(הפרות סדר אחרי פיגוע הדקירה, הבוקר בירושלים)
חוק ההסדרה, שנועד להכשיר מאחזים בלתי חוקיים, יובא ביום ראשון הקרוב לאישור בפני ועדת השרים לענייני חקיקה - זאת למרות גל הפיגועים והמתיחות הביטחונית. אם יאושר, החוק יעקוף שתי החלטות של בית המשפט העליון על פינוי בתים בעמונה ובעפרה שנבנו על אדמה פלסטינית פרטית. יוזם החוק הוא חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד, שהתחייב לקדם את חוק דומה לזה לפני הבחירות ותומך בחוק המוצע.
משמעות החוק היא הסדרת המאחזים הבלתי-חוקיים תוך הפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות, שעליהן נבנו חלק מהמאחזים. כמו כן, החוק יעקוף את החלטות בג"ץ לפינוי המאחזים שכבר התקבלו. בדצמבר 2014 קבע בג"ץ כי מאחז עמונה יפונה עד סוף 2016. בפברואר השנה החליט בג"ץ כי יש לפנות תשעה בתים בעפרה עד 2017. החוק, שיובא בפני ועדת השרים, עוסק גם במאחז מצפה כרמים שטרם התקבלה החלטה בעניינו.
לקריאה נוספת:
כבישים עוקפים ליהודים וחידוש הבנייה: הדרישות של המתנחלים מנתניהו
בעקבות הפיגועים: גל פעולות נקם של מתנחלים
במסגרת החוק, אם יעבור, יופקעו אדמות פלסטיניות פרטיות שעליהן נבנו מבנים במאחזים ובהתנחלויות עד אחד ביולי 2015. המשמעות היא - הפקעת האדמות שעליהן מצויים כל המאחזים הבלתי-חוקיים. בנוסף לכך, החוק יקבע כי לבעלים הפלסטינים של הקרקעות, לא תינתן הזכות להתנגד להפקעת אדמותיהם. על פי נתונים שהוצגו בעבר לכנסת, כאלפיים מבנים בהתנחלויות השונות נבנו על קרקע פרטית של פלסטינים.
לדברי ארגון זכויות האדם "יש דין", לאישור ההחלטה עשויות להיות משמעויות משפטיות מרחיקות לכת. בארגון טוענים כי הצעת החוק מבקשת לבטל לחלוטין את אפשרות ההגנה של בית המשפט הישראלי על זכויות פלסטינים, והיא פוגעת קשות בזכות הקניין של הפלסטינים בגדה המערבית, שהוכרה כזכות יסוד על ידי בג"ץ. כמו כן, הצעת החוק מתנגשת עם איסורים מפורשים במשפט הבינלאומי.
המשמעות החקיקתית של החוק, אם יאושר בוועדה, גדולה מאוד: תהליך החקיקה יקוצר והוא יועבר ישירות לקריאה ראשונה ללא צורך בקריאה טרומית. בנוסף לכך, ברגע שהחוק יאושר כל חברי הממשלה יהיו מחויבים לתמוך בו כך שהרוב לתמיכתו מובטח.
עד היום, אף שנעשו כמה ניסיונות, נמנעה הכנסת לחוקק חוק המתייחס למעמד הקרקעות בשטחים. לפי "יש דין", "בהתאם לחוק הבינלאומי, המפקד הצבאי הוא הריבון בשטח וככזה הוא המחוקק ובעל הסמכות להחליט בנוגע למעמד של קרקע מסוימת. אולם הצעת החוק הזו תשנה לחלוטין את המצב, ומשמעותה בפועל היא סיפוח של השטח והחלת ריבונות ישראלית בגדה".
ב-2012 דחתה הכנסת ניסיון קודם לאשר את חוק ההסדרה, שנועד למנוע את פינוי שכונת האולפנה בבית אל. ראש הממשלה התנגד אז להצעה בטענה ש"מדינת ישראל היא דמוקרטיה שומרת חוק". אולם בימין מפעילים לחץ רב על נתניהו לאשר את החוק, שאף צורף בגרסה דומה להסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי. במסגרת קווי הממשלה שעליהם הסכימו הסיעות, הכניס שר האוצר משה כחלון זכות וטו על חוקים שפוגעים בהחלטות בג"ץ והצהיר כי הוא ימנע וישמור על החלטות בית המשפט העליון. טרם ברור האם כחלון ישתמש בזכות הווטו שברשותו ואם החוק יועבר בוועדה או לא.
לדברי עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של ארגון "יש דין", "הצעת החוק משקפת חוסר הבנה בסיסי במעמד המשפטי של שטחי הגדה המערבית, ומתעלמת לחלוטין מכל הוראת דין של המשפט הבינלאומי, בתקווה כי כך לא יחולו על מדינת ישראל הוראות אלה. בפועל, מבקשת הצעת החוק לאיין לחלוטין פסקי דין חלוטים של בית המשפט העליון, למנוע מפלסטינים לדרוש סעד בכל הנוגע לרכושם, ולבצע נישול ממוסד של אוכלוסייה פלסטינית מטעם מדינת ישראל. כל זאת למען פורעי חוק במאחזים ובהתנחלויות. הצעת החוק, מעבר לחוסר המוסריות והיעדר החוקיות המבעבעים מכל תו ותג שלה, מקרבת את מדינת ישראל וראשיה צעד עצום לקראת הפרה חזיתית של הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי והפלילי, והכול מתוך רצון להגשים מאוויים פוליטיים שהורתם בחטא וסופם בפשע לכל דבר ועניין".