פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "גם לנו יש שכנים אגרסיביים": אשת הברזל של מזרח אירופה לצד ישראל

      נשיאת ליטא הגיעה לביקור כדי ללמוד איך להסתדר ב"שכונה לא פשוטה". בריאיון לוואלה! NEWS מספרת אחת הידידות הגדולות ביותר שלנו באירופה על האיום על ארצה, ובדרך היא מקווה גם לזכות לנתח מהגז הישראלי

      "גם לנו יש שכנים אגרסיביים": אשת הברזל של מזרח אירופה לצד ישראל
      צילום: לע"מ, עריכה: גדי וינסטוק

      גל הטרור שמכה בישראל בשבועות האחרונים השתלט על הכותרות במדינה ודחק הצידה סיפורים רבים שבתקופות שגרה, היו זוכים להבלטה. אחד ה"קורבנות" הללו הוא הביקור החשוב שקיימה השבוע בישראל נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה, מי שמכונה "אשת הברזל של מזרח אירופה". זהו הביקור הראשון שלה בישראל, והוא רלוונטי לנושאים שהיו במרכז סדר היום שלנו לפני גל הטרור האחרון, כגון מתווה הגז, יחסי ישראל-אירופה והיוזמות המדאיגות את ישראל במועצת הביטחון של האו"ם.

      הנשיאה גריבאוסקאיטה מנהיגה את ליטא מאז שנת 2009. בעבר כיהנה כשרת האוצר וסגנית שר החוץ של המדינה. היא הגיעה בתחילת השבוע לישראל כדי לקדם שיתופי פעולה בין המדינות בתחומי הביטחון, הכלכלה, האנרגיה והתיירות. שלשום פגשה את נשיא המדינה ריבלין, אמש שוחחה עם ראש הממשלה נתניהו, ובנוסף היא ביקרה ברמאללה ופגשה את אבו מאזן. היום (רביעי) היא תיפגש בבוקר עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס, שהיה בשנת 2013 לנשיא הישראלי הראשון לבקר בליטא. בין לבין, היא הקדישה זמן לראיון עם וואלה! NEWS, שהתקיים בשולי כנס לעידוד עסקים בין ישראל לליטא בתל אביב.

      לקריאה נוספת:
      חוששים מפוטין: ליטא תחזיר את גיוס החובה לצבא‎
      בצל המתיחות עם רוסיה: ליטא לוטשת עיניים לעבר הגז הישראלי
      ארה"ב אישרה: טנקים וארטילריה יוצבו באירופה בשל החשש מרוסיה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה, 20 באוקטובר 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון, לע"מ)
      גריבאוסקאיטה בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, אמש (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      הביקור של גריבאוסקאיטה מגיע על רקע תהליך מתמשך של התקרבות והתחממות ביחסים בין ישראל לליטא. ב-2013 ביקר הנשיא פרס בליטא. שר החוץ הקודם, אביגדור ליברמן, ערך כמה ביקורים במדינה, ואילו בישראל ביקרו מספר שרים בכירים מליטא, כולל שרי ההגנה והביטחון.

      ביטוי מעשי וחשוב להתחממות ביחסים אפשר היה לראות בהצבעה שנערכה במועצת הביטחון של האו"ם בסוף 2014 על הקמת מדינה פלסטינית: בשעה שמדינות מערב אירופאיות כגון צרפת ולוקסמבורג הצביעו בעד, ליטא - שהפכה לחברת מועצה בתחילת 2014 - בחרה להימנע. ההימנעות הזו מנעה מהפלסטינים להשיג את הרוב שהיה דרוש להם.

      בתחילת 2015 נפתחה לראשונה שגרירות ישראל קבועה בליטא, לאחר שנים רבות שהמדינה טופלה על ידי שגרירות ישראל בלטביה הסמוכה. במאי האחרון הזמינה ממשלת ליטא משלחת של עיתונאים מישראל לביקור במדינה, בהם כתב זה, שבמהלכו התקיימו ראיונות עם שר ההגנה, שר החוץ ובכירים בצבא הליטאי.

      במשרד החוץ בירושלים מדברים כיום על ליטא כאחת המדינות הידידותיות ביותר לישראל ביבשת אירופה, למרות ואולי בגלל העבר הבעייתי מתקופת השואה, כמו גם העובדה שעד לנפילת הקומוניזם בתחילת שנות ה-90 לא התקיימו בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים.

      נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה, בסיור בכותל, 19 באוקטובר 2015 (יח"צ , דוברות הקרן למורשת הכותל המערבי)
      ביקורה החשוב לא זכה להבלטה. גריבאוסקאיטה בסיור בכותל, השבוע (צילום: דוברות הקרן למורשת הכותל המערבי)

      גריבאוסקאיטה הסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS כי ההתחממות ביחסים "נובעת מסיבות אובייקטיביות. ביטחון הוא נושא מרכזי, וכאן יש שתי מדינות שחושבות: איך אנחנו יכולים להועיל זו לזו ולחזק זו את זו. המדינות שלנו חולקות מצב דומה - שתיהן נאלצות להסתדר בשכונה לא פשוטה, עם שכנים אגרסיביים. אנחנו מסתכלים מסביב היום ורואים מצד אחד את התוקפנות הרוסית באוקראינה, ומצד שני את הפעילות הצבאית הגוברת של רוסיה בגבול המערבי שלנו (ליטא גובלת במובלעת הרוסית בקלינינגרד, א"ת). אתם מדינה שמבינה את המצב שלנו ואנחנו יכולים ללמוד מכם".

      הנשיאה הוסיפה בחיוך ש"זה כמובן מפתה להגיד שההתחממות ביחסים קרתה בגללי, אבל האמת היא שיש סיבות עמוקות לכך. אנחנו מאוד מתעניינים למשל בתחום של אבטחת סייבר (בשנים האחרונות היו מספר ניסיונות של רוסיה לפגוע במדינות מזרח אירופה דרך פעילות סייבר, א"ת), שגם בו יש לישראל הרבה מה להציע. מעבר לכך יש שיתופי פעולה כלכליים, תיירותיים ואחרים שרק הולכים ומתחזקים כל הזמן, ויש כמובן את ההיסטוריה של יהודי ליטא. מאז שקיבלנו עצמאות לפני 25 שנה מהשלטון הסובייטי, אנחנו הולכים ומגלים את ההיסטוריה והעבר שלנו, כולל התפקיד החשוב של היהודים בעבר הזה".

      האינטרס המרכזי של ליטא בהתקרבות לישראל קשור בעיקר לאיום שהמדינה הקטנה - בסך הכל שלושה מיליון תושבים - מזהה מצד רוסיה. אחרי שכבש את חצי האי קרים ויזם מלחמת אזרחים במזרח אוקראינה, רבים חוששים שהמדינות הבלטיות כגון אסטוניה, לטביה וליטא הן היעד הבא של פוטין. על רקע החשש הזה, בליטא הוחזר לאחרונה גיוס החובה לצבא, שבוטל לפני כשני עשורים. "אני יודעת שיש את זה גם אצלכם", ציינה גריבאוסקאיטה. "זה דבר טוב בעיניי. אתמול הסתובבנו בירושלים וראיתי צעירים הולכים עם דגלי ישראל ושרים. גאווה לאומית זה דבר חשוב בעיניי". אותו חשש מפני רוסיה הוביל את ליטא גם ליזום שיפורים ביכולות הביטחון, המודיעין והסייבר של המדינה, וכאן כבר ברור מה יש לישראל להציע.

      ליטא חברה מאז העשור הקודם באיחוד האירופי, ובתור מדינה מזרח-אירופאית שמאוימת על ידי התוקפנות הרוסית, היא מובילה קו תקיף במיוחד בתוך האיחוד נגד רוסיה. גריבאוסקאיטה זכתה כבר בתחילת הקריירה הפוליטית שלה לכינוי "אשת הברזל" - לא מעט בגלל שהיא מחזיקה חגורה שחורה בקראטה - אבל העמידה שלה אל מול רוסיה נתנה משנה תוקף לכינוי. "אנחנו מדינה עם אינסטינקטים הישרדותיים טובים, כמוכם. אנחנו מחזקים את הצבא שלנו, משקיעים בביטחון, משקיעים ביחסים שלנו עם ברית נאט"ו, ואנחנו מוכנים להגן על עצמנו", אמרה בצורה כמעט אגבית, נטולת כל פוזה.

      נשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה, בסיור בכותל, 19 באוקטובר 2015 (יח"צ , דוברות הקרן למורשת הכותל המערבי)
      "המצב שלכם לא פחות מסובך משלנו" (צילום: דוברות הקר למורשת הכותל המערבי)

      שאלנו את גריבאוסקאיטה מה דעתה על כך שישראל, המדינה שהיא כל כך מתגאה בחיזוק היחסים איתה, החליטה לשמור על נייטרליות לגבי המלחמה באוקראינה, ולא להצטרף לשאר העולם המערבי בגינוי התוקפנות של פוטין. "אנחנו מסתכלים על זה בצורה אובייקטיבית. אנחנו מבינים את הרגישויות שלכם, שנובעות מהמצב הביטחוני המורכב באזור שלכם, ולכן אנחנו גם מבינים את ההחלטה שלכם לשמור על נייטראליות", השיבה. "אין לנו יכולת להכתיב עמדה למדינות אחרות. כל מדינה צריכה לקבל את ההחלטות של עצמה. בסוף, המצב שלכם לא פחות מסובך משלנו" .

      כפי שישראל לא שותפה לעמדה הליטאית כלפי רוסיה, כך גם ליטא אינה נותנת גיבוי מוחלט למדיניות ישראל בנושא הפלסטיני. אחד הנושאים שעלו בפגישה בין גריבאוסקאיטה לבין אבו מאזן אתמול במוקטעה ברמאללה הייתה הפעילות הפלסטינית באו"ם, בדגש על מועצת הביטחון שבה ליטא מכהנת כחברה עד סוף 2015. גם בתוך האיחוד האירופי, ליטא אמנם מדינה ידידותית מאד, אבל לא בטוח שהיא תפעל נגד יוזמות של האיחוד לפגיעה בהתנחלויות, במיוחד כאשר היוזמות הללו זוכות לתמיכה של מדינות החשובות לליטא בנושא הרוסי, כגון גרמניה ובריטניה.

      "היה לי חשוב להיפגש עם הנשיא עבאס דווקא בעת הזו, עם כל האירועים הקשים שמתרחשים", אמרה גריבאוסקאיטה. לדבריה, "נפגשתי איתו גם בעבר, כאשר ליטא הייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. דיברנו אז על דרכים לסייע לפלסטינים בתחומים כמו פיתוח כלכלי וסיוע הומניטרי. אני לא חושבת שזה היה נכון אם הייתי באה לפה לעכשיו לביקור בישראל ומתעלמת מהצד השני. המסר שחשוב לי להעביר לפלסטינים הוא שאנחנו בליטא השגנו את העצמאות שלנו דרך פעילות אזרחית, המהפכה שלנו זכתה לכינוי "מהפכת השירה" כי אנשים הלכו ושרו שירי מחאה ברחובות. אני לא מאמינה שאפשר להשיג עצמאות דרך טרור ואלימות. מה שדרוש הוא משא ומתן ודיאלוג. אפשר לדבר על סיוע של הקהילה הבינלאומית בנושא, אבל לא על שימוש בנשק".

      אחד הנושאים המעניינים שעלה לדיון במהלך ביקורה של גריבאוסקאיטה הוא שיתוף פעולה אפשרי בין ישראל לליטא בתחום הגז הטבעי. ליטא הייתה תלויה במשך שנים רבות בגז מרוסיה, כמו רוב מדינות מזרח אירופה. אולם בשנת 2014 המדינה השלימה את אחד הפרויקטים החשובים בתולדותיה, כאשר החלה להפעיל ספינת להנזלת גז טבעי, והפכה למדינה החמישית בעולם שמשתמשת בטכנולוגיה מסוג זה. הספינה איפשרה לליטא להשתחרר מהתלות בגז הרוסי, או כפי שמנחסת זאת גריבאוסקאיטה, "אמרנו תודה ולהתראות לתאגיד גזפרום".

      לדבריה, "יש מדינות באירופה שתלויות לגמרי ברוסיה לצרכי האנרגיה שלהן, וזה משפיע על העמדות שלהן והדברים שהן יכולות או לא יכולות להגיד. אנחנו לשמחתי הפכנו לעצמאיים בתחום הזה, ואנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו באמת חושבים ומאמינים". הליטאים כבר הציעו לישראל כמה פעמים לקחת בחשבון את הטכנולוגיה שלהם במסגרת מדיניות הייצוא של הגז הישראלי. הספינה הניידת של הליטאים יכולה, באופן תאורטי, לקחת גז מהמאגרים הישראליים ולהביא אותם לחופי אירופה מוכנים לשימוש. בתשובה לשאלה בנושא גריבאוסקאיטה מסתפקת באמירה כי זוהי "בהחלט אפשרות, אבל אחרי שאתם תסיימו את הדיון שלכם בנושא".

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.com