ראו את ריטמן רץ אחרי המתלוננת לאחר האירוע בירושלים כשהוא שתוי, אוחז בידה בכוח ומנסה לסובב אותה אליו. אחת השוטרות סיפרה את הדברים לחברה אחרת שהייתה עמה. ריטמן עומת בחקירותיו עם העדות הזו והכחיש את החשדות. ניתן להעריך כי גרסתו של ריטמן לא הובאה לבדיקת פוליגרף בעניין זה שכן המעשים בוצעו כשהיה לטענת המתלוננת שתוי ולא ניתן להגיע לממצאים אותנטיים במכונת אמת במצב שכזה.

על דבר אחד אין מחלוקת: הפרשה לא הייתה מגיעה לעולם אלמלא דוח ועדת הבדיקה הפנימית במשטרה בנוגע להתנהלותו של תנ"צ ניר כלפי פקודיו. בדוח מוזכרת גם מערכת היחסים הקרובה שניהל עם העוזרת שלו, שהיא המתלוננת בפרשת ריטמן.

הדוח העלה ממצאים חריפים לגבי התנהלותו ביחידת המודיעין ולגבי התעמרות לכאורה בשוטרים אחרים. לטענת ריטמן, ניר מנסה לנקום משום שהוא רואה בו כמי שאחראי על הדוח הצפוי להביא להדחתו מהמשטרה. עוד טען ריטמן כי הקצינה היא מקורבת במיוחד לניר ומנהלת עמו מערכת יחסים קרובה. הסיבה הזו – לגישתו – היא שהניעה את התלונה נגדו.

גם במח"ש מודעים לקרבות הניצבים ולכך שהתלונה לא נמסרה מיוזמתה של הקצינה – אולם כאמור לתלונה יש גיבוי בעדויות והוכחה לדיווח בזמן אמת. זה הוביל את הפרקליטות למסקנה שעדותה אמינה ושנראה כי קיימות די ראיות להעמדה לדין.

בפועל, לא ברור אם הדבר אכן ייעשה. מדובר בעבירות לכאורה המצויות ברף הנמוך של עבירות המין. ספק אם מח"ש ייבחרו בסופו של דבר, לאחר השימוע הצפוי, להעמיד את ריטמן – אשר מכחיש את המיוחס לו, לדין פלילי. בנוגע לדין משמעתי – ריטמן צריך לתת הסכמה להליך כזה, שכן אי אפשר לקיים הליך כזה אחרי יותר משלוש שנים אחרי האירוע. עם זאת, ברור שריטמן לא יוכל להמשיך במשטרה. אם ריטמן ייבחר לעזוב את המשטרה מיוזמתו, הוא לא יועמד לדין, בדומה למקרה שבו פרש ניצב אורי בר-לב לאחר טענות לעבירת מין נגדו. מנגד, גם המפכ"ל אלשיך יכול להמליץ על פיטוריו של ריטמן. בסופו של יום נראה כי ריטמן, שהיה עד לפני כשבועיים אחד הקצינים המוערכים, סיים את דרכו במשטרה.