לרגע אחד היה נוח לציבור הישראלי ולכוחות הביטחון "להתרגל" לשגרת טרור בגדה המערבית בלבד, וליתר דיוק בחברון. לרגע אחד נראתה באופק התקווה שמדובר כאן בשיגעון מקומי מתוצרת חברון ותו לא, שיתנפץ לו אל מול המאמץ של כוחות הביטחון הישראליים בעיר. גם ההסדר שלכאורה התקבל סביב הר הבית בין ישראל וירדן בתיווך אמריקני, תרם לתחושה שהנה, אוטוטו יחזור הסטטוס קוו לשגרתו ותבוא הרגיעה. ואכן, הממד העממי של ההסלמה האחרונה הלך ודעך. פחות ופחות מפגינים פלסטינים יוצאים לרחובות, הרשות הפלסטינית כבר אינה יוצאת בהצהרות מתלהמות ומסיתות והתחושה הייתה שניתן להכיל את האירועים הללו.
אלא שהמציאות שונה מעט. כבר יותר מחודש ימים שבכל יום אנו עדים לפיגועי טרור, סכינאות, דריסה וירי בידי צעירים פלסטינים שמוכנים להיהרג במהלך ההתקפות. ברוב המקרים ההתקפות הן אכן מתוצרת חברון, אך כפי שאירע אתמול (שני), נרשמים גם יוצאי דופן מטול כרם, עוטף ירושלים וג'נין. יש מי שיקרא לכך "גל טרור". הבעיה שבניגוד לגלים, הגל הזה מסרב לחלוף. ייתכן שזו אינתיפאדה מסוג חדש, שאינה מוכוונת מגבוה או על ידי אחד הארגונים הפלסטינים. כל זה כבר נכתב ונאמר, ועדיין, הבעיה הגדולה במשבר הנוכחי היא שהאור בקצה המנהרה עדיין אינו נראה.
לקריאה נוספת:
ניסיונות הלינץ' במחבלים: "אם לא היו שומרים עליו, היו הורגים אותו"
בשל הסתה: צה"ל פשט על תחנת רדיו בחברון והפסיק את שידוריה
מתנחלים: "כוחות הביטחון התעללו בכבשים במהלך פינוי מאחז"
ההנהגה הישראלית ממקדת מאמץ בניסיונות לחזור למדיניות "ניהול הסכסוך", באמצעות פתרונות זמניים. אך מהלך מקיף יותר ומשמעותי אינו עולה על הפרק, אולי בגלל החשש ליציבות הקואליציה. הבעיה הלא פחות גדולה היא שאפילו אם יהיה מהלך שכזה, לא בטוח כלל שהוא יצליח להחזיר את השד לתוך הבקבוק.
כך הופכים הפיגועים לחלק משגרת החיים של מדינת ישראל. שגרות כאלה כבר נרשמו בעבר, אולם אז לפחות ניתן היה לראות "אויב", כמו רשתות הטרור של חמאס או גדודי חללי אל-אקצא. כיום, כל נער בן 16 יכול להיות מחבל פוטנציאלי.
בינתיים, הרשות הפלסטינית נמנעת מעימות חזיתי עם ישראל. יו"ר הרשות אבו מאזן מנסה להרגיע את הרוחות ואמר כי אינו מתכוון לבטל את הסכמי אוסלו. ההנהגה כולה כבר אינה מנסה להלהיט את הציבור ואפילו הבכירים הסוררים בתוך פתח אינם משמיעים את קולם. על פי גורמים בכירים ברשות, שר החוץ האמריקני הבטיח לאבו מאזן במהלך פגישתם האחרונה כי לאחר המפגש הקרוב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית ברק אובמה, תהיה הנעה של התהליך המדיני. זו אחת הסיבות לשקט היחסי שנרשם מכיוון הרשות הפלסטינית. הבעיה היא שספק אם תהיה הנעה שכזו.
בממשל האמריקני לא מתכוונים בשום פנים ואופן להתחיל עימות חדש עם ישראל, הפעם בסוגיה הפלסטינית. לאחר המשבר בין וושינגטון לירושלים סביב הסכם הגרעין עם איראן, הבית הלבן יעשה לא מעט בזמן הקרוב כדי לייצר אווירה טובה יותר מול ישראל. משמעות הדבר היא שאין ללחוץ על ישראל לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים.
וכך, לא רואים ברקע בשורה חיובית. ללא הנעה של תהליך מדיני, גם אם תירשם רגיעה בימים הקרובים באירועים, הרי שההסלמה תתחדש - וכנראה ביתר שאת. זהו מחיר הסטטוס קוו, זהו מחיר ניהול הסכסוך.