פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מפנה דרמטי": ההחלטה שעשויה לסלול את הדרך למינוי נשים לרבות ערים

      בתשובה לעתירה של כמה ארגונים, אמר היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לנשים להיבחן לתפקיד רב עיר - דבר שהיה חסום בפניהן עד כה. עם זאת, הבחינה תשמש לעת עתה רק לצורך מועמדות לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. "הכרה חשובה ופורצת דרך"

      בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (יח"צ , גוגל סטריט וויו)
      צעד ראשון בדרך לתיקון העוול (צילום: גוגל סטריט וויו)

      "פריצת דרך": היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סבור כי יש לאפשר לנשים לגשת לבחינות הכשירות לתפקיד רב עיר, או לבחינות שוות ערך להן. עם זאת, הוא הדגיש כי הבחינה תשמש רק לצורך מועמדות לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. עמדת וינשטיין התפרסמה במסגרת עתירה שהגישו ארגוני נשים לבג"ץ, על כך שאין אפשרות למנות אישה לתפקיד. עמדתו היא בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים דוד לאו ויצחק יוסף.

      חוק הדיינים קובע כי לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים רשאי להתמנות אדם הכשיר להיבחר לתפקיד רב עיר. משמעות החוק היא כי אישה אינה יכולה להתמנות לתפקיד משום שעד כה נשים לא יכלו כלל להיבחן בבחינה האמורה. עתירה שהוגשה בשנה שעברה לבג"ץ על ידי ארגוני הנשים נעמ"ת, ויצ"ו ועמותת "מבוי סתום" ביקשה לשים סוף למצב והבהירה כי גם לפי ההלכה היהודית אין מניעה למנות לתפקיד אישה, משום ש"מדובר בתפקיד מינהלי-אדמיניסטרטיבי במהותו", לשון העתירה.

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS
      45 הרוגים בפיגוע במעוז חיזבאללה בביירות; דאעש קיבל אחריות
      מבקר המדינה: פרשת הג'ובים של השרה מירי רגב תיבדק
      בן החמש ששיחק בנשק וירה באחיו הפעוט: "לא יודע מה קרה"

      בתשובת המדינה שהוגשה היום (חמישי) לבג"ץ ניתנה עמדתו של וינשטיין לפיה יש לאפשר לנשים לגשת לבחינות הכשירות לתפקיד רב עיר, או לבחינות שוות ערך להן כדי שיוכלו להגיש מועמדות לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. וינשטיין הנחה את המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לישראל לפעול לקיום בחינות בתלמוד ובפוסקים לנשים כדי שיוכלו להתמודד לתפקיד. עם זאת, המדינה ציינה כי העתירה עצמה דינה להידחות.

      "הכרה חשובה ופורצת דרך"

      "לטעמה של המדינה", נכתב בתשובה לבג"ץ, "דווקא העובדה כי מערכת בתי הדין הרבניים מורכבת בעיקרה מגברים, וזאת בשים לב לזהותם המגדרית של הדיינים עצמם, ובהתחשב בחשיבותה של מערכת בתי הדין הרבניים, אשר נשים מהוות כמחצית מקהל המתדיינים בפניהם, והעוסקת בדיני נפשות, קיימת חשיבות בשקילת מועמדותן של נשים לתפקיד ניהול מערכת בתי הדין הרבניים, וזאת לנוכח חשיבותו של עקרון השוויון וחובת הייצוג ההולם הנובעת ממנו, ואשר עוגנה, בין היתר, בחוק שיווי זכויות האישה".

      בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" - למען מסורבות גט, ואחת העותרות אמרה בתגובה: "אני שמחה שהמדינה אימצה את עמדתנו והסירה את המחסום בפני האפשרות שלי ושל נשים אחרות להתמודד על תפקיד המנכ"לות. לעמדה זו תהיה השפעה על תפקידים אחרים בממסד הדתי ובכלל, שעד כה נחשבו חסומים בפני נשים. החלטה זו מחזקת את אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה ומסירה הפליה רבת שנים נגד נשים".

      עו"ד גלי עציון, שייצגה את העותרות מטעם נעמ"ת הוסיפה כי העמדה פורצת הדרך עשויה לסלול את הדרך למינוי נשים לתפקידים נוספים ואולי אף לרבות עיר. יו"ר נעמ"ת, גליה וולוך, בירכה על השינוי הדרמטי בעמדת המדינה. "בהחלט הגיע הזמן לשלב נשים בהנהלת המוסד, אשר מורכב כולו על טהרת הגברים".