חודשיים לפני הנסיגה מלבנון בשנת 2000 תעו שני טנקי מג"ח ביציאה ממארב ונתקעו בבוץ הלבנוני במרחק של יותר מ-20 קילומטרים מהגבול. הכוח ניסה לחלץ עצמו תחת אש נ"ט ומרגמה ללא הועיל. ה"ישועה" הגיעה בדמות אנשי חיל החימוש בהם מי שמשמש כיום מפקד החיל, תת-אלוף אליעזר בן הרוש. כוח החילוץ, שהגיע לעומק לבנון ברכבי מרצדס מוסווים הצליח אחרי שלושה ימים, בסיוע כלי הנדסה, להוציא משם את הטנקים התקועים. "מבצע החילוץ הזה מלמד שכוחות צה"ל, אז כמו היום, נדרשים לא רק ליכולות מבצעיות אלא גם להפגין מומחיות לתקלות, לאחזקה ולחילוץ בשטח אויב. מה שהיה ב'צוק איתן' לא מתקרב לאתגר שמעמידה בפנינו לבנון", אמר קצין בכיר.
בן הרוש נכנס לתפקיד עם תחילת התמרון הקרקעי במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, והייתה לו כבר תכנית שנועדה לפתח את חיל החימוש. לקחי המבצע והתובנות מהשטח שינו הכול. לפני כמה חודשים הוא הגיש את המלצותיו למטה הכללי במטרה להטמיע לקחים ולצמצם פערים - אך בעיקר כדי להתאים את החיל לתכנית המלחמה של הצבא. התכנית, שחלקה כבר מיושמת, כוללת אימון והכשרה למערך המילואים של החיל, העלאת המוטיבציה וביצוע רכש לשיפור היכולות. במקביל, הנחה לשנות את שם החיל ל"חיל הטכנולוגיה והאחזקה" כדי להכניס רוח רעננה.
כחלק משדרוג יכולות החילוץ בתנאי שטח, אישר שר הביטחון משה בוגי יעלון להצטייד ב-13 נגמ"שים נוספים מסוג "נמר". נגמ"ש החילוץ ערך טבילת אש מוצלחת במבצע "צוק איתן". "זו נקודה קריטית", אמר קצין בכיר, "יש לא להביט רק על מי שמתמרן לעומק השטח, אלא על מי ומה יבואו לחלץ אותו".
לקריאה נוספת:
אחרי 62 שנה: הפנימיות הצבאיות יסגרו את שעריהן
מסתמן: אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל יתמזג עם זרוע היבשה
"המטרה בחיל החימוש היא להעניק יכולות אוטונומיות לצוות הקרבי", הסביר קצין בכיר בצה"ל. "צריך לאפשר לו לנצח בעומק הלחימה בכל מרכיביו. באמצעות הכלים החדשים - יידעו הכוחות לחלץ את עצמם ללא סיוע מגופים אחרים", אמר והוסיף, "עצמאות מחלקת החימוש בגדוד כוללת אחזקת מכונאות טנקים ונגמ"שים, בקרת אש, נשק, תחמושת, אופטיקה, רכב, ניהול מלאי ואופטיקה".
בן הרוש, המשרת בחיל 31 שנים, מתוכן מחצית בשטח, הסביר בשיחות סגורות על הצורך להעלות את ה"פאסון" החילי. "הגיע הזמן להפסיק להיות חוטבי עצים ושואבי המים. רק אנשים גאים במה שהם עושים יצליחו במשימה. לא יכול להיות שנהיה תחת האפרוריות של האבק, הגריז והשמן. זה מחכה לנו בפינה אבל לא רק. זה חיל טכנולוגי שבנוי ממהנדסים, הנדסאים, טכנאים ולוחמים".
בשונה מבעבר, ובהתאם לשדרוג אמצעי הלחימה בצה"ל, כלים שונים כבר לא מצריכים רק טיפול בגריז ובשמן, אלא נדרשים לאנשי מקצוע שיטפלו גם בחימוש מתקדם, בעזרי לחימה ובמערכות נשק. על אנשי חיל החימוש האחריות להכשיר את הכלים הללו בשגרה ובחירום. "נער בן 18 לא חולם להיות בחיל הזה, אבל כשהוא מכיר אותו לעומק הוא מגלה שטנק מרכבה סימן 4 מתקרב בטכנולוגיות שלו למטוס אף-16. אנחנו מטפלים בתחמושת מדויקת לטנק ובטילים מסווגים שרק דמיון פרוע יכול להעלות למה הם מסוגלים לעשות בשדה הקרב", אמר קצין בכיר.
מבנה חיל החימוש השתנה דרמטית בעשור האחרון ובניגוד לדימוי של משרתי קבע וחיילים סדירים שעסוקים מסביב לשעון בניקוי ידיים מגריז ושמן, מדי שנה הוא מגויסים 700 עתודאים. מכלל הקצינים בחיל 60% הם מהנדסים. 40% ממשרתי הסדיר הם הנדסאים. "אחרי שחיילים מגיעים לחיל החימוש וצוברים ניסיון הם מבוקשים בהיי-טק, בתחומי התשתית והאנרגיה ועוד", הסביר הקצין וציין כי יש "מאבק" על המוחות מול חילות אחרים. "זה מאבק לא פשוט ואנחנו מנסים לגשר על זה בתכנית שירות אטרקטיביות. החשש שלי שגם המיטב שיש בחיל יברח. כבר היום לא מצליחים להשאיר את הטובים".
בצל ההתפתחות יש גם נתונים בחיל שלא כל כך אוהבים לשמוע. בתחום האחזקה יהיו מערכים שלמים שלפי סדר העדיפויות וההחלטות של המטה הכללי - לא יטופלו בשל הקיצוץ הצפוי בתקציב. מלאי החלפים של הצבא עדיין נדרש להשלמות אחרי "צוק איתן". כוח האדם של צה"ל ביחידות מחסני החירום עדיין נדרש לטיפול אינטנסיבי ולחיזוק. בנוסף לכך, בוחנים בצה"ל אפשרות להוציא למיקור חוץ את מערך הרכש והאחזקה של המשאיות ביחידות השונות, והטיפול באמצעי האופטיקה והנשקים בדרגים השונים.