ראש הממשלה בנימין נתניהו המריא אתמול לוושינגטון לקראת פגישתו היום (שני) בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה. זו פגישתם הראשונה של שני המנהיגים מאז נחתם הסכם הגרעין עם איראן, וראש הממשלה צפוי במהלכה לבקש את הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל לצורך חיזוק ביטחונה ושמירה על היתרון היחסי שלה במזרח התיכון המשתנה.
יש להניח כי בהצהרותיהם המשותפות ובהודעות לתקשורת לאחר הפגישה יחזרו המנהיגים על אמירות כדוגמת "המחויבות העמוקה של שתי המדינות זו לזו", ו-"מחויבות שמושתתת על ערכים דומים, ושהיא מעל כל אינטרס פוליטי". אולם, מי שעקב אחר יחסיהם של שני המנהיגים במהלך הקדנציות האחרונות שלהם כבר יודע: לפני פגישה משותפת, כל אחד מהם ודאי בולע טוב-טוב את הרוק וצריך לגייס את מיטב החיוכים המאולצים שבארסנל.
עוד בנושא בוואלה! NEWS
בנט לפני ביקור נתניהו בארה"ב: "לא ניתן יד למחוות לפלסטינים"
אובמה ישאל את נתניהו: איך תמנע מדינה דו-לאומית?
ביידן על דברי ברץ: "אין סובלנות להתבטאויות משפילות נגד הנשיא"
השניים מלווים את הכהונות אחד של רעהו - בעצם אולי "רעהו" זאת מילה פחות מוצלחת כאן - כשראש ממשלת ישראל מסתמך במידה רבה על סיום כהונתו הקרבה של הנשיא האמריקני. הכהונות האלה היו עתירות בהתנגשויות, בהתנגחויות, במחלוקות, ובהאשמות הדדיות.
מחלוקות בנוגע למדיניות הן דבר מקובל בתולדות היחסים שבין ארצות הברית וישראל, אבל נדמה שהמשבר בין שני המנהיגים חורג מאי-הסכמות גרידא. מה מקור המתיחות האישית הגדולה כל כך בין שני האישים? במה הם שונים באופיים ובקורות החיים שלהם? מתי, לטענת הממשל, התערב נתניהו בפוליטיקה הפנים-אמריקנית ומתי, לטענת נתניהו, עשה זאת הממשל בפוליטיקה הישראלית? מהם האירועים הדרמטיים שהשפיעו על מערכת היחסים העכורה הזו? צפו בכתבה ותוכלו לומר: "וואלה, הבנתי".
לכל הפרקים הקודמים של וואלה הבנתי - לחצו כאן