פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח המבקר: כשלים בפיקוח על מחירים, עלויות מלט גבוהות מאוד

      הדוח שעוסק ביוקר המחיה ובריכוזיות במשק הישראלי קובע כי מחירי המוצרים שבפיקוח אינם מעודכנים וכי שליטת חברה יחידה בשוק המלט גורמת לעלויות גבוהות בשוק. הדוח יועבר ליועץ המשפטי לממשלה

      דוח המבקר: כשלים בפיקוח על מחירים, עלויות מלט גבוהות מאוד
      עריכה: ניר חן

      כ-85% משוק המלט נשלט על ידי יצרן מקומי אחד - חברת "נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ", ומיולי 2002 ועד נובמבר 2007 עלה מחירו המפוקח של המלט בכ-34% וגורם בכך ליוקר המחיה בישראל - כך עולה מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, שפורסם היום (רביעי) העוסק בריכוזיות במשק הישראלי, אחד הגורמים לתחרות המצומצמת ברוב התחומים. הדוח מתייחס ליוקר המחיה, ועל מנת להציג את כשלי השוק, בחר המבקר בשוק המלט בישראל כמקרה בוחן.

      ועדת טרכטנברג שהוקמה באוגוסט 2011 בעקבות המחאה החברתית על יוקר המחיה, מצאה כי העלייה המשמעותית ביוקר המחיה בעשור הראשון של המאה ה-21 נבעה, בין היתר, מכשל בסיסי ומתמשך ברגולציה שמפעילה המדינה, וכן מקיומם של שווקים ריכוזיים ברבים מענפי המשק. הוועדה המליצה לחזק את מערך הרגולציה, ואת מערך הפיקוח על הגופים הריכוזיים בפרט.

      הממשלה החליטה להקים ועדת מעקב שתלווה את תהליך יישום המלצות ועדת טרכטנברג. אולם, בבדיקתו מצא המבקר כי לא קיים גורם האחראי על יישום ההחלטות. בנוסף מצא המבקר כשלים במערך הפיקוח על המחירים. אחד מהכשלים נוגע לנוסחת סוארי, שלפיה נקבע מחיר מוצרים שבפיקוח. בדצמבר 2011 החליטה הממשלה כי יש לעדכן את הנוסחה, משרד האוצר החל בתהליך לבחינת הנוסחה ועדכונה בנובמבר 2012, אך עד מרץ 2015, מועד סיום הביקורת, טרם הושלמה הבחינה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הצפות ענק באזור השרון: כ-15 אלף משפחות שוב נותקו מחשמל
      חוטובלי מאיימת על המשילות של נתניהו
      "עצוב זו מילה עדינה": ארבעה רופאים מאותה מחלקה מתו בתוך 3 שנים

      אילוסטרציה: קניות (נועם מושקוביץ)
      עיוות בקביעת מחיר המוצרים שבפיקוח (צילום אילוסטרציה: נועם מושקוביץ)

      מצב שבו ועדת המחירים משתמשת בנוסחה לא עדכנית בענפים השונים עלול לפגוע ביעילות הפיקוח, המשמש כלי להתמודדות עם ריכוזיות בשווקים, וליצור עיוותים בקביעת מחירם המפוקח של מוצרים הנמכרים לצרכן. בין המוצרים שבפיקוח ומחירם נפגע: חלב, לחם, מלח, ביצים, תעריפי שירות אחסנה וניפוק של מוצרי דלק שונים, תעריפי נסיעה במוניות ומחיר ביצוע בדיקת תקינות שנתית לכלי רכב במכוני הרישוי.

      85% משוק המלט נשלט על ידי חברה אחת

      המבקר מקדיש חלק ניכר בדוח לשוק המלט, שכ-85% ממנו נשלט על ידי יצרן מקומי אחד - חברת "נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ" השייכת למשפחת לבנת. מבדיקת המבקר עולה כי מיולי 2002 ועד נובמבר 2007 עלה מחירו המפוקח של המלט בכ-34%, זאת לבקשת חברת "נשר" לעדכוני מחיר שוטפים בשל גידול בעלויות.

      חברת "נשר" מוכרת מלט גם לרשות הפלסטינית, שכל צריכתה מאז 1967 מקורה במפעלי "נשר". הרשות הפלסטינית צורכת כ-1.2 מיליון טונות מלט בשנה, שהם כ-25% מכמות המלט ש"נשר" מוכרת. המכירה מתבצעת דרך חברת סחר פלסטינית המפיצה את המלט בין לקוחותיה ומחיר המלט לאותה חברת סחר נמוך משמעותית ממחיר המחירון של "נשר". ההנחות הניתנות לרשות הפלסטינית חורגות באופן משמעותי ממדרג ההנחות שקבעה יחידת הפיקוח. עדכון הבסיס למחיר המלט שנעשה לשנת 2002 ומ-2005 והלאה חושב תחת ההנחה שכל הכנסות החברה נבעו ממכירת מוצרים מפוקחים, ולא כלל את ההנחה שניתנה לרשות הפלסטינית.

      בנייה במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב, 1 בדצמבר 2014 (ראובן קסטרו)
      מחירו המפוקח של המלט עלה בכ-34% לבקשת חברת "נשר" (צילום: ראובן קסטרו)

      בשנת 2005 התקבלה ביחידת הפיקוח פנייה רשמית המעלה תלונה בדבר כוונת "נשר" להעלות את מחיר המלט. בין היתר נטען כי "נשר" מעניקה הנחות משמעותיות לרשות הפלסטינית, ויש חשש כי הלקוחות הישראליים שלה הם שמסבסדים אותן בעלויותיהם הגבוהות. יחידת הפיקוח לא ביצעה בדיקה מקיפה מטעמה, ובכלל זה בדיקת ספריה וחשבונותיה של "נשר", ואף לא פנתה לרואה חשבון מטעמה שיבצע בדיקה כאמור. "טיפול מקצועי ויעיל במכלול הסוגיות אשר פורטו לעיל - אשר יחידת הפיקוח לא טיפלה בהן - עשוי היה להביא לירידה במחיר המלט, ולהוריד במעט את יוקר המחיה", כתב המבקר. הדוח יועבר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.