פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אבסורד: מטופלים פסיכיאטרים בכפייה נאלצים לממן בעצמם את תרופותיהם

      במקרים רבים, המטופל נדרש לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות. משרד הבריאות: "נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה"

      אילוסטציה (ShutterStock)
      "מדובר באוכלוסייה החלשה ביותר והאינטרס שלנו כחברה הוא לטפל בהם" (צילום: אילוסטרציה: ShutterStock)

      מטופלים בכפייה במרפאות פסיכיאטריות נאלצים לשלם מכספם על תרופות ועל נסיעות לטיפול, זאת על אף שמדובר בטיפול שאותו כפתה עליהם המדינה - כך סיפר לוואלה! NEWS פסיכיאטר בבית חולים פסיכיאטרי המטפל במטופלים בכפייה. לדבריו, מדובר בתופעה פסולה, בשל העיקרון הפשוט שאם "מחייבים אדם לקבל טיפול, על המדינה לשאת בעלויות".

      מדי שנה מטופלים בישראל כ-5,000 בני אדם בכפייה. על פי חוק טיפול בחולי נפש, ניתן לאשפז בכפייה בני אדם שסובלים ממחלה נפשית ומהווים סכנה לעצמם או לסביבה. רבים מהמטופלים בכפייה אינם מכירים במחלה הנפשית שבה אובחנו ואינם סבורים שעליהם לקבל טיפול, ולכן נדרשת הכפייה. על פי החוק, משכו של טיפול בכפייה במרפאה פסיכיאטרית יהיה עד שישה חודשים וניתן להאריך את משכו על פי צורך. בפועל, לא ניתן טיפול שאורכו פחות משישה חודשים ולעיתים הוא נמשך שנים.

      פניות רבות שהתקבלו בארגון "רופאים לזכויות אדם" מעלות קשיים רבים בנגישות הטיפול בכפייה למטופל. הבעיות הנפוצות ביותר שאותן חווים המטופלים הן מימון ההגעה למרפאה ומימון התרופות שאותן הם חייבים ליטול - שתי הוצאות שהמדינה לא מסייעת במימונן. רוב התרופות שאותן נוטלים המטופלים ניתנות בזריקה בעלת השפעה לטווח ארוך. על המטופל לרכוש את הזריקות בעצמו מחוץ למרפאה ולהביא אותן עמו לטיפול הכפוי. אם אין ביכולתו לממן את התרופה, לרוב בעלות של מאות שקלים בחודש, הוא עלול להסתבך עם הרשויות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      גבר שיסף גרונו של נוסע ברכבת בלונדון - וצעק: "זה בשביל סוריה"
      בתום מצוד: אותרה הנהגת החשודה בהריגת הולכת רגל בערד
      המחאה נמשכת: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז ב-7 מוקדים ברחבי הארץ

      בית החולים גהה. דצמבר 2013 (יותם רונן)
      חיים מקצבת נכות של כ-2,400 שקל בחודש. בית החולים "גהה" לבריאות הנפש (צילום אילוסטרציה: יותם רונן)

      בעיה נוספת, כאמור, נוגעת לנסיעות. אדם המצוי במסגרת של טיפול בכפייה, נדרש להגיע למרפאה פסיכיאטרית פעם בשבועיים או פעם בחודש. במקרים רבים, המרפאות הפסיכיאטריות שבהן ניתן הטיפול מרוחקות מבית המטופל, ולעיתים אין אליהן גישה נוחה בתחבורה הציבורית. עבור חלק מהמטופלים מדובר במאמץ רב שעלותו רק עולה אם הם נאלצים לקחת מונית.

      בעיה שלישית היא איכות התרופות. על פי פניות שהתקבלו ב"רופאים לזכויות אדם", ישנן תרופות מדור שני, עם השפעה ארוכת טווח, שגורמות לפחות תופעות לוואי מאלה הישנות. אולם בשל עלותן הגבוהה לעומת אלה הישנות, הן לא ניתנות למטופלים בכפייה, וכך הם נידונים לתופעות לוואי קשות יותר שהיו יכולות להיחסך מהם. לאור העובדה שאוכלוסיית פגועי הנפש, ובעיקר אלה שמגיעים לכדי אשפוזים וטיפולים כפויים, מתקיימת במקרים רבים מקצבת נכות של כ-2,400 שקל בחודש, ההתייצבות החודשית או הדו-חודשית עשויה לנגוס בחלק משמעותי מהכנסתם.

      "אנשים משכונות מצוקה קשות"

      "מדובר באוכלוסייה החלשה ביותר בקרב האוכלוסיות החלשות, והדרישה מהם לממן הגעה לטיפול ואת התרופות יוצרת מצבים אבסורדיים", הסביר הפסיכיאטר. "מגיעים מטופלים ממשפחות אתיופיות, אנשים משכונות מצוקה קשות שאני קובע איתם פגישה, והם פשוט אומרים 'אין לי איך להגיע' ואז אני צריך לאיים שעליי לעדכן פסיכיאטר מחוזי שישלח אח שיביא אותם בכוח, או שקובעים איתי ל-29 בחודש כי ב-28 נכנסת הקצבה", הוא תיאר. "מדובר באוכלוסייה החלשה ביותר והאינטרס שלנו כחברה הוא לטפל בהם".

      רבים מהמטופלים, לדבריו, אינם מעוניינים לקבל את הטיפול שנכפה עליהם, והמכשולים שניצבים בפניהם עשויים להביא לאי לקיחת התרופה. "אולי מימון טיפול וההגעה אליו נראה טריוויאלי אבל לאנשים אלו, שלא רוצים לקבל את הטיפול מלכתחילה, זה ממש לא, כך שאם המדינה מחייבת אדם לקבל טיפול, עליה לשאת במימונו וכך גם לאפשר מתן תרופות דור שני בזריקות, מה שהיום המטופלים לא יכולים לממן בשל העלויות הגבוהות. עצם העובדה שמטופל צריך להביא את הזריקות עמו היא מגוחכת. כשאדם לא הביא והאחות אומרת 'עד שלא יביא לא יקבל' אז מבינים את גודל האבסורד, שכן הוא בכלל לא מעוניין לקבלן", אמר.

      "כאשר המדינה משיקוליה כופה על מטופל טיפול כלשהו בניגוד לרצונו, עליה להיות אחראית לכך שהטיפול יהיה נגיש גם מהבחינה הכלכלית ולפיכך המדינה, ועתה קופות החולים, צריכות להיות אחראיות על העלות הכרוכה בכך", כתבה ענת ליטוין, מנהלת מחלקת תושבי ישראל בארגון "רופאים לזכויות אדם, בפנייה שהעבירה למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ומנכ"לי קופות החולים. "כך גם במקרה של הטיפול התרופתי הכפוי, על המדינה והקופות לממן במלואו את הטיפול המיטבי הנמצא בסל ואת ההגעה למרפאות", היא הוסיפה, וציינה כי "למיטב ידיעתנו נושאים אלה לא זכו להתייחסות במסגרת הרפורמה בשירותי בריאות הנפש".

      העוזרת הרפואית למנכ"ל משרד הבריאות מסרה בתגובה: "מצאנו כי שני הנושאים המועלים במכתבך מצריכים עיון מחודש בנהלים ובהמלצות. לשם כך החל הליך עבודה בשיתוף גורמים שונים במשרד ובהובלת מנהל הרפואה".

      ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בהתאם לאישור פרטני של הפסיכיאטר המחוזי, ניתן לתת טיפול כפוי בכל מרפאה. נושא ההשתתפות העצמית ייבחן בעת הקרובה".