פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חברים לעת צרה: המדינה האירופית שמתאמצת להתקרב לישראל

      בעוד ישראל ניצבת מול משבר אפשרי עם מדינות אירופה, ליטא דווקא מנסה להתקרב וללמוד ממנה על ביטחון, סייבר וכלכלה. ומה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני? "כל נושא ההתנחלויות בכלל לא מעניין פה איש"

      חיילים אמריקנים בתרגיל של נאט"ו בליטא, 8 ביוני 2015 (AP)
      "ישראל היא מבחינתנו דוגמא לחיקוי". חיילים אמריקנים בתרגיל של נאט"ו בליטא (צילום: אי-פי)

      הכותרות בישראל בשבועיים האחרונים עסקו בלחץ הבינלאומי הגובר, בעיקר מכיוון אירופה, שם נראה כי ישראל נקלעת לבידוד מדיני ומאבדת את תומכיה המסורתיים. אלא שבניגוד לאווירה ההיסטרית שמקדמים גורמים מסוימים בממשלה ובתקשורת - מימין ומשמאל כאחד - בפועל התמונה מורכבת יותר. אין ספק שישראל ניצבת בפני איומים בינלאומיים לא פשוטים, ושמדיניות הממשלה הנוכחית עשויה ליצור משבר קשה עם האיחוד האירופי, אבל בשעה שישראל מתרחקת מחלק ממדינות היבשת, יש גם דוגמאות הפוכות, של מדינות שמעוניינות דווקא להתקרב אליה, ללמוד ממנה ולשתף איתה פעולה.

      אחת המדינות הנדירות שעושות בימים אלה מאמצים גדולים להתקרב לישראל, היא ליטא. את מידת החשיבות שהמדינה הקטנה מייחסת לישראל, אפשר ללמוד לא רק מן העובדה שהממשלה המקומית הזמינה השבוע קבוצה מצומצמת של עיתונאים לביקור במקום, אלא גם מלוח הזמנים הצפוף שבו נפגשו עמנו בכירים בממשלה המקומית. בביקור של שלושה ימים בלבד, פגשנו לשיחות ארוכות את שר ההגנה, שר החוץ וקצינים בכירים בצבא הליטאי. המסר שהושמע בכל הפגישות הללו היה זהה: ה"בעיות הפוליטיות" של ישראל - כלומר, הסכסוך והכיבוש בשטחים - לא ממש מעניינות את ליטא. האפשרויות לשיתופי פעולה בתחומים כמו ביטחון, סייבר, כלכלה וחקלאות – דווקא כן.

      הסיבה העיקרית לרצון הליטאי להדק את היחסים עם ישראל הוא האיום שליטא מזהה ממזרח, בדמותה של רוסיה. הכיבוש הרוסי במזרח אוקראינה וההתגרויות של צבא רוסיה כנגד מדינות מזרח אירופה יצרו תחושת איום תמידית שמרחפת מעל המדינה הקטנה, תחושה שישראלי יכול להזדהות איתה באופן מידי. לליטא יש נסיבות קשות במיוחד, משום שהיא גובלת בבלארוס הפרו-רוסית ממזרח, ובמובלעת רוסית גדולה (קלינינגראד) ממערב. לטענת האזרחים, מטוסים רוסיים שחודרים למרחב האווירי שלהם לפחות שלוש פעמים בשבוע. אם כל זה לא מספיק, בין רוסיה עצמה לבין ליטא מפרידים אך ורק 300 ק"מ בדמות השכנה הקטנה לטביה. במהלך הביקור שלנו השבוע, צפינו בתרגיל צבאי גדול המדמה את כיבוש לטביה על ידי הרוסים, תרחיש אימים שיציב את פוטין במרחק יריקה מהבירה הליטאית וילנה.

      תרגיל של צבא ליטא, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר תיבון)
      חמ"ל התרגיל של צבא ליטא (צילום: אמיר תיבון)

      כל זה גורם לליטאים לחפש שותפה בישראל. לא בגלל שישראל היא אויבת של רוסיה – הליטאים מודעים היטב ליחסים בין ירושלים למוסקבה, ואין להם שום כוונה לשנות אותם. מה שהליטאים מזהים בישראל זו מדינה קטנה, מוקפת אויבים, שהצליחה בזכות צבא חזק וברית איתנה עם ארצות הברית, לשגשג בתנאים קשים במיוחד. "ישראל היא מבחינתנו דוגמא לחיקוי", אמר שר ההגנה הליטאי, יוזאס אולקאס. "היא מהווה דוגמא של פטריוטיזם ונכונות להגן על המדינה. כשאנחנו חושבים על איך לארגן את מערך ההגנה שלנו, ישראל היא אחת הדוגמאות החשובות עבורנו". בין השאר, הממשלה המקומית החליטה לאחרונה להחזיר את גיוס החובה לצבא, שבוטל בעשור הקודם. "יש לנו מה ללמוד מישראל בתחום הזה, כמו בעוד תחומים אחרים", אמר השר.

      גישה מאוזנת לסכסוך "שלא מעניין אותנו"

      הניסיון של ישראל בנושא גיוס החובה הפך את שגריר ישראל בליטא, אמיר מימון, למרואיין מבוקש בטלוויזיה הליטאית בחודשים האחרונים. מימון מדבר בראיונות לא רק על ההיבטים הצבאיים, אלא גם על האופן שבו, לדעתו, גיוס חובה לצבא מסייע בחינוך וביצירת הזדמנויות בתחום החברתי-כלכלי. מדובר בתופעה נדירה במיוחד, מאחר שברוב מדינות אירופה, אם שגריר ישראל מוזמן להתראיין בנושא צה"ל, הסיבה היא לרוב ביקורת על הרג אזרחים או על מדיניות כזו או אחרת בשטחים. אין הרבה מדינות שבהן שגריר ישראל מוזמן להתראיין בטלוויזיה בשעות השיא, כדי לתאר כיצד צה"ל משפר את החברה הישראלית.

      עצם הצבתו של מימון בווילנה היא עדות להתחזקות היחסים בין המדינות. השגרירות הישראלית בליטא נפתחה בינואר השנה, לאחר שבמשך 25 שנה - מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות - האחריות על ליטא הופקדה על השגרירות הישראלית בלטביה הסמוכה. ההחלטה לפתוח שגרירות נפרדת בווילנה התקבלה אחרי תקופה ממושכת של התקרבות בין המדינות. ההתקרבות באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שליטא נמנעה בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על הקמת מדינה פלסטינית בדצמבר האחרון. ההצעה הפלסטינית-ירדנית נפלה על חודו של קול, ובירושלים הביעו הערכה רבה להימנעות של ליטא בהצבעה, וזאת בניגוד למדינות אירופאיות אחרות, כגון צרפת ולוקסמבורג, שהצביעו בעד ההצעה.

      ציטוט של הנשיא ג'ורג' בוש הבן בליטא, יוני 2015 (מערכת וואלה! NEWS , אמיר תיבון)
      "מי שיבחר במלחמה עם ליטא - בוחר במלחמה עם ארה"ב" - הציטוט של בוש (צילום: אמיר תיבון)

      "אנחנו מנסים לקדם עמדה מתונה ומאוזנת בכל הארגונים שאנחנו חברים בהם", אמר שר החוץ הליטאי, לינאס לינקביצ'יוס, שנפגש עם קבוצת העיתונאים אחרי שחזר משבוע בניו יורק, במהלכו ניהל את ישיבות מועצת הביטחון של האו"ם כנשיא תורן. "גם באו"ם וגם באיחוד האירופי, העמדה שלנו היא שהנושא הישראלי-פלסטיני צריך להיפתר במשא ומתן, לא בצעדים חד צדדיים. אנחנו לא נתמוך בחרם על ישראל או כל דבר כזה. צריך לחזור לפתרון שתי המדינות. זו הדרך הכי טובה למנוע יוזמות חד-צדדיות".

      לליטא אין השפעה רבה בפורומים הבינלאומיים, ופעמים רבות ההצבעה שלה תלויה בדפוסי ההצבעה של מדינות מערביות חזקות יותר שליטא סומכת עליהן, כמו ארצות הברית וגרמניה. אם למשל גרמניה תתמוך בסימון מוצרים מההתנחלויות, ליטא לא צפויה להתנגד לכך. ולמרות זאת, בירושלים רואים בווילנה כיום את אחת הבירות האוהדות באירופה, בעלת גישה מאוזנת לנושא הישראלי-פלסטיני.

      "האמת היא שהנושא הזה פשוט לא ממש מעניין אותנו", הסביר אדמונדאס יאקילייטאס, עיתונאי ומגיש טלוויזיה מוביל במדינה. "אפילו בזמן המלחמה בעזה בקיץ שעבר, זה לא קיבל פה סיקור מאוד משמעותי. כל נושא ההתנחלויות בכלל לא מעניין פה אנשים". יאקילייטאס מוסיף כי בליטא יש רבים המתגעגעים לימיו של ג'ורג' בוש כנשיא ארה"ב, על רקע מה שנתפס כגישה זהירה ומהוססת של אובמה אל מול התוקפנות הרוסית. "ליטא וישראל הן כנראה שתי המדינות היחידות בעולם שמעדיפות שיהיה בארצות הברית נשיא רפובליקני ולא דמוקרטי", הוא אומר וצוחק. על בית העירייה הישן של וילנה, בניין ניאו-קלאסי מפואר שניצב במרכז העיר, נחקק ציטוט של הנשיא בוש במהלך ביקור בליטא בשנת 2002 – "מי שיבחר במלחמה עם ליטא, הרי שהוא בוחר במלחמה עם ארצות הברית". בתור מדינה קטנה שניצבת אל מול השאיפות האימפריאליסטיות של פוטין, הציטוט הזה הוא אחד החשובים בתולדותיה של ליטא המודרנית.

      מתקפות סייבר שמובילות לפוטין

      ניסינו להבין במהלך הביקור מה בעצם מפחיד כל כך את הליטאים. המדינה שלהם אמנם קטנה, אבל היא חברה בברית נאט"ו ומארחת באופן קבוע צבאות מערביים על אדמתה. מישהו באמת חושב שפוטין יתקוף ויסתכן במלחמה עם כל העולם המערבי? התשובות שהתקבלו היו מעורבות. בכיר במשרד החוץ אמר: "אי אפשר לפסול את האפשרות שפוטין ינסה לבחון את נאט"ו והמערב, ויעשה זאת על חשבוננו. אנחנו צריכים להתכונן לתסריט כזה".

      שר ההגנה אולקאס, לעומת זאת, אמר כי פלישה ישירה עם טנקים נראית פחות סבירה, אבל דפוס הפעולה של פוטין במזרח אוקראינה מטריד מאוד את הליטאים. בליטא יש מיעוט רוסי של כ-6% מהאוכלוסייה, והממשלה מודאגת מניסיונות של רוסיה להתסיס את המיעוט כזה כנגד השלטון הליטאי, אולי כתירוץ להתערבות רוסית במדינה. השילוב של מיליציות פרו-רוסיות, תעמולה בערוצי הטלוויזיה הנאמנים לפוטין והפעלת לחץ כלכלי, יכול לגרום נזק כבד לליטא, ובתסריט כזה, בניגוד לתסריט של פלישה צבאית מלאה, לא בטוח שהמערב ימהר להתערב.

      על רקע החששות הללו, הליטאים צמאים ללמוד מישראל גם על תחום הסייבר. בשנים האחרונות היו כמה מתקפות סייבר נגד ליטא שמקורן ברוסיה, מה גם שבכל צפון-מזרח אירופה עדיין זוכרים את מתקפת הסייבר הרוסית נגד אסטוניה בשנת 2007, ששיתקה לחלוטין את כלכלת המדינה. "זה תחום שהופך ליותר ויותר קריטי, ולישראל יש הרבה מה לתרום", הודה שר ההגנה בשיחה. "זה אתגר גדול כי צריך להגן גם על הצבא, גם על המערכת האזרחית, גם על גופים כלכליים פרטיים כמו בנקים ותאגידים. הקמנו השנה מרכז לביטחון סייבר לאומי. אנחנו רואים וירוסים שמגיעים מרוסיה ומנסים לפגוע במערכת האזרחית שלנו".

      צבא ליטא השתתף בעשור הקודם בשתי המלחמות שהובילה ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן, ושלח לשתי הזירות כמה מאות לוחמים. "תפיסת הביטחון שלנו היא קולקטיבית. אנחנו רוצים להיות לא רק צרכנים של ביטחון, כלומר לקבל ביטחון מהחברות שלנו בנאט"ו ומהיחסים הקרובים שלנו עם ארצות הברית, אלא גם להיות ספקים ולתרום לביטחון איפה שאנחנו יכולים", אומר השר אולקאס. "השתתפנו באפגניסטן ובעיראק, וגם במשימות להשכנת שלום במאלי וברפובליקה המרכז-אפריקנית. כיום אנחנו מקדישים כ-1.11% מהתקציב שלנו לביטחון, והיעד שלנו היא להגיע בקרוב ל-2% מהתקציב, כדי שנוכל לשפר ולהגדיל את הצבא".

      גאים בריבלין, פרס ונתניהו

      מעל היחסים החמים שנרקמו בשנים האחרונות בין ישראל לליטא, מרחף עדיין צל כבד מהעבר. כ-200 אלף יהודים נרצחו בליטא במהלך השואה, כאשר הגרמנים נעזרו באופן מסיבי באוכלוסייה הליטאית המקומית לביצוע ההשמדה. בתקופת השלטון הסובייטי בליטא, הגרסה ההיסטורית הרשמית הייתה שבמהלך השואה נרצחו בליטא "אנשים סובייטים", ללא אזכור העובדה שהנרצחים היו יהודים, שנרצחו אך ורק בשל היותם יהודים. כמו כן, בחלק מהאנדרטאות שהוקמו במדינה, כמו למשל האנדרטה הגדולה בפונאר (פרבר של וילנה שביערות הסמוכים אליו נרצחו כמאה אלף בני אדם), נכתב באנגלית וביידיש כי את הרציחות ביצעו "הנאצים ועוזריהם המקומיים", אולם הביטוי "עוזריהם המקומיים" הושמט מהנוסח הרוסי והליטאי, והתווסף רק כעבור שנים.

      מאז השחרור מהכיבוש הסובייטי, הממשלות השונות בליטא מנסות להתמודד עם נושא השואה, אבל בישראל ובקהילה היהודית המקומית (המונה כמה אלפי בני אדם בלבד), אומרים כי יש עוד דרך ארוכה. כך למשל, בשיח הציבורי בליטא מדברים על "שני ג'נוסיידים" שהתרחשו בשנות ה-40 – שואת היהודים מצד אחד, והגלייתם ורציחתם של מאות אלפי ליטאים בידי משטרו של סטאלין, מצד שני. בישראל דוחים את ההשוואה על הסף, וכך גם את ההקבלה בין שני המקרים, שיוצרת "נסיבות מקלות" להשמדת היהודים ולשיתוף הפעולה של הליטאים עם הכובשים הנאצים.

      הנשיא לשעבר שמעון פרס ונשיאת ליטא, דליה גריבאוסקאיטה, קיימו לפני כשנתיים ביקור משותף בבורות ההריגה בפונאר, שבמהלכו דיברה הנשיאה על האחריות ההיסטורית של ליטא. "ברמת המנהיגות הפוליטית אנחנו בהחלט רואים שיפור בגישה הליטאית, אבל בשיח הציבורי, בעיתונות ובמערכת החינוך, עדיין מקובל לדבר על 'שתי שואות' והמצאות מהסוג הזה", אמר לוואלה!NEWS פעיל ציבור יהודי-אמריקני שבקיא במתרחש בליטא.

      ריבלין על פסיקת העליון בארה"ב בנושא ירושלים: "אין לנו ביקורת" (לשכת העיתונות הממשלתית)
      הליטאים נחושים להביא אותו לביקור. ריבלין (צילום: לשעת העיתונות הממשלתית)

      ראש העיר של וילנה, רמיגיוס סימסלוס, שנבחר לכהונה ראשונה לפני חודשיים בלבד, סיפר בפגישה בלשכתו על שתי תכניות גדולות שהוא מקדם בהקשר היהודי. הראשונה, להבליט את ההיסטוריה היהודית במרכז וילנה, במיוחד באזור הגטו הישן - שהפך כמו בערים אחרות במזרח אירופה, לאזור צעיר ואופנתי בזכות הסמטאות הצרות והמבנים ההיסטוריים - בין השאר באמצעות הצבת שילוט רחוב ביידיש. בנוסף, הוא נדרש לכמה מקרים של מבני ציבור בווילנה מהתקופה הסובייטית שהוקמו ממצבות שנלקחו מבתי קברות יהודיים. "במקרים שבהם אפשר, אנחנו נסיר את האבנים הללו מהמבנים ונשיב אותן לבתי הקברות, או שנשתמש בהן להקמת אנדרטה יהודית. במקרים שבהם אי אפשר, כמו למשל אם השתמשו במצבות היהודיות להקמת גשר מרכזי, אנחנו נשים במקום שלט שמתריע על הברבריות של המעשה הזה".

      נושא אחד עלה שוב ושוב במהלך הביקור: השורשים הליטאיים של הנהגת מדינת ישראל. הנשיא ריבלין, הנשיא לשעבר פרס, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, כולם נצר ליהדות ליטא. פרס ביקר במדינה לפני שנתיים, אבל הליטאים נחושים כעת להביא גם את ריבלין, שמתגאה בקשר ההיסטורי של משפחתו לגאון מווילנה. "יש עוד הרבה מה לעשות בנושא ההיסטוריה היהודית כאן, לטוב ולרע", אומר השגריר אמיר מימון. הקשרים המתהדקים עם ישראל עשויים להביא לתרומה משמעותית גם בתחום הזה.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co