יום שישי אחר הצהריים, כביש 1 בירושלים, סמוך לשער שכם. רן הויזמן עומד על אי התנועה, מחזיק בשתי ידיו דגל ישראל ענק ומנפנף בו לנגד עיניהם הנדהמות של הנהגים הלחוצים, רובם ערבים ממזרח ירושלים. התגובות נעות בין צפירות מטרידות לצעקות "בן זונה" המופנות להויזמן המתריס. שלושה שוטרי מג"ב עומדים בסמוך, מביטים ולא מתערבים.
מאז הוצבו מחסומי הבטון בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים לפני כחודש, עם תחילת גל הפיגועים הנוכחי, הויזמן, תושב ירושלים הפעיל בין השאר נגד התחרדות השכונות, מטייל בין המחסומים; איש אחד עם דגל, מנסה להראות ריבונות ומרגיז את התושבים הערבים. "כל אחד עושה מה שהוא רוצה", אמר במהלך הסיור המתריס וסירב להסביר את מניעיו. כשספג את הקללה הבאה, העביר את הדגל לידו הימנית, ואת השמאלית מתח לתנועת אצבע משולשת, אותה הפנה ללא פחד לעבר הפלסטיני שקילל.
לקריאה נוספת:
שני פיגועים בשומרון בתוך שעתיים: חמישה פצועים, בהם אחד קשה
תיעוד הפיגוע בביתר עילית: המחבלת משוחחת עם המאבטח - ודוקרת
מצרים מציפה את המנהרות ברפיח: "יותר גרוע מההפצצות של ישראל"
בשבוע שעבר, במחסום הכניסה לעיסאוויה, הסתובב הויזמן סביב עמדת השמירה המשטרתית. עם הדגל, כמובן. "זה לא חייל, זה איש פשוט", כועס מוחמד אבו חומוס, תושב השכונה. "עומד מולנו ככה, זה לא התנהגות של חיילים, זה איש פשוט. בא ככה להרגיז". הויזמן לא מתבלבל ומניף לעברו אצבע משולשת. "שים את הדגל בטוסיק שלך", קורא לעברו אבו חומוס.
"כל המשטרה מכירים אותו שהוא מסתובב עם הדגל בכל המקומות של הערבים ומרגיז אותם", אומר אבו חומוס, חבר ועדת המעקב של עיסאוויה. "כל פעם הוא בא לכניסה של הכפר ומרגיז, והמשטרה מכירים אותו ושומרים עליו. אחד מהמג"ב אומר לי זה רק דגל, אבל מה יקרה אם אני אביא דגל פלסטין?", תהה.
"למה אתה בא? אתה לא מרגיש שאתה עושה גזענות לכפר ככה?", הוא שואל את הויזמן. "גאווה למדינת ישראל, זו ירושלים", עונה הויזמן. תושב עיסאוויה מבהיר לו מיד: "ירושלים המחולקת", ומזמין אותו לעמוד מצדו השני של המחסום, בתוך הכפר הבוער.
