אינתיפאדת הבודדים

"סבתא ל-24 נכדים ואם לשבעה ילדים לא הייתה עושה פיגוע"

איוב שעראווי, בנה של סרוואת' בת ה-73 החשודה בניסיון פיגוע הדריסה בחברון, טוען שאמו הייתה בדרך לתחנת הדלק, ומאמין שמישהו שתל את סכין הקומנדו בתיקה. "היא בכלל רצתה לתדלק, אישה בגיל שלה יכולה לדקור חיילים בשיא כושרם?" דיווח מיוחד מחברון

08/11/2015
צילום: יותם רונן

"הישראלים באמת מאמינים שאישה בת 73 שמתקשה לעלות במדרגות תצא לעשות פיגוע דריסה או דקירה?", שואל במרמור איוב שעראווי בן 53, בנה של סרוואת' החשודה כי ניסתה לבצע פיגוע דריסה ביום שישי בכניסה לחברון ונורתה למוות. "התפללנו כולנו ביחד במסגד, ולאחר התפילה היא הייתה אמורה לצאת לבית דודי", מספר איוב לוואלה! NEWS, שעה שהוא מקבל את המוני המנחמים שמגיעים למסגד השכונתי. "בדרך היא החליטה לתדלק את המכונית שלה, יונדאי קטנה ואפורה. היא יצאה מכאן, מהסמטה שאנחנו עומדים בה, ופנתה ימינה לרחוב הראשי. תחנת הדלק מרוחקת מאתנו 100 מטרים בלבד. היא נסעה במהירות של 20-30 קמ"ש ורואים זאת היטב בסרטון שצילמו החיילים. אני שואל שוב, האם ככה עושים פיגוע דריסה"?.

לקריאה נוספת
תיעוד ממצלמת החייל: הירי במחבלת בת ה-72 בחברון
המחבלת מניסיון הדריסה בחברון: בת 72, אלמנת מחבל
פיגוע דקירה סמוך לאלפי מנשה: בן 48 נדקר בבטנו, מצבו קשה

כשהוא נשאל לגבי סטייתה ימינה טוען איוב כי הכניסה לתחנת הדלק היא מצד ימין ולכן סטתה ימינה. "אם היא הייתה רוצה לדרוס חיילים היא הייתה דוהרת לכיוונם - גם לעבר אלה שעמדו על המדרכה - ולא ממשיכה בסופו של דבר בנסיעה לתוך תחנת הדלק". הוא צועד איתנו ברחוב הראשי המוביל בין חברון לחלחול לעבר "תחנת הדלק של זייד". "תראה איזה מרחק", הוא אומר שוב ושוב.

"התקשתה לעלות במדרגות". סרוואת' שעראווי(צילום: אתר רשמי, טוויטר)

החיילים טענו שמצאו סכינים בתיק שלה.

"הם טוענים שהיו סכינים בתוך התיק שלה, אז אני רוצה לשאול: אישה בגיל שלה יכולה לדקור חיילים בני 19 בשיא כושרם הגופני? ואם הייתה רוצה לעשות פיגוע דקירה, מדוע החזיקה את הסכין בתיק, ולא בידה? תסביר לי, מה ההיגיון? אני לא יכול להסביר את זה, אבל אולי מישהו שתל את הסכין בתיק שלה".

גורם צבאי הבקיא בפרטי האירוע מצייר תמונה שונה לחלוטין. "לפי כל הסימנים מדובר בניסיון דריסה ובאישה שיצאה בכוונה לפגוע בחיילי צה"ל", אמר הגורם. "כל ניסיון להציג אותה כתמימה חוטא לעובדות בשטח, לדרך התנהלותה ולממצאים שנמצאו ברכבה כמו סכין הקומנדו. להתייחס לגילה כגורם שנוגד את העובדות האלה, פירושו להתעלם ממקרים כמו הדקירה שביצע ילד בן 13. גם אירוע כזה לא נראה עד לגל הטרור הזה".

האם אמך אמרה משהו לפני שהיא יצאה לדרך במכונית? האם היא דיברה על פיגועים?

"לגמרי לא. אישה מבוגרת בגילה ובמעמדה גם לא מדברת כך. אנחנו מדברים על אמא לשבעה ילדים וסבתא ל-24 נכדים. כל מה שהיה אכפת לה ממנו זה הם. היא אהבה חברה והייתה מוכרת כאן לכולם. ב-88' אבא שלי נפטר. הוא מת משאיפת גז מדמיע בכמויות גדולות והפך להיות שאהיד. מאז הייתה עסוקה בחינוכם של ילדיה ונכדיה".

טוב לדעת (מקודם)

מהפכה בעולם טיפולי הפנים: AI וגלי רדיו במכשיר ביתי במחיר מבצע

מוגש מטעם בי קיור לייזר
איוב בתחנת הדלק שנוקבה על ידי קליעים(צילום: יותם רונן)

איוב עצמו הוחזק בכלא הישראלי כמה שנים בגין השתייכותו לחמאס. אחותו נשואה לאחד מראשי הארגון בכלא הישראלי, מוחמד ג'מאל א-נטשה.

אולי זה קשור לכך שהמשפחה שלכם מזוהה עם חמאס?

"זה לא עובד ככה מבחינה הגיונית. נכון, אחותי נשואה לאחד מראשי חמאס. אז מה? האם זה הופך את אמא שלי למחבלת? היא לא הייתה חלק משום ארגון וגם אם החתן שלה הוא איש חמאס זה לא אומר עליה דבר. זו חשיבה מעוותת".

מה אתה מספר לילדים שלך על היהודים? מה הם יודעים עליהם?

"הם יודעים שהיהודים כובשים. זה הבן שלי בן ה-12. הוא יודע שהצבא הורג אנשים. בכל פעם שאנחנו מגיעים למחסום הוא רואה איך החיילים מתייחסים אלינו בגסות".

אז מה אתה דורש בעצם?

"אנחנו רוצים שיחזירו לנו את הגופה שלה, זה עניין קדוש ליהודים ולמוסלמים ואין סיבה שיחזיקו בה. אנחנו רוצים ועדת חקירה ישראלית-פלסטינית שתבדוק את נסיבות הריגתה".

"המצב חרא. שני הצדדים דוהרים לעימות קשה יותר". מנחמים בסוכת האבלים(צילום: יותם רונן)

איוב חוזר שוב ושוב על תיאור האירוע, ממש במקום שבו נורתה אמו למוות. "תסתכל", הוא אומר, "היו פה חיילים מכל עבר. הם ירו לעבר המכונית עשרות כדורים. לא נתנו לנו אפילו לגשת אליה. התקשרו אליי אנשים וסיפרו לי מה קרה". הוא מצביע על אחד מבעלי החנויות, עד ראיה לאירוע. בעל החנות מספר כי הרחוב עצמו היה ריק ממכוניות באותה שעה. "היו פה עימותים בין החיילים לבין הצעירים וכל הרחוב היה מלא עשן, אז לא היו מכוניות בכלל בכביש. ואז ראינו מכונית קטנה מגיעה ופתאום שמענו קולות של ירי. הסתכלנו החוצה וראינו שירו על המכונית, אבל אז הגיע הצבא והכריח אותנו להיכנס הביתה". תחנת הדלק מלאה עדיין סימנים של קליעים שפגעו במשרד ובמשאבות הדלק.

עוד ועוד אנשים מגיעים לסוכת האבלים וארוחת הצהריים מוגשת. אחד מהאורחים, בן משפחת שעראווי, מסכם בעברית: "המצב חרא. שני הצדדים דוהרים לעימות קשה יותר". בחברון של היום, קשה למצוא תיאור הולם יותר.

תחנת הדלק בחברון(צילום: יותם רונן)
  • חברון
  • פיגוע דריסה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully