(שני פצועים קל ובינוני בפיגוע במערת המכפלה, יום שישי)
גל הטרור האחרון ומותו של סמל-ראשון בנימין יעקובוביץ' בפיגוע הדריסה ליד חברון, הציפו מחדש את הזכרונות הקשים של צה"ל מהעיר הפלסטינית, שמהווה מוקד לייצור פיגועים וייצוא מחבלים. בשבועות האחרונים נפוצים פיגועי דריסה ופיגועי דקירה ברחבי הארץ, אולם ביום שישי האחרון נורתה אש צלפים לעבר שני בני אדם במערת המכפלה ונחצה הגבול של הלוחמים המשרתים בעיר. מיד לאחר הירי בשניים, שנפצעו באורח קל ובינוני, נורה חייל בבית ענון ונפצע באורח קשה. "אם המפקדים אומרים שהפלסטינים מחקים אחד את השני בפיגועי דריסה ודקירה, למה שהם לא יחקו את הצלף שירה בשני אזרחים במערת המכפלה?", אמרו לוחמים מחטיבת גבעתי שפועלים בחברון.
השב"כ אמנם התאמץ לאתר את הצלף שירה בשניים אך טרם הצליח לתפוס אותו. בינתיים, לוחמי גדס"ר גבעתי נותרו עם התחושה המאיימת ולפיה בשטח אורב להם צלף כל העת, וממתין לשעת כושר. "זה ברור שאנחנו בשטח השמדה. תמיד חשופים לאיומים", סיפר אחד הקצינים על האווירה הקשה. "האיום כאן הוא 360 מעלות וכל מה שנשאר לנו הוא לשנות שגרה: לא להיות שקופים ולהיות בתנועה מתמדת. אם אתה עומד אתה חשוף".
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
"ישראל העבירה לארה"ב ובריטניה מידע מודיעיני על המטוס הרוסי"
"קשישה שנוסעת במהירות 20 קמ"ש - ככה עושים פיגוע דריסה?"
תיעוד: מחבל דוהר לעבר צומת תפוח, פוצע ארבעה - ומחוסל
"אני צעיר. לא הכרתי את גל קובי, אבל המפקדים דיברו איתנו על זה", סיפר אחד הלוחמים והתייחס למותו הטרגי של לוחם חטיבת גבעתי בספטמבר 2013, שנורה למוות בחברון אולם עד היום לא התברר אם מדובר היה בצלף פלסטיני שירה בו או חייל שפלט כדור. "אין יותר מדי מה לעשות. או שאתה ממשש קירות (נצמד לקירות המבנים כדי להימנע מחשיפה לירי, א"ב) כשאתה הולך ברחוב ותמיד מסתכל לצדדים, או שאתה מתפלל שאם כבר ירו זה יפגע בקסדה", צחק.
"מכל כיוון יכול להגיע מחבל", מסבירים קצינים באוגדת יו"ש. "מה שנשאר לנו לעשות זה לפעול דווקא בשטח שממנו אנחנו חושבים שבוצע הירי ויבוא הפיגוע הבא. לייצר באזור ההוא תחושת נרדפו?ת ולהפעיל לחץ בצד הפלסטיני". המפקדים מציינים גם את שחיקת הכוחות, שמשחקת תפקיד משמעותי במצב בעיר. "לקראת כל סוף שבוע מגיעים לוחמים לתגבר", מספר לוחם גבעתי, "אבל גם הם הולכים, ואז אנחנו טוחנים משמרות וסוגרים שבתות. כולם כאן מבינים שאם אנחנו לא פה, אז האזרחים חוטפים".
בינתיים בצה"ל מתקשים למצוא פתרונות הולמים. אוגדת יו"ש בפיקודו של תת-אלוף ליאור כרמלי, מנסה לנהל קרב מוחות, אולם לא ברור מול מי, משום שרבים מהמחבלים כלל לא יודעים עדיין שהם מחבלים. לא קיים מרחב שיכול לספק אבטחה קבועה וניתן להסתתר בו, ולא בכל מקום ניתן לפרוס רשתות הסוואה או להציב בטונדות. עם זאת, הנוכחות המוגברת של הכוחות בשטח נותנת את אותותיה: לוחמי מג"ב מספרים כי אם פעם פלסטיני היה מסתובב עם סכין להגנה עצמית מחשש לנקמת דם, היום הוא יעדיף להשאיר אותו בבית כדי שלא ירו עליו.
כמו כן, בשבוע האחרון נסגרו כמה צירי גישה לעיר ולשכונות שבה, אך אלה נפתחו כעבור כמה ימים משום שכיתור שכונות לא מועיל במיוחד במצב הזה. בנוסף על כך, הירי לעבר שני האזרחים במערת המכפלה הביא להזרמה של כוחות רבים אל המערה והשכונות הסמוכות לה, שסרקו את השטח. הלוחמים השתלטו על כמה מבנים בשכונת אבו סנינה, לא הרחק מחורבות "בית הצלף", שממנו ירה פלסטיני לעבר התינוקת שלהבת פס בשנת 2001 ורצח אותה. הלוחמים עלו על גגות הבתים ותצפתו מהם לעבר מערת המכפלה על מנת להפגין נוכחות ולשפר את איסוף המודיעין.
במקביל, ביצעו הלוחמים פעולות סמויות וגלויות ברחבי העיר. מסתערבים פעלו בשכונות, ולוחמים חסמו את צירי הגישה. "סוגרים כבישים, אבל זה זמני. משחקים עם הפלסטינים", הסביר אחד החיילים. "גם איתנו משחקים. המשימות משתנות".