"יש לה כאבים וסיוטים": תהל בת ה-3, שנפצעה בפיגוע, שוחררה לביתה

תהל סופר נפצעה לפני שלושה שבועות באורח בינוני מבקבוק תבערה שהושלך לעבר מכונית משפחתה בכביש 60. אמה סיגל, שנפצעה באורח בינוני וחוותה על בשרה פיגוע דקירה בעבר: "הקושי הגדול הוא נפשי"

  • פיגועים
  • בית אל
צילום: הצלה יו"ש

תהל סופר בת השלוש השתחררה שלשום (ראשון) מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם אושפזה במשך שלושה שבועות לאחר שנפצעה באורח בינוני כתוצאה מבקבוק תבערה שהשליך פלסטיני לעבר מכונית המשפחה בכביש 60. לדברי אמה, סיגל, תהל אמנם שוחרר במצב טוב, אך הדרך לשיקום מלא עוד ארוכה.

הפיגוע אירע ביום שישי בחודש שעבר, כשהמשפחה עשתה את דרכה להתנחלות בית אל. במהלך הפרת סדר באזור השליכו פלסטינים בקבוק תבערה לעבר מכונית המשפחה, שבה נסעו אוריאל, סיגל ושלושה מילדיהם הקטנים. שני הילדים הגדולים יותר במשפחה הגיעו לפניהם באוטובוס, ושניים אחרים נשארו בביתם בניצן. כל יושבי כלי הרכב פונו לטיפול רפואי, אך תהל נפגעה בצורה הקשה ביותר: היא סבלה מכוויות בדרגה 3-2 ואושפזה בטיפול נמרץ, משם הועברה למחלקה הכירורגית בבית החולים.

ד"ר אלכסנדר מרגוליס, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם, סיפר בעת שחרורה של תהל: "היא במצב טוב. לשם ריפוי הכוויות היא עברה ניתוח להשתלת עור, שהצליח ונראה כי נקלט יפה. כעת עליה להמשיך טיפול והחלמה בביתה, ואנו מאחלים לה רפואה שלמה ולהמשיך בשגרת חייה".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
"לא יודעים אם העור של תהל היפה יחזור לקדמותו". בשחרור מבית החולים, אתמול (צילום: דוברות הדסה עין כרם)

לדברי אמה, סיגל, שנפצעה בידה בפיגוע: "זו הייתה התרגשות גדולה. ראינו על הפנים של תהל שהיא ממש התרגשה לחזור הביתה. היא צריכה להתאקלם ולהתרגל לשינויים לאחר החזרה הביתה. היא פונקה מעל ומעבר בבית חולים, ואנחנו נתחיל למנן את הפינוקים".

היא הוסיפה כי תהליך ההחלמה ייקח זמן ממושך. "אני ממשיכה לחבוש אותה בבית מדי יום וכבר בשבוע הבא נצטרך לחזור לבית חולים להמשך טיפולים. יש עוד תהליך. יש לה כוויות ומדובר בתהליך החלמה לא קצר. אנחנו אמורים גם להתחיל פיזיותרפיה, כך שיש עוד דרך לעבור. היא ילדה מאוד יפה, אבל אין לדעת עדיין אם העור שלה יחזור לקדמותו לגמרי".

כחלק מתהליך ההחלמה, תהל תתחיל בקרוב ללכת לזמנים קצרים לגן. "תהל פעילה ומשחקת, אבל בלילה זה לא קל. היא צועקת לא מעט וערה די הרבה, וכשהיא ישנה לידי היא כל הזמן צריכה להרגיש אותי קרובה. יש לה כאבים וסיוטים מהפיגוע".

"צריך לראות איך הילדים האחרים חווים את מה שהם ראו שם". סיגל וילדיה (צילום: באדיבות המשפחה)

על פציעתה האישית אמרה סיגל: "יש את הריפוי שלי. מבחינת היד זה הולך ומשתפר, ואני מקווה שלא יישארו צלקות או סימנים. אבל הקושי הגדול הוא נפשי: לעכל את הסרט השני שעברנו, לצערי, ולראות את הילד שלך נשרף זה לא נורמלי ולא משהו שצריך לחוות. רק עכשיו אני קצת מתחילה לעכל ולחוות מה שראינו שמה. אנחנו צריכים גם לראות את הילדים האחרים ואיך הם רואים וחווים את מה שהם ראו שם".

על ילדיה האחרים, שלא היו במכונית בזמן הפיגוע, אמרה: "שני ילדים הגיעו לפנינו לבית אל והם הצליחו להבין שקרה משהו, אבל עד מוצאי שבת לא ידעו מה מצבה של תהל וזה לא קל להם. גם השניים הגדולים יותר שנשארו בניצן קיבלו את ההודעה שהיה פיגוע והם אלו שחוו גם את הפיגוע הקודם שנפצעתי בו. זה לא קל וצריך להתמודד עם זה. כמובן שגם קשה לבעלי, שצריך לנהל את הכול, לעבוד ולהראות שהכול בסדר. אני רואה שמאוד קשה לו".

"מקווה שזה הפיגוע האחרון שלנו"

לפני 21 שנה, סיגל נדקרה בפיגוע דקירה בגוש קטיף, לאחר שמחבלים חדרו לבית המשפחה בנווה דקלים. "גם פיגוע נוסף וגם לראות את הבת שלך נשרפת ולא לדעת מה לעשות. גם פחדנו לעצור כיוון שאנחנו יודעים שהם רעים - ראינו איך הם רצחו אב ובן ביום שישי האחרון. זה מפחיד".

לדבריה, ישראל צריכה לנקוט יד קשה נגד מחבלים. "אני חושבת שצריכים להיות יותר תקיפים. לא יכול להיות שאדם מרים את ידו על יהודי. מי שזורק בקבוק תבערה על תינוקת או כל דבר אחר דינו מוות, זו דעתי. להרוס בית או לא להרוס – אנחנו יודעים שתוך שנייה הבית יבנה מחדש וזה לא עוזר. אם אתה פוגע בחיים - אז גם חייך יפגעו. אני מקווה שזה הפיגוע האחרון שלנו, חווינו שניים וזה בהחלט מספיק. רק יד תקיפה נגדם ימנעו עוד פיגועים כאלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully