מועצת הרבנות הראשית לישראל קבעה אתמול (שני) כי אימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום. גורם בבתי הדין הרבניים ציין כי החלטת הרבנות נתונה לשיקול דעתם של הדיינים, לפי פרטי המקרה שיובא בפניהם.
עוד לפני קום המדינה, ב-1944, קבעה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל תקנה, לפיה יש להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב עד גיל שש לגיל 15. לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שגילם גבוה משש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי. מאוחר יותר, ב-1980 האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל 18.
עוד בוואלה! NEWS:
המחוזי בירושלים גזר שלוש שנות מאסר על מצית בית הספר הדו לשוני
ניסיון פיגוע דקירה בגוש עציון: גבר נפצע באורח קל, המחבל נורה ונהרג
עקירת עצים ורעיית עזים: כך מנסים בקק"ל למנוע את השריפה הבאה בכרמל
הרב שמעון יעקבי הסביר במהלך הישיבה אתמול את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר יעקבי. "הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין. זאת, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה, יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים".
"גם שילוב נשים כדיינות הוא הכרח"
בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית, צריכים דיינים ושופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות והן ביכולת הכלכלית של אימהות. ההחלטה עוררה דיון בקרב ארגונים שונים.
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" אמרו בתגובה: "אנו שמחים לשמוע ממועצת הרבנות כי ישנו שינוי משמעותי במעמד האישה בזמן הזה, ועל הדיינים לקחת זאת בחשבון כאשר הם באים לחלק את נטל המזונות במקרה של גירושין. שינויים חברתיים כשיקול הלכתי הינו דבר מבורך, וטוב הייתה עושה מועצת הרבנות אם הייתה נותנת סמכויות לנשים גם כדיינות או כפוסקות הלכה. בסופו של יום, מי שיעמוד בבית הדין אלו יהיו גברים בלבד ושילוב נשים כדיינות הוא הכרח, כפי שהרבנות פסקה בעצמה, של שינוי מעמד האישה בזמן הזה".