פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פלסטין שוב על הפרק: ההצעה החדשה שמטרידה את ישראל

      למרות הפגישה החיובית בין אובמה לנתניהו בשבוע שעבר, בישראל עדיין מודאגים מהאפשרות שארה"ב לא תטיל וטו על החלטה להקמת מדינה פלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם

      פלסטין שוב על הפרק: ההצעה החדשה שמטרידה את ישראל
      צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

      בתחילת השבוע שעבר, לאחר פגישתו עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו תדרוך לעיתונאים שהתלוו אליו בנסיעה, כדי לעדכן על הפגישה עם הנשיא. הוא הגדיר את השיחה שלו עם אובמה "אחת הטובות ביותר שהיו לנו", והסביר באריכות על ההסכמות שהושגו לגבי הגדלת הסיוע הביטחוני של ארצות הברית לישראל.

      נתניהו השיב לשאלות רבות של העיתונאים במהלך התדרוך, אבל היו שני נושאים שהוא סרב להתייחס אליהם. הראשון היה גורלו של המרגל היהודי-אמריקני ג'ונתן פולארד, שצפוי להשתחרר מהכלא בעוד ימים ספורים, בתום שלושים שנה מאחורי הסורגים. נתניהו ביקש לא להתייחס לסוגיה בשל רגישותה, ובשל רצונו לא לגרום נזק להליך המשפטי שפולארד מתכוון לקיים בארצות הברית, בתקווה שהממשל יאפשר לו לעלות לישראל.

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS
      פשיטה בצרפת: שלושה הרוגים, בהם מחבלת מתאבדת
      רגע האמת של הקואליציה: היום יתחיל מרתון ההצבעות על התקציב
      הוואקום שישאיר הפלג הצפוני יצמיח גורמים קיצוניים יותר

      הנושא השני, והמשמעותי יותר, שנתניהו סרב להתייחס אליו באותו תדרוך, היה הווטו האמריקני במועצת הביטחון של האו"ם. בשנה האחרונה הופיעו מספר פרסומים על כך שממשל אובמה שוקל לא להטיל וטו על החלטה להקמת מדינה פלסטינית במועצת הביטחון - צעד שמשמעותו המעשית היא כפיית תנאים בינלאומיים על ישראל, והפעלת לחץ חסר תקדים לפינוי ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית.

      נתניהו ואובמה שוחחו על הנושא בפגישתם, אבל בניגוד לנושאים כגון הסיוע הביטחוני והמצב בסוריה, שבהם הצליחו השניים להגיע להסכמות, בנושא הזה התמונה כלל אינה ברורה. בישראל מעריכים שמבחינה פוליטית נטו, אובמה מעדיף להימנע מהגעה לתסריט שבו ארצו לא מטילה וטו לטובת ישראל, שכן הדבר עשוי לפגוע בהילארי קלינטון במסגרת ההתמודדות לנשיאות. מצד שני, יש הבנה בירושלים שההחלטה הסופית של אובמה בנושא הזה תלויה בעיקר באופיו של הטקסט.

      פגישת אובמה ונתניהו בבית הלבן, 9 בנובמבר 2015 (רויטרס)
      נתניהו ואובמה בפגישתם (צילום: רויטרס)

      שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, שהחל את תפקידו בחודש שעבר, עורך בשבועות האחרונים סדרה של פגישות עם שגרירי המדינות החברות במועצה. דנון שוחח ארוכות בנושא גם מזכ"ל הארגון, באן קי-מון, שאותו הוא אף ליווה לביקור בזק בישראל לפני כשבועיים. בשלב הזה, מסתמן כי ההצעה שניסתה לקדם צרפת להקמת מדינה פלסטינית, ירדה מהפרק. אבל לשגריר דנון יש כאב ראש שמקורו במקום אחר, הרבה פחות צפוי: ניו זילנד, אחת החברות הזמניות במועצה, שמתכננת להעלות להצבעה נוסח משלה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

      הדילמה האמריקנית

      ההצעה הניו זילנדית כוללת כמה מרכיבים מדאיגים מבחינת ישראל, כאשר בשורה התחתונה, היא תטיל על ישראל תנאים קשיחים לנסיגה מהשטחים, בלי לדרוש כמעט דבר מהפלסטינים. אלא שהטקסט של ניו זילנד, לפחות בגרסתו הראשונית, מרוכך יותר מזה של צרפת, ולכן הוא מציב דילמה לא פשוטה גם לממשל האמריקני: האם להטיל וטו ובכך להפיל את ההצעה, או להימנע ולאפשר לה לעבור?

      שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, ערך מסיבת עיתונאים מחוץ למועצת הביטחון של האו"ם, אוקטובר 2015 (יח"צ , משלחת ישראל לאו"ם)
      משקיע בשיפור היחסים. השגריר דנון (צילום ארכיון: יח"צ, משלחת ישראל לאו"ם)

      בשעה שאובמה שומר על עמימות, ישראל מנסה כמיטב יכולתה לפעול בנושא מול נציגיו הבכירים. דנון השקיע מאז הגעתו לניו יורק מאמצים רבים להתחיל את כהונתו באווירה חיובית מול הממשל. הוא ערך פגישות עבודה עם השגרירה האמריקנית לאו"ם, סמנתה פאוור, ובראיונות שהעניק לתקשורת האמריקנית, דאג להחחמיא לממשל אובמה ולהודותו על תמיכתו בישראל, במיוחד בזירה הבינלאומית.

      במשלחת הישראלית לאו"ם שאבו עידוד מהאירוע המוצלח שהתקיים בשבוע שעבר, לציון 40 שנה להחלטת האו"ם "ציונות היא גזענות". לצד מזכ"ל האו"ם, השגריר דנון ויו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג (שאביו חיים הרצוג היה השגריר באו"ם זמן קבלת ההחלטה והיה זה שקרע את הנוסח שלה לגזרים מול המצלמות), התייצבו באירוע גם השגרירה האמריקנית פאוור, ושר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. שניהם הדגישו בנאומיהם באירוע את המחויבות שלהם לעמוד לצד ישראל, כולל באו"ם, ולהבטיח שהיא תקבל יחס הוגן ומאוזן, וזאת בניגוד לעיסוק האובבסיסי והבלתי-פרופוציונלי של האו"ם בישראל כיום.

      ישראל זקוקה לארצות הברית בהקשר הזה, כפי שהיה מאז ומתמיד. המשימה המרכזית של דנון בכהונתו בתפקיד תהיה לשמר ולטפח מערכת יחסים טובה עם נציגיה של ארצות הברית באו"ם, זאת במקביל ליעדים "מקומיים" יותר, עליהם הוא כבר עובד, כגון הגדלת השילוב של ישראלים בוועדות ובגופים השונים של האו"ם. אבל בסופו של דבר, סוגיית הווטו תוכרע בראש ובראשונה בבית הלבן. לאובמה נותרו 14 חודשים להחליט בנושא, וכפי שזה נראה בינתיים, הוא מקפיד לשמור את הקלפים קרוב לחזה.

      תסריט אחד שמדאיג במיוחד את ההנהגה הישראלית, הוא שאובמה לא יפעל בנושא הזה עד הבחירות לנשיאות בנובמבר 2016, כאמור כדי לא להסתכן בהצבעת מחאה של תומכי ישראל נגד הדמוקרטים. נראה שהוא כן יימנע מהטלת וטו בחודשיים שבין הבחירות לבין השבעת נשיא חדש בינואר 2017. נתניהו מודע היטב לסכנה הזו, והיא צפויה ללוות כל החלטה או התבטאות שלו בנושא הפלסטיני בחודשים שעוד נותרו לאובמה בבית הלבן.