נתונים מעודדים למערכת החינוך: מספר בוגרי לימודי ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות גדל ב-73% בתוך חמש שנים, הציון הפסיכומטרי של המורים החדשים גבוה ב-7%, ובמקביל - יותר בוגרי לימודי הוראה באוניברסיטאות מתחילים לעבוד במקצוע.
על פי נתונים שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הפסיכומטרי הממוצע של הנכנסים להוראה מכלל המסגרות להכשרה להוראה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונת, ושיעורי העזיבה של מורים חדשים בתוך שלוש שנים נעים בין 11% ל-14% בממוצע.
עוד עולה מהנתונים כי שיעורי הכניסה להוראה בקרב בוגרי מכללות לחינוך נמצאים במגמת ירידה החל משנת 2005, לעומת יציבות יחסית ואף עלייה בקרב מקבלי תעודות הוראה מהאוניברסיטאות.
לקריאה נוספת:
סדקים בחרם: אנשי אקדמיה מובילים מבריטניה השתתפו בכנס בארץ
עקב קשיים תקציביים: ביה"ס הדמוקרטי בערד ייסגר, תלמידיו יישארו בבית
פרופ' לתא סטודנטים באריאל: "אם אתן לכם לפעול יקומו גם תאים של דאעש"
עיקר הגידול בבוגרי תלמידי הוראה - מ-4,964 ב-2009 ל-8,572 ב-2014 - התרחש במכללות האקדמיות לחינוך, גם אצל התלמידים לתואר ראשון בהוראה וגם במסלולים להסבת אקדמאים. יצוין כי בשנים אלו, מספר התלמידים במערכת החינוך גדל בשיעור של כ-12% בלבד.
נתון נוסף מגלה כי חלה, כאמור, עלייה קלה בקרב מסיימי לימודי הוראה באוניברסיטאות שהחלו לעבוד כמורים. במקביל חלה ירידה בקרב העובדים במקצוע בקרב בוגרי המכללות. זאת, כאשר רוב מקבלי תעודות ההוראה מהאוניברסיטאות נכנסים לחינוך העל-יסודי, ולעומתם רוב מקבלי תואר "בוגר בהוראה" מהמכללות נכנסים לחינוך היסודי. בקרב מסיימי תכניות להסבת אקדמאים להוראה, הכניסה להוראה ביסודי ובעל-יסודי שווה למדי.
מהנתונים אף עולה כי הציון הפסיכומטרי הממוצע של הנכנסים להוראה מכלל המסגרות להכשרה להוראה נמצא במגמת עלייה בולטת בשנים האחרונות - מ-474 ב-2005 ל-514 ב-2011. יחד עם זאת, ניתן לראות הבדלים ניכרים בין מסגרות ההכשרה השונות, כאשר הציון של בוגרי האוניברסיטאות, כצפוי, גבוה יותר.
