נושאים חמים

עכשיו זה מדעי: מפלס החרדה של הישראלים עלה עקב גל הטרור

מחקר שנערך בקרב 740 אנשים והשווה את תחושת החרדה של הציבור הישראלי היום ולפני ארבעה חודשים מצא כי הפיגועים העלו את מפלס המתח. "כחצי מיליון איש נוספו לתחושת הסכנה. בכל קנה מידה מדובר בעלייה משמעותית"

אם עד עכשיו הייתה רק תחושה כי גל הטרור מעלה את מפלס החרדה של הציבור, אז עתה התחושה הזאת מקבלת אישוש מדעי. שבועות אחדים אחרי שגל הטרור הנוכחי פרץ, מחקר אקדמי חדש שנערך בימים האחרונים מצביע על עלייה של פי 2.5 במפלס המתח והחרדה של הציבור הישראלי, ביחס לתקופה שקדמה לו. המחקר שהתבסס על שאלון שעליו השיבו 740 משתתפים מכלל גווני קשת החברה הישראלית, השווה בין התשובות שהשיבו במחקר זהה שנערך לפני ארבעה חודשים לבין התשובות שהשיבו אותם משתתפים בדיוק בימים האחרונים.

את המחקר ערכו שלושה מומחים בעלי שם עולמי בתחום החוסן מהחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל חי. פרופ' מולי להד, פרופ' שאול קמחי ופרופ' יוחנן אשל. אליהם הצטרף גם הדוקטורנט דימה לייקין. המחקר בדק את מצב החוסן הלאומי, הקהילתי והאישי של תושבי המדינה בעקבות גל הפיגועים אשר פוקד אותנו בשבועות האחרונים.

לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
מת מפצעיו שוטר מג"ב שנפצע בפיגוע הדריסה בשבוע שעבר ליד חברון
השלישי בגל הטרור: המחבל מהפיגוע ליד אלפי מנשה הסגיר עצמו לרשות
בנט לפני ביקור נתניהו בארה"ב: "לא ניתן יד למחוות לפלסטינים"

פלסטיני משליך אבנים סמוך לבית אל, 26 באוקטובר 2015 (רויטרס)
25% ממשתתפי המחקר דיווחו על תחושות פחד. פלסטיני משליך אבנים ליד בית אל (צילום: רויטרס)

המחקר בדק פרמטרים רבים ושונים, אולם התשובות שהתבלטו הצביעו על עלייה מובהקת בין המדידות בתסמיני הדחק של הציבור. בין השאר, מצביעים הממצאים על עלייה חדה בתחושות המתח והחרדה. אם לפני ארבעה חודשים דיווחו רק 10.2% על תחושות פחד ברמה בינונית עד גבוהה, אז הפעם 25.6% ממשתתפי המחקר דיווחו על תחושות אלו. המחקר התקיים בקרב מדגם מייצג שכלל כאמור 740 משתתפים מגיל 18 ומעלה מכל קצבות הארץ. 42% מתוכם הם חילוניים, 31% מסורתיים, 18% דתיים ו – 9% חרדיים. 51% ממשתתפי המחקר הם גברים ו – 49% מתוכם הן נשים.

באופן כללי, אומרים עורכי המחקר, הממצאים מצביעים על כך שמספר הסובלים מתחושות סכנה ברמה בינונית וגבוהה במדידה הראשונה שנערכה לפני ארבעה חודשים, עמד על 19.3% המהווים 1,014,679 איש מסך הבוגרים בישראל. מהמדידה שנערכה בימים האחרונים, עולה כי אחוז הסובלים מתחושות סכנה ברמה בינונית וגבוהה עומד על 28.9% שהם 1,519,390 אנשים לערך. "מדובר בתוספת מוערכת של כ-504,693 אנשים. במילים אחרות, כחצי מיליון איש נוספו לתחושת הסכנה ברמה בינונית וגבוהה בין שתי המדידות. בכל קנה מידה מדובר בעלייה משמעותית", מסביר פרופסור קמחי הנמנה עם מובילי המחקר שנערך בתמיכת הקואליציה הישראלית לטראומה.

הגבר הנפצע קשה בפיגוע הדקירה בבנימין בבית החולים שערי צדק, 6 בנובמבר 2015 (נועם מושקוביץ)
"היום כל אחד הוא עיתונאי שמתעד זירת פיגוע". פינוי פצועים אחרי פיגוע בבנימין (צילום: נועם מושקוביץ)

מדד חשיפה לאירועי הטרור במהלך השנה האחרונה, מראה שבין שתי המדידות יש עלייה קטנה. 1.4% מהאוכלוסייה ציינו כי נחשפו לאירועי הטרור במדידה הראשונה ואילו בשנייה ציינו זאת 1.8%. למרות האחוז הנמוך יחסית של נחקרים שנחשפו ישירות לאירועי טרור, יש עלייה רבה בתחושות הסכנה. עורכי המחקר אומרים כי את הנתונים הללו ניתן לייחס לחשיפה הגבוהה לטרור דרך אמצעי התקשורת השונים.

"חלק מהחוקרים אומרים שאת גל הטרור הנוכחי צריך לתייג כטרור פוסט מודרני", מסביר פרופ' קמחי. "בשונה מבעבר, היום כל אחד הוא עיתונאי בפוטנציה ברגע שהוא מרים את הסלולרי שלו ומתעד את זירת הפיגוע. זה משפיע הן על תגובת הצד הנפגע והן על המוטיבציה של הגורם המפגע. המרוויח הגדול מהתופעה הזאת הוא הטרור בכבודו ובעצמו".

לדבריו של פרופ' קמחי, "מצד אחד, בזכות הרשתות החברתיות, הרבה יותר קל לגייס אנשים לטרור בעצם הפצת שקרים והדוגמא הטובה ביותר לכך היא התופעה שהרבה מאוד אנשים שבכלל לא תכננו להצטרף לארגון טרור מסודר, ישנים בלילה, קמים בבוקר, לוקחים סכין ויוצאים לבצע פיגוע. לשכת גיוס אחת גדולה ובלתי מוגבלת קיימת היום בכל טלפון ומחשב והיא אין סופית. מצד שני, הפרסום האין סופי של התיעודים הכל כך זמינים הללו, זורעים יותר ויותר פחד ואימה בקרב הציבור. טרור לא נועד כדי לנצח צבא או לכבוש מדינה. מטרתו היא להטיל אימה על אוכלוסייה אזרחית. לכן, הטרור זוכה פעמיים. מחד יש לו עכשיו לשכת גיוס מדהימה ומצד שני יש לו שירותי יחסי ציבור נפלאים שמצליחים בצורה יעילה ביותר להטיל אימה".

המדד הממוצע בסולם תסמיני דחק הצביע כי 2.3% דיווחו על כך שהם סובלים מתסמיני דחק ברמה הבינונית והגבוהה לעומת 2.4% שדיווחו על תסמינים אלו במדידה השנייה. גם אם מדובר באחוז קטן יחסית מכלל האוכלוסייה, מסבירים עורכי המחקר, הרי שמדובר בגידול של 5,256 אנשים הסובלים מהתסמינים המשבשים את התפקוד היום-יומי של הסובלים מהם.

"תסמיני דחק מופיעים כתגובה של האנשים לסטרס (לחץ ומתח - ע"ח). אנשים שסובלים מתסמיני דחק מפתחים סימפטומים כדוגמת כאבי בטן, מצבי רוח, עצבנות וכדומה, וכל אלו מקשים על התפקוד היום-יומי שלהם", ממשיך פרופ' קמחי. "בגדול, לא היו שינויים גדולים ברמת החוסן האישי, הקהילתי והלאומי, אבל כן היו הבדלים בולטים בכמה מדדים. המשמעות של חוסן היא באיזו מידה אנשים חוזרים כמה שיותר מהר לתפקוד מלא אחרי אירועים מאוד קשים. למרות שהממצאים מצביעים על עלייה באחוז קטן ביותר, מספר האנשים שדיווחו על התסמינים הללו מטריד".