פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רוצים לשוב לאוקטובר 2000: ערביי הצפון מרגיעים את הרוחות

      כבר שבוע וחצי שורר שקט מוחלט ביישובים הערביים בצפון, שידעו הפגנות סוערות מאז תחילת החודש. החרם החברתי והכלכלי מלפני 15 שנה עדיין צרוב בתודעה ורוב התושבים לא מעוניינים בהסלמה. "הציבור הערבי צריך חיבוק בשעות קשות אלו כדי לגרום למתונים להשמיע את זעקתם"

      לא רוצים לשוב לאוקטובר 2000: ערביי הצפון מרגיעים את הרוחות
      עריכה: יותם וקס

      (ראיון עם מוחמד ברכה באולפן וואלה! NEWS)

      בסוף חודש שעבר ציינו ערביי ישראל 15 שנים לפרוץ אירועי אוקטובר 2000 בכמה אירועים שנערכו לזכר 14 הצעירים הערבים שנהרגו במהלכם. יום למחרת היה נדמה כי התמונות ההיסטוריות מתחילות לחזור על עצמן. בדומה להפגנות ההזדהות של ערביי ישראל עם הפלסטינים, אשר גלשו להפרות סדר בתחומי הקו הירוק בימיה הראשונים של אינתיפאדת אל-אקצא, ב-1 באוקטובר 2015 התייצבו מאות ערבים להפגנות הזדהות ומחאה מאורגנות בכמה ערים וכפרים בצפון הארץ.

      באותו יום ובשבועיים שלאחר מכן הלכו והתרחבו הפגנות המחאה למרבית היישובים הערביים בגליל, שהחלו לגלוש לעשרות אירועי הפרות סדר. אלו כללו בין היתר חסימת כבישים באמצעות הבערת צמיגים, יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לא רק לעבר כוחות המשטרה שפעלו להדיפתם, אלא גם לעבר כלי רכב ישראליים שנעו על עורקי תחבורה מרכזיים בצפון. על פי נתוני המשטרה, 164 צעירים נעצרו במחוז הצפוני בחשד למעורבות בהפרות הסדר, לסיכון חיי אדם ולפגיעה ברכוש בזדון. במשטרה אומרים היום בסיפוק כי הפרות הסדר מצד ערביי ישראל בצפון פסקו לחלוטין.

      עוד בנושא:
      "אנו בעלי הארץ, או שננצח או שנמות": 10,000 מפגינים בסכנין
      "כדור שלג מסוכן": האבנים ובקבוקי התבערה הגיעו לכבישי הצפון
      בשל המצב: קווי אוטובוס שעוברים בכפר כנא הוסטו ממסלולם

      דיר אל אסד 24 באוקטובר 2015 (ערן גילווארג)
      "כולם מפחדים מכולם". דיר אל-אסד, השבוע (צילום: ערן גילווארג)

      "במשך שבועיים הייתה התעוררות והתגברות בהפגנות ובהפרות הסדר, אבל כבר שבוע וחצי שורר שקט מוחלט במחוז הצפוני", אמר לוואלה! NEWS סגן-ניצב דורון מלכה, דובר המחוז הצפוני של המשטרה. "זה פועל יוצא של הידברות מסיבית עם בכירים, אנשי ציבור וראשי רשויות של המגזר הערבי מצד אחד, ויד קשה וברורה של מפקד המחוז ניצב זוהר דביר הגדיר מצד שני", הסביר סנ"צ מלכה את האיזון העדין. "המשטרה מאפשרת לקיים מחאות לגיטימיות, ומצד שני עושה שימוש מידתי בכוחות מתוגברים של המשטרה ובאמצעים לפיזור הפגנות, בשילוב עם מידע מודיעיני מוקדם, לרבות כזה שנאסף מהרשתות החברתיות, על כוונות להפר את הסדר", הוסיף.

      כדי להמחיש את תוצאות ההידברות עם מנהיגי הציבור הערבי, הזכיר מלכה כי ביום שבו הכריזו ערביי ישראל על שביתה כללית התקיימה עצרת מחאה מרכזית בסכנין שבה השתתפו יותר מעשרת אלפים בני אדם מכל הארץ ולא נרשמו במהלכה אירועים חריגים. "מארגני ההפגנה בסכנין שכרו סדרנים", הסביר. "כשהתחילה התלהמות מצד צעירים, הסדרנים הללו חצצו בין כוחות המשטרה שהיו ערוכים בכוחות מתוגברים, לבין הפורעים".

      "גם ראשי הציבור הערבי לא מעוניינים בהסלמה"

      ד"ר נוהאד עלי, חוקר המגזר הערבי בישראל מהמכללה האקדמית לגליל המערבי ואוניברסיטת חיפה, הסביר כי הזיכרון הצורב של אירועי אוקטובר 2000 הוא אחד מהגורמים המרכזיים לדעיכת הפרות הסדר ולתוצאותיהן. "השלכות תוצאות האינתיפאדה השנייה מרתיעים אותם", אמר. הם חוששים מתגובת החברה הישראלית שידעה להחרים אותם במספר מישורים. חרם חברתי של רבים מהציבור היהודי, חרם כלכלי שבא לידי ביטוי בשני מישורים, חרם של ספקים ממשלתיים כמו בזק, חברת החשמל ודואר ישראל שמיאנו להגיע ליישובים ערבים בטענה שהביטחון האישי שלהם בסכנה, והחרם מצד ספקי מזון וציוד כמו תנובה, שטראוס ועוד. גם חברת אגד ביטלה את קוויה ליישובים ערבים לכמה ימים".

      לדבריו, החרם הכלכלי בא לידי ביטוי גם מצד הצרכנים היהודים שהחרימו את החנויות, המסעדות והיישובים הערבים באותה תקופה. "בשונה מהתנהגות הצעירים באינתיפאדה השנייה, ששרפו תחנות אוטובוס, עמודי חשמל וטלפון, רמזורים ועוד, הפעם אירועים מסוג זה לא נראו כלל וכלל", כפי שציין במאמר שכתב בימים האחרונים תחת הכותרת "נחשול האלימות ותרחישי עתיד". גם ראשי הציבור הערבי לא מעוניינים בהסלמה, לדבריו, והם חוששים מתגובת המשטרה והציבור היהודי. יחד עם זאת, הוא ציין כי כוח ההרתעה פעל גם על כוחות הביטחון. "ההרתעה היא הדדית, המפגינים הערבים לא יצאו מחוץ ליישובים שלהם כדי לחסום את עורקי התחבורה וגם המשטרה לא נכנסה לתוך היישובים הערבים. הרתיעה היא הדדית וזה הלקח המרכזי של האינתיפאדה השנייה", הוא כתב.

      דיר אל אסד 24 באוקטובר 2015 (ערן גילווארג)
      "חוששים מתגובת המשטרה והציבור היהודי". דיר אל-אסד (צילום: ערן גילווארג)

      שבוע וחצי בלבד לאחר שוך הפרות הסדר בצפון, וניתן כבר לזהות תנועה של מטיילים יהודים בערים ובכפרים הערביים, גם אם היא עדיין דלילה. היישובים הריקים יותר הם אלה שהפרות הסדר שאירעו בהם היו חריגות בהיקפן. ראש עיריית נצרת עלי סלאם הפך לאחד הסמלים הבולטים של גל ההפרות הנוכחי, אחרי שהאשים את יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, בכך שהיהודים לא נכנסו לעירו בגלל הפגנת הזדהות סוערת שמפלגתו של עודה ארגנה במקום. "אנחנו מרגישים שיש התרחקות גדולה מאוד של הציבור הישראלי מנצרת ומכל האזור, אבל זה דו-כיווני" הסביר סלים גמיד, דוברו של סאלם. "גם ערבים לא מבקרים באזורים יהודיים. יש לאנשים תחושות קשות ועמוקות של פחד וחשש. כולם מפחדים מכולם. באופן אישי, אני בודק את עצמי על כל תנועה שאני עושה".

      לדבריו, "היום, להסתובב בעיר יהודית כשאני רק שם יד בכיס, זה מספיק בשביל שמישהו יצעק 'מחבל' והמון יעשה בי לינץ'. האריתריאי שנרצח בבאר שבע שילם את המחיר הגבוה ביותר שהאנושות יכולה לשלם. הוא שילם בחייו והמניע היחיד לרצח שלו, היה פחד. מצד שני, היה לי מקרה עם אזרח יהודי שחשש להגיע לנצרת לסידורים ואני מבין אותו. אני גם לא רציתי לקחת על כתפי דברים שעלולים להתפתח אפילו בדרכו לנצרת. ראש העיר עלי סאלם אומר שאנחנו רוצים לחיות ביחד. אנחנו אומרים שהדרך היחידה היא לחיות ביחד ולחזק אחד את השני. זה פספוס אחד גדול של מדיניות שגויה. אם נעמיק את הפער, נגרום לעוד קרע ביחסים".

      מהומות בנצרת. אוקטובר 2015 (ערן גילווארג)
      "יש התרחקות גדולה מאוד של הציבור הישראלי מנצרת". הפרות סדר בנצרת, החודש (צילום: ערן גילווארג)

      "היד הקלה על ההדק, היא מסוכנת מאוד ועלולה לשרוף את הכול", פסק ד"ר עלי. "גינוי של ראשי המדינה לשימוש המופרז בכוח כנגד אזרחי המדינה הערבים, תחייב את ראשי הציבור הערבי לגינוי חריף של השתתפות ערבים מאזרחי המדינה בפעולות עויינות", הוסיף. לדבריו, "משטרת ישראל מחויבת למצות את הדין עם היהודים שתוקפים ערבים חפים מפשע ולהעמיד אותם לדין וחשוב לפרסם זאת. הצדק חייב להיראות ולא רק להיעשות. הציבור הערבי צריך חיבוק בשעות קשות אלו כדי לגרום למתונים להשמיע את זעקתם וצעקתם. חשוב להדגיש כי השקט הוא מאוד מתוח ולעיתים הוא מדומה. מצב זה הינו נזיל ומאוד תלוי במה שיקרה בשטח. הרג ערבי בידי המשטרה עלול להצית את הכול ויחזיר את הימים הנוראים של האינתיפאדה השנייה".