רחוב בר אילן בירושלים ידע קרבות סוערים על השבת ועל הגיוס, אבל ספק אם תושבי השכונה החרדית חשבו שיבוא יום ויחידות עילית יפשטו על הרחוב. בתחנת אוטובוס באמצע הרחוב מתקבלת התמונה הסוריאליסטית: נשים חרדיות עטויות פאות וכיסויי ראש שלצדן עומדים שני לוחמי יחידת עילית, שבדרך כלל עוסקים במשימות מבצעיות, חמושים באקדח ו-16M עם מחסנית ב"הכנס".
ספק אם הלוחמים חשבו כשהתגייסו ליחידה המובחרת כי הנוף שייפרס אל מול עיניהם יהיה של אברכים חוזרים מישיבות ונשותיהם עושות קניות לקראת השבת. "אנחנו כאן כדי לשמור על השקט", אומר אחד מהם ומדקלם את המנטרה: "אנחנו נמצאים איפה שצריכים אותנו, מוכנים לכל תרחיש". חרדי שחולף ליד מניף את אגרופו באוויר לעבר החייל כמחווה לעוצמה ומחייך אליהם. רק כמה מאות מטרים משם נערכה לפני כמה שבועות הפגנה נגד גיוס לצה"ל בטענה ש"המתגייסים הם מוקצה", אך כעת, בעקבות גל הטרור החיילים "נישאים על כפי" העוברים ושבים שמציעים להם שתייה ועוגות.
בשבועות האחרונים הוחלט לתגבר את משטרת ישראל ביותר מ-300 חיילים על מנת להגביר את תחושת הביטחון. בשבוע האחרון מפטרלים בין תחנות האוטובוסים לוחמי יחידות עילית שונות. במקום הקסבות הצפופות של שכם, הם מסתובבים ברחובות מערב ירושלים. מי שהיו רגילים לסודיות ולמבצעים מסווגים הפכו לשוטרים מן המניין, רק לבושים במדי ב' ירוקים. האירוע הטרגי אמש שבמהלכו ירו לוחמים מיחידה מובחרת בשמחה חודדטוב, תושב העיר, בכניסה לעיר חשף את פעילותם.
לקריאה נוספת:
היהודי שנחשד כמחבל ונורה עלה לאוטובוס וקרא: "אני דאעש"
"רוצים חיים שקטים": השוטרים לא רוצים לשרת במזרח ירושלים
בסופרמרקט שניצב ממול לתחנה שאותה מאבטחים לוחמי ההנדסה מביטים התושבים על החיילים בסיפוק רב. "זה נחמד מאוד, נותן תחושה של ביטחון", מעיד שמעון כהן, בעל חנות בשכונת רוממה, "אבל בעיקרון אנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא". אחד הלקוחות, שמעון קטן, מתערב בשיחה: "ומי אתה חושב ששולח לנו את היחידות המובחרות האלה לפה? רק הקדוש ברוך הוא". כהן, בעל המרכול, בכלל מתכונן לקראת "מלווה מלכה", אירוע שמחה לכבוד צאת השבת, שהוא מארגן בקבר דוד המלך שבעיר העתיקה בירושלים. "מפנקים אותם (החיילים, י"ב) פה חבל על הזמן. אני מזמין אותם לבוא במוצאי שבת לקבר דוד, שיתחזקו טיפה".
אמש ירו למוות שני לוחמי יחידה עילית בגבר יהודי שנחשד כמחבל ברחוב ירמיהו בשכונת רוממה. הגבר התעמת עם שני החיילים לאחר שביקשו ממנו להתלוות אליהם, הוא תקף אותם באגרופים וניסה לחטוף את נשקו של אחד מהם. השניים שחשדו כי מדובר במחבל ירו בו והרגו אותו. כשקטן וכהן נשאלים אם הם חוששים שחיילים עם כלי נשק שלופים, הרגילים לשדה קרב מסוג אחר, יפגעו בטעות גם בהם, הם ממהרים לגבות את הלוחמים. "שני הצדדים צריכים להיזהר מאוד", משיב קטן, "אבל אם באמצע ג'בלייה החיילים האלה יודעים לזהות בין מחבל לבין סתם ערבי, למה שפה לא יבדילו? ובכלל, מה הוא בכלל נוגע להם בנשק? בארה"ב מזמן היו הורגים אותו במקום".
כמה דקות אחר כך ניגש אלינו אחד הלוחמים עם האקדח וביקש שלא נצלם אותו. "תראה", הוא אומר תחילה במבוכה ואחר כך ברצינות, "כעיקרון יש לי סמכויות של שוטר". לטענתו, נוכחותנו מסכנת אותם.
סמוך לתחנה המרכזית בבירה מסתובבים לוחמים עם כוס אייסקפה ביד שרכשו בסניף קופיקס הסמוך. "הקפיצו אותנו מהבסיס שלנו ומאז אנחנו פה, לפעמים לבד בתחנת אוטובוס, מוכנים לכל אירוע", מספר אחד הלוחמים, "גם פה זה זירת קרב לא פחות חשובה ומסוכנת. דווקא פה אתה דרוך יותר כי מחבל יכול לבוא מכל כיוון".
לוחם אחר מפטרל באותה שעה בין תחנות האוטובוס יחד עם מאבטח של הרכבת הקלה. הלוחמים, שטרם התרגלו למעמדם החדש, נמנעים מלבקש מהעוברים והשבים בתחנה המרכזית להזדהות. מהצד השני של הכביש פונה אליהם גבר חרדי ומציע להם להניח תפילין. "מה אכפת לך?", הוא שואל. "תכל'ס, אנחנו כמו שוטרים פה", קובע אחד הלוחמים, "זה ממש לא מה שאנחנו רגילים אליו כי אימנו אותנו ביחידה למשהו אחר לגמרי, ללוחמה בשטח בנוי. מצד שני, אתה לומד להכיר גם את הצד הזה ואם צריך שנהיה פה, אז אנחנו פה. הרבה פעמים אתה שומר לבד פה באיזה תחנת אוטובוס, וזה מחדד אותך".
אנשי תנועת "דרך לחיים" הציבו ליד לוחמי יחידת העילית דוכן והם מחלקים פלאיירים לחיילים. אנשי התנועה, ששואפת להקמת מדינה יהודית וצמחה בהתנחלות יצהר, מדברים עם הלוחמים על היעדר ההרתעה ועודף "המשפטיזציה" שכובלים לטענתם את ידי החיילים. גל הטרור הופך את הדוכן לפופולרי בקרב עוברי אורח וגם לובשי המדים נלהבים מהדרך שמציעים אנשי התנועה.
"הציר מתחת לבית שלי סגור לערבים, אתה יודע למה? כי הם מפחדים מאיתנו", אומר אחד מפעילי התנועה לחייל חמוש מחיל האוויר שעובר במקום, "אם יבוא לפה מחבל, הוא יידע שאיתי לא הוא יתעסק כי אנחנו מראים להם שאנחנו לא פראיירים. לעומת זאת, הוא ידקור חייל כי הוא יודע שהוא יפחד להשתמש בנשק שלו". החייל לא מסכים עם דבריו: "אני מלמד את החיילים שלי לא לפחד". מהצד השני של הכביש סמוך לבנייני האומה עומדים זוג חיילים עם כומתות אדומות ונשקי 16M דרוכים, ומולם מחכות שתי צעירות חילוניות הממתינות לאוטובוס. בחור דתי שהמתין גם הוא בתחנה, הסתכל על הצעירות ואז על החיילים ואמר: "עדיף על הבסיס, לא?".
