פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוברת ימינה: הפחד ושנאת הזרים יכריעו את הבחירות בפולין

      לאחר שנציגה זכה בבחירות לנשיאות במאי, צפויה מפלגת "החוק והצדק" לעקוף את מפלגת המרכז השלטת באחוז ניכר. בין היתר, נשענת המפלגה על תמיכה גבוהה באזורים כפריים ועל מסרים של שנאת זרים. "המהגרים יביאו מחלות"

      תומכי מפלגת "החוק והצדק" בפולין (רויטרס)
      תומכי מפלגת "החוק והצדק" בפולין (רויטרס)

      עם סיומה של מערכת בחירות הנשלטת בידי מסרים של הפחדה ושנאת זרים, המצביעים בפולין יצעדו מחר (ראשון) לקלפיות כדי לבחור בפרלמנט חדש. 26 שנים לאחר סיום הכיבוש הקומוניסטי, בעוד שהיא נחשבת לדוגמה ומופת בתחום ההצלחה והשיקום הכלכלי, חלקים גדולים בציבור הפולני מתוסכלים מעוני ומהתנהלותה של המדינה באיחוד האירופי. בצל אלו, ויחד עם משבר המהגרים המאיים על ההומוגניות במדינה השמרנית, הימין הלאומני צפוי להשיג רוב בפרלמנט ולהחליף את מפלגת המרכז הנמצאת בשלטון זה שמונה שנים.

      מפלגת "החוק והצדק", שנציגה אנדז'יי דודה זכה בנשיאות לפני כמה חודשים, צפויה לסיים במקום הראשון בבחירות בפער של לפחות 10% ממפלגת "המצע האזרחי" השולטת כיום בראשות אווה קופץ'. עם זאת, ייתכן ש"החוק והצדק" תזדקק לשותפות קואליציוניות למרות הרוב שלו תזכה, ובהן גם "המצע האזרחי". "קואלציית השמאל המאוחדת", שהוקמה על ידי הסוציאליסטים, עלולה לזכות בפחות מ-8% מסך הקולות הכללי ובכך לא לעבור את אחוז החסימה, דבר שימנע את כניסתה לפרלמנט.

      על אף שפולין צפויה לקבל לשורותיה מעט מאוד מהגרים במסגרת משבר הפליטים הנוכחי באירופה, בקמפיין מפלגת הימין נשזרו מסרים קסנופוביים, כמו הזהרתו של יו"ר המפלגה, ירוסלב קצ'ינסקי, לפיה 7,000 מבקשי המקלט שהסכימה המדינה לקלוט עלולים להביא עמם "מחלות מסוכנות". קצ'יסנקי, שבעברו היה ראש הממשלה, החליט להישאר מאחור ולשלוח את באטה סידלו כמועמדת המפלגה.

      לקריאה נוספת:
      "העם מודאג מההגירה": המפלגה הלאומנית זכתה בבחירות בשוויץ
      במטרה להקל על העומס: גרמניה שוקלת לגרש מהגרים במטוסי תובלה
      האו"ם: מעצר המהגרים בצ'כיה - הפרה שיטתית של זכויות אדם

      ירוסלב קצ'ינסקי, יו"ר מפלגת "החוק והצדק" בפולין (רויטרס)
      "שלח מסרים מדאיגים לציבור". קצ'ינסקי (רויטרס)

      גם העובדה שכלכלתה של פולין, השישית בגדולה ביבשת, נחשבת לאחת היציבות באירופה, לא הפריעה לשיח במערכת הבחירות לעסוק בניהול הכושל של רשויות, בתלונות על פטור ממסים לחברות זרות ובתלותה של המדינה בגרמניה.

      "פולין הגיעה לקצה גבול יכולתה מבחינת היכולת לקבל שינויים", אמר יאשק קוצ'רציק, מנהל המשרד לענייני חוץ במדינה. "אנחנו עומדים לתת את המדינה לחבורת קיצוניים פוליטיים שהיו חכמים מספיק לשלוח מסרים מדאיגים לציבור, שעכשיו מפחד. אנחנו הולכים לקראת סוג של רפורמת-נגד".

      על פי הערכות, מפלגת "חוק וצדק" צפויה לזכות בבחירות בעקבות התמיכה העצומה בה באזורים הכפריים של פולין, אשר מאוכלסים ברובם בקתולים אדוקים. הכנסייה הקתולית ואנשים משורותיה תמכו באופן גלוי במפלגה. לדברי קוצ'רציק, פעילי המפלגה עברו באזורים כפריים במשך שמונה השנים האחרונות וחילקו עצומות המעודדות שמרנות, כמו איסוף חתימות נגד הפלות והפריות חוץ-גופיות. "הם אספו חתימות במהלך המיסות של יום ראשון, וזה הפך לאחד הכלים האפקטיביים ביותר שלהם להשגת תמיכה", אמר.

      נשיא פולין אנדז'יי דודה (רויטרס)
      מאשים את מפלגת השלטון בהתרפסות מול גרמניה באיחוד האירופי. הנשיא דודה (צילום: רויטרס)

      בין היתר, מאשימים אנשי "החוק והצדק" את מפלגת "המצע האזרחי" השולטת במדינה בהתרפסותה של פולין מול גרמניה באיחוד האירופי. לטענתם, הממשלה "מכרה את כוח העבודה הפולני לבתי יזע בינלאומיים, שהציעו למדינה עסקאות גרועות". הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי בנקים וחברות זרות שנכנסו למדינה ופטורים מתשלום מסים, ומבטיחים להעלות את שכר המינימום ואת תקרות המס. כמו כן, המפלגה מבטיחה להפחית את גיל הפנסיה ולהגדיל את קצבאות הילדים. ההבטחות זוכות לתמיכה בציבור הפולני, שבחלקו הגדול מעיד כי אינו מרגיש בכיסו את ההצלחה הכלכלית הכבירה שהאומה רושמת בעשורים האחרונים.