"אמרתי לבן דודי: אל תדקור את הילד, חראם עליו", כך עולה מעדותו של המחבל בן ה-13, המואשם בביצוע הפיגוע בפסגת זאב לפני שבועיים, יחד עם בן דודו בן ה-15. בדברים שאמר בחקירתו במשטרה, ושהגיעו היום (ראשון) לידי וואלה! NEWS, טען כי לא התכוון לרצוח יהודים אלא עשה כן "בשביל להפחיד, על מנת שיפסיקו להרוג אותנו". בפיגוע נפצעו שני ישראלים, מהם נער בן 13 שנפצע אנוש. המחבל בן ה-13, תושב בית חנינא, נורה בידי כוחות הביטחון ונפצע, ואילו בן דודו נהרג.
"סיימתי את הלימודים ופגשתי את בן הדוד שאמר לי לבוא למות איתו למות מות קדושים", אמר הנער בחקירה שמתפרסמת כאן לראשונה. "הוא אמר לי 'תראה מה קרה עם אבו חדיר (מוחמד אבו חדיר, הנער שנרצח בידי יהודים בשנה שעברה - י"ב) כששפכו לפיו נפט, תראה מה קרה באל אקצא'. אני בהתחלה פחדתי והיססתי, ולאחר מכן הסכמתי ללכת איתו לפסגת זאב".
עוד על הפיגוע
המחבל בן ה-13 מפסגת זאב: "הסוהרים והאסירים משפילים אותי"
המחבל בן ה-13 שינה את גרסתו: "לא דקרתי, זה בן דוד שלי"
"לא אחראי למעשיו": הוארך מעצר המחבל בן ה-13 מהפיגוע בפסגת זאב
השניים הגיעו לפסגת זאב, השכונה היהודית הסמוכה לשכונתם, כשהם מצוידים בסכינים. "בן הדוד אמר לי שיש בחור יהודי שהתקשר בפלאפון ומדווח עלינו למשטרה. היה לו מכשיר כמו של שוטרים. הוא היה נראה סקנאז'י (יהודי בעל מראה חרדי בסלג ערבי - י.ב)", סיפר על הרגע שלכאורה הבינו שזיהו אותם. לכן, לדברי הנער, השניים החליטו לתקוף. תחילה הקורבן היה צעיר ישראלי בן 25. "בן הדוד הסתובב ודקר את היהודי, למיטב זכרוני בבטנו. היהודי התחיל לצרוח ולברוח מאיתנו ואנחנו הלכנו רגיל כשהסכינים עדיין עלינו. פגשנו ילד רוכב על אופניים, ובן דוד שלי דקר אותו דקירה אחת באזור החזה. כשראיתי אותו דוקר את הילד, אני זרקתי את הסכין שלי וברחתי לכיוון מסילת הרכבת (הרכבת הקלה - י"ב). רכב בצבע אפור דרס אותי. אז מישהו תפס אותי התחלתי לצעוק לאבא שלי. לאחר מכן אדם התחיל לתת לי מכות בראש באמצעות קרש עץ ואנשים התחילו לבעוט בי וכתוצאה מכך איבדתי את ההכרה".
"הוא לא שמע לי והלך לילד ודקר אותו"
"מה רציתם לעשות עם הסכינים שלקחתם אתכם לפסגת זאב?", שאל אותו החוקר, בעודו מאושפז בבית החולים בירושלים. "רצינו לדקור יהודים, אבל אני לא דקרתי אף אחד. פחדתי ובן דוד שלי דקר גבר וילד. אני אמרתי לו: 'אל תדקור את הילד, חראם עליו, מסכן', אך הוא לא שמע לי והלך לילד ודקר אותו. ראינו גם אישה עם הילדים שלה ואני אמרתי לו 'חראם, זאת אימא' והוא אכן שמע לי ולא דקר אותם".
חוקר: אם אני אביא לך ראיות שדקרת, מה תגיד?
נער: זה לא נכון, כל פסגת זאב מצלמות, ותראה מה קרה שם, אני לא דקרתי אף אחד.
חוקר: למה החלטתם להיות שהידים?
נער: "בן הדוד אמר לי, ואני אמרתי לו 'טוב'''
בן ה-13 נחקר שלוש פעמים ובכל פעם שב על גרסתו שהתקבלה לבסוף גם בפרקליטות, שלפיה לא הוא היה זה שדקר, אולם למרות זאת, מכיוון שהוא ובן דודו יצאו לפיגוע יחד, בחרו בפרקליטות מחוז ירושלים להאשימו בשני ניסיונות רצח.
לאור הדברים, ייתכן וסנגוריו, עורכי הדין טארק ברגות ולאה צמל, ישנו את כוונתם המקורית להודות באופן מידי בכתב האישום ויעדיפו לנהל משפט על פי הודאתו של מרשם כי הוא לא התכוון לרצוח. זאת, על מנת להימנע מעונש מאסר לנער, שכן לפי החוק, לא ניתן לגזור עונש מאסר על מי שביום גזר הדין הינו מתחת לגיל 14. "התקשורת וראש הממשלה הזדרזו וקבעו כי מרשי התכוון להרוג יהודים, למרות כל צעקותינו שהילד כלל לא דקר ושהוא לא התכוון להרוג יהודים. דברים אלה לא נשמעו", אמר עו"ד ברגות. "בסופו של דבר הוגש כתב אישום אשר לא מייחס לו מעשה דקירה כלשהו, ועם זאת - הפרקליטות העדיפה להתעלם מדבריו של הנער בקשר ליסוד הנפשי. בכוונתנו להוכיח זאת בבית משפט".