וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדינה לבג"ץ: אין יחסי עובד-מעביד בין החבר לקיבוצו

8.11.2015 / 0:02

רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה הגיש את חוות הדעת בתיק שעוסק בפיטורי חבר קיבוץ תל יוסף, שפוטר והגיש בקשה לפיצויים. תוצאותיו ישפיעו על חברי יותר מ-200 קיבוצים מופרטים ברחבי הארץ

קיבוץ גזית, פברואר 2013. ערן גילווארג
קיבוץ גזית/ערן גילווארג

המדינה סבורה כי באופן עקרוני, בין החבר לקיבוצו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אלא אם יש הסכמה על כך בין הצדדים. כלומר, כל עוד מוחלט על כך באסיפת הקיבוץ. את חוות הדעת הזו העביר השבוע לבג"ץ רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה, שהוא הגוף המפקח על תקנוני הקיבוצים.

"הקיבוץ המתחדש הוא מוסד בהתהוות, אשר ניתן לדמותו לנערה בגיל ההתבגרות", נכתב בחוות הדעת של רשם האגודות. "בנסיבות כאלה, החלה כפויה של דיני העבודה הזרים להתנהלות הקיבוץ עלולה להביא לתוצאות בלתי-צפויות ולמשוך את המטוטלת לכיוון קיצוני זה או אחר. התהליכים והמגמות שעוברים על הקיבוצים בימים אלה הם תהליכים קהילתיים-חברתיים מורכבים, שראוי שיתפתחו ויתגבשו בזמנם בתוך הקיבוץ ובתנועה הקיבוצית, ולא כתוצאה מהתערבות חיצונית כזו או אחרת".

עוד בוואלה! NEWS:
אובמה: "בהחלט ייתכן שהייתה פצצה על המטוס הרוסי"
מתווה הגז יוצא לפועל: נתניהו הודיע כי יפעיל את סעיף 52
נאס"א: "רוח סולרית" מהשמש הפכה את מאדים לכוכב ללא חיים

"על יסוד כך, ובשים לב למכלול הדברים האמורים לעיל, אין אנו מוצאים כי יש בסיס לקביעה משפטית כופה לפיה מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, במובנם השגור במשפט העבודה, בין העותר לבין המשיבים", מוסיף הרשם. "משכך, יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה".

הכרעת בג"ץ, שעוסק בימים אלה בנושא יחסי עובד-מעביד בקיבוץ מופרט, תהווה ציון דרך משמעותי נוסף בתהליכי ההפרטה שעוברים הקיבוצים ב-20 השנים האחרונות. אם יכריע בג"ץ בניגוד לעמדת המדינה, מדובר במהפכה מוחלטת בדגם הקיבוץ הקלאסי, שהיה בלתי-נתפס במושגי המודל השוויוני שנוצר בארץ ישראל לפני 105 שנים.

מבנה היסטורי בצומת עין חרוד תל יוסף, כביש 71. מרץ 2015. שלומי גבאי
קיבוץ תל יוסף בעמק חרוד. עבר להתנהל באמצעות חברה חיצונית ב-2001/שלומי גבאי

הגדרת מערכת היחסים הכלכלית בין החבר לקיבוצו הגיעה להכרעה משפטית לאחר שאבי בן אהרון, חבר קיבוץ תל יוסף שבעמק חרוד, פוטר מעבודתו כמנהל המדגה (מערך בריכות לגידול דגים) בקיבוצו.

בן אהרון ניהל את ענף המדגה של תל יוסף משנת 1988. בשנת 2001 הופרטו שירותיו של הקיבוץ והוא עבר להתנהל באמצעות חברה חיצונית. בן אהרון נבחר פעם נוספת לנהל את המדגה, הפעם במכרז, והחל לקבל שכר - בדומה לשאר חברי הקיבוץ שהחלו לקבל תמורה כספית לעבודתם, כל אחד בגובה שונה. בשנת 2011 בן אהרון, שמיוצג על ידי עורך הדין יואב אבן, פוטר ובעקבות כך תבע פיצוי מהקיבוץ.

לפני כשנתיים וחצי קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת באופן תקדימי, כי בין בן אהרון לקיבוצו המתחדש התקיימו יחסי עובד-מעביד. השופטת, ורד שפר, בהתייחסה למודל החדש שאליו עבר קיבוץ תל יוסף, קבעה כי מדובר ב"שינוי מרחיק לכת ביחס למתכונתה של מערכת היחסים קודם להחלת השינוי, מכוחה כל חבר עבד לפי יכולתו ולפי קביעת הקיבוץ, ומנגד לכולם ניתן תקציב אחיד ללא כל זיקה לעבודתם". לדבריה, ב-2001 הוחלט על "ניתוק הקשר בין התרומה של החבר בעבודה שהוא עושה לתמורה שלה הוא זוכה". עורכי הדין שטיפלו בתיק היו עומר כהן, נעמי אשחר וגיל דגן ממשרד "שלמה כהן ושות'".

"עסקינן במהפך של ממש", הוסיפה, "אשר בא לידי ביטוי, כפי שניתן לראות, בכל תחומי החיים, ויש לו נגיעה בכל היבטיה ורבדיה של מערכת היחסים בין חבר הקיבוץ לקיבוץ".

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
"עבודתו של החבר אינה נפרדת מחברותו", קבע בית הדין הארצי לעבודה

אלא שכעבור כמה חודשים בית הדין הארצי לעבודה הפך את ההחלטה, והכריע בהרכב של חמישה שופטים כי למרות השינויים באופי הקיבוץ, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין בן אהרון לקיבוץ לתל יוסף. בהחלטתם כתבו השופטים: "לגבי חבר אגודה שיתופית, הכלל מקדמת דנא הוא שחבר באגודה עובד משום שהוא חבר בה, והוא חבר משום שהוא עובד. במצב עניינים כזה אין לראות את החבר כעובד במובן יחסי עובד-מעביד, שכן עבודתו נלווית לחברותו ואינה נפרדת ממנה".

למרות תהליכי ההפרטה שעבר הקיבוץ קבעו השופטים כי השינוי שחל בקיבוץ והפיכתו לקיבוץ מתחדש "לא שינו, גם מבחינת תקנון הקיבוץ, את היחס בינו לבין חבריו. על פי תקנון הקיבוץ אין כל כוונה של שינוי בין הקיבוץ והענפים לבין החברים, כתוצאה מהשינוי המבני שחל בקיבוץ".

מבנה היסטורי בצומת עין חרוד תל יוסף, כביש 71. מרץ 2015. שלומי גבאי
עבר שינוי מפליג. קיבוץ תל יוסף/שלומי גבאי

עקב הפיכת ההחלטה פנו בן אהרון ופרקליטו לבג"ץ, שהחלטתו העתידית משמעותית עבור חברי יותר מ-200 קיבוצים מופרטים, שבהם מתנהל מודל של חלוקת משכורות שונות בין החברים.

פחות מ-50 קיבוצים עדיין מתנהלים על פי הדגם השיתופי-שוויוני הקלאסי. בקיבוצים שהופרטו ההתנהלות החברתית והכלכלית עברה שינוי מפליג, שמעבר לפערי השכר בין איש לחברו מתבטאת גם ביחסי העבודה בין החבר לקיבוצו. פעמים רבות הקבלה לעבודה נקבעת במכרז, ואפשרות לפטר חבר נמצאת גם היא על השולחן. מנגד, קיבוץ החפץ בכך יכול לחלק בונוסים ואף להצמיד מכוניות פרטיות למנהלים, ממש כמו "בעולם האמיתי" שבחוץ.

תגובת משרד הכלכלה: עמדת רשם האגודות מדברת בעד עצמה

בחוות הדעת של רשם האגודות השיתופיות מצוין כי כיום קיימים בשבעה קיבוצים מתחדשים בארץ יחסי עובד-מעביד, לאחר שהוחלט על כך באסיפת הקיבוץ. "למעשה כבר נפתח צוהר", אמר עו"ד אבן, והוסיף: "בכל מקרה, יחסי עובד-מעביד זה סטטוס שמתקיים בפועל, אין צורך בהסכמת האסיפה".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "עמדת רשם האגודות השיתופיות הוגשה לבג"ץ באמצעות הפרקליטות ומדברת בעד עצמה. מאחר שהנושא עדין תלוי ועומד בבג"ץ, יש לפנות לפרקליטות המדינה בכל שאלה נוספות בנושא".

  • עוד באותו נושא:
  • קיבוצים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully