עקירת עצים ורעיית עזים: כך מנסים בקק"ל למנוע את השריפה הבאה בכרמל

חמש שנים חלפו מאז שהשריפה הגדולה ברכס הכרמל כילתה 25 אלף דונמים של חורש טבעי ונטוע, והשבוע נראה כי השטח משתקם באיטיות. באזורים שבהם שריפת הענק פגעה בצורה הקשה ביותר, נותרו עצים בודדים שממשיכים לעמוד בקושי – ומעידים על האסון האקולוגי הכבד שפקד את המקום. עם סיום השריפה אמרו המומחים כי גם העצים השרופים שממשיכים לעמוד יקרסו עם הזמן – וכך אכן קרה. סביב העצים המוטלים על הקרקע, ניתן לראות את "צאצאיהם" - שיחי אורן זעירים, שצמחו בחלוף השנים עד לגובה מקסימלי של כמטר וחצי בלבד. חומן העז של הלהבות גרם לפתיחתם של אצטרובלי האורנים, שהשירו זרעיהם וגרמו לנביטתם של עצים צעירים וצפופים – אשר תופסים את מקומם של העצים הוותיקים, שרק מיעוטם שרד את האסון.

"השריפות הגדולות בכרמל תועדו משנת 1982. באותה שנה הייתה שריפה בחי בר כרמל שכילתה 400 דונם של חורש. אז בדקנו את גילאי העצים ומצאנו שעצי האורן מזן ירושלים הוותיקים ביותר הם בני 110 שנים. אבל אלה ששרדו את השריפה ב-1982 ואת השריפות הגדולות שבאו אחריהן, לא שרדו את השריפה של 2010", הסביר ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל. "רצף השריפות ההרסניות גרמו לכך שמרבית האורן הירושלמי והאלון המצוי נשרפו, ומספר העצים הוותיקים ירד ממאות ואלפים לבודדים ביותר".

כליל אדר, מנהל מחלקת הייעור במחוז צפון, מצביע על הנוף החדש. הוא הבהיר כי "זה יער בן חמש שנים ולא בן 50, 60 או 90 שנה כמו שהיה פה קודם. יעברו עוד עשרות שנים עד שהמצב יחזור לקדמותו".

עוד בוואלה! NEWS:
מאות מטרים מאיטליה: מעוז דאעש החדש שמאיים על אירופה
ראש עיריית רחובות מתנגד לקרוא רחוב על שם חיים חפר: "הוא גזען"
המדען שסייע לסובייטים: המרגל מרקוס קלינגברג מת בגיל 97

התמונה בולטת במיוחד במדרונות הסמוכים לקיבוץ בית אורן, המשקיפים לעבר אנדרטה שהוקמה לזכר 44 צוערי שב"ס, כבאים וקציני המשטרה שנספו באסון, וכך גם במדרונות הסמוכים למושב ניר עציון. "יש עדיין המון כאב כשמסתכלים על כל השחור ועוצמות ההרס שניכרים עדיין היטב בשטח", אמר אדר. "אבל עם כל הכאב על השחור הזה, כשאתה רואה את העצים הקטנים, את בית התינוקות הזה, אתה מבין שהטבע חזק והיער בסוף ינצח". לכאורה נראה כי הטבע עושה את שלו. דור חדש של עצים צעירים קם במקום העצים שמתו, אולם כבר עם כיבוי השריפה הגדולה – הביעו אנשי שמורות הטבע את חששם כי דור חדש זה של עצים, הגדל בצפיפות, בשילוב עם שינויי האקלים, עלול להוביל לאסון גדול יותר בשריפה הבאה.

"אחרי האסון עמדתי בראש שתי ועדות מקצועיות, אחת מהן עסקה בעיצוב הנוף העתידי של הכרמל. הוועדה הזו המליצה על מודלים של יערות מאוד דלילים. השינויים האקלימיים גורמים לאירועי מזג אוויר שהולכים ונהיים קיצוניים יותר ויותר. אנחנו יודעים ששריפת ענק כמו זו שהייתה באסון הכרמל, עלולה לחזור ואפילו להיות גדולה יותר, ובמקרה של האורנים זה מסוכן במיוחד כי היכולת שלהם להפיץ את עצמם באמצעות זרעים מחייבת לדלל אותם לצפיפות הרצויה", הסביר ד"ר בונה. "לכן, אנחנו עוסקים היום בעיקר בדילול העצים. אם לפני אסון הכרמל הצטופפו בשטח של דונם אחד אפילו אלפי עצים, אז אחריה קבענו שבדונם אחד לא יהיו יותר ממאה עצים".

בחמש השנים שחלפו, הצליחו אנשי קק"ל לטפל רק בשליש מהשטח שנפגע בשריפת הענק. בשנתיים הראשונות שאחריה, העבודות היחידות שבוצעו על ידי אנשי שמורות הטבע עסקו בפינוי מפגעים בטיחותיים שנוצרו באזור. בנוסף, הורחבו משמעותית אזורי החיץ בין היערות לבין היישובים. כך, 550 דונמים של חורש באזורים חוצצים אלו נעקרו מעצים על מנת למנוע משריפה עתידית לסכן בתי מגורים.

גם בעומק היערות, נראה שבכל הנוגע להפקת הלקחים מאסון הכרמל – קק"ל פועלת בניגוד לתדמיתה. במקום לנטוע עצים, עומלים אנשיה על עקירת מרבית העצים הצעירים כדי לדלל את צפיפותם. בכל דונם גודרו כמה עצים נבחרים, בעוד שיתר העצים שמסביבם נעקרים ממקומם. אלא שבקק"ל יודעים כי גם העצים הצעירים יפיצו את זרעיהם ויגרמו לצמיחתו של דור חדש וענף של אורנים. על כן, על מנת לתחזק את החורש הדליל שאותו מנסים לייצר, מנסים בקק"ל לקדם פיילוט לרעיית עדרי עזים ובקר. זאת, על מנת שאלו יאכלו את שיחי האורנים הצעירים הנמצאים מסביב לעצים הנבחרים שגודרו, ובכך ימנעו את צמיחתם לכדי עצים חדשים בחורש צפוף.

הבעיה העומדת בפני קק"ל בנושא זה היא התמעטות רועי העזים בארץ בשנים האחרונות. הדור הצעיר של רועי העיזים המסורתיים מתעניין במקצועות מודרניים יותר, בענף שגם כך נחשב לפחות כלכלי. מאז אסון הכרמל ועד היום העלו בכירים בארגונים ציבוריים לשמירת הטבע רעיונות שונים ומגוונים כיצד לפתור את הבעיה. בין הרעיונות היצירתיים הועלתה אפילו האפשרות להכניס את תחום רעיית העיזים בכרמל לעבודות המועדפות לחיילים משוחררים, ובכך להציע להם הטבות אטרקטיביות עבור הצטרפות למקצוע.

"רעיית עיזים דורשת התמחות וידע, ולכן לעודד חיילים משוחררים לעשות את זה לפרק זמן קצר, זה לא ישים לדעתי. רעיית בקר היא יותר כלכלית ולכן גיבשנו תכנית פיילוט לרעייה משולבת של עיזים ובקר בשטחי יערות הכרמל. אבל היום אין תמריץ לגדל עיזים, ולדעתנו לא יהיה ניתן לפתח רעייה, במיוחד באזורי חורש, בלי שתהיה נכונות של הגורמים הממשלתיים והציבוריים לתמוך ולסבסד אותה", אמר ד"ר בונה. "זאת, מאחר שאלו עדרים שאנחנו רוצים שיכסו שטחים גדולים ויתחזקו גם את אזורי חיץ שיצרנו".

לצד העבודה הסיזיפית והדאגה לתחזוקת הנוף החדש והמתהווה בכרמל, חשפה שריפת הענק גם אוצרות חבויים. טרסות חקלאיות וכלי חרס בני 2,000 שנה נחשפו כתוצאה משריפת החורש שכיסה אותן. לאחר חיפוש בארכיונים, מצאו אנשי קק"ל תצלומי אוויר מתקופת המנדט הבריטי שבהם נראות הטרסות בשימוש. "כשנטעו את היערות הללו בשנות ה-50 וה-60, לא נתנו תשומת לב יתרה לטרסות העתיקות שהיו כאן. עכשיו, כשהשריפה יצרה הזדמנות לשנות את תמונת המצב, אנחנו מחזירים עטרה ליושנה", אמר מיכאל ויינברג, מנהל מרחב גליל מערבי וכרמל בקק"ל. בקק"ל מעריכים כי לפחות בעשורים האחרונים לקיומן, גידלו בטרסות בקר.

זאת ועוד, במקום שבו שוכן היום כלא דמון, היו ככל הנראה מחסני טבק, ובאזור נמצאו גם שורשים קדומים המעידים על קיומם של בוסתני פירות בעבר. נכון לעת זו, שוקמו 70 דונמי טרסות מתוך כ-150 קיימים.

מיכה סילקו, יערן כרמל אלונים, סיפר: "ביצענו שיקום ושחזור של הטראסות כמו שהן נראו בעבר. בנוסף לטבק גילינו גם בוסתנים, אז החזרנו את הבוסתנים לשטח. אבל בשביל לפתח בוסתנים, צריך גם מים, אז משכנו קו ממושב ניר עציון עד לשטח. נטענו תאנה, רימון, תות ויש כאן גם ניסוי שמכון וולקני (מכון המחקר החקלאי של משרד החקלאות – ע"ח) עושה כאן עם כל מיני זנים של זית. נטענו כאן 700 עצים. השאיפה שלי זה ליצור פה סככות של גפן לטובת פעילות עם ילדים בחודשי הקיץ".