פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ למדינה: להרוס המבנים שנבנו על קרקע פלסטינית בעפרה

      בתשובה לעתירה של תושבי הכפר עין יברוד וארגוני זכויות אדם קבע בית המשפט כי יש להרוס תשעה מבנים, שמונה מהם מאוכלסים, בתוך שנתיים. "לו? הוחלט לדחות את העתירה, היה בכך משום מתן היתר לפגיעה חריפה בזכויות תושבי האזור"

      התנחלות עופרה, מאי 2012 (עומר מירון)
      ההתנחלות עפרה (צילום: עומר מירון)

      בית המשפט העליון הורה הערב (ראשון) למדינה להרוס בתוך שנתיים תשעה בתים בהתנחלות עפרה שבמועצה האזורית מטה בנימין, שמונה מהם מאוכלסים, אשר נבנו על קרקע פלסטינית פרטית. החלטה ניתנה בתשובה לעתירה שהוגשה בחודש יוני 2008 על ידי חמישה מתושבי הכפר הפלסטיני עין יברוד, הסמוך להתנחלות, יחד עם ארגוני זכויות האדם "יש דין" ו"בצלם".

      העתירה הוגשה תוך כדי בניית המבנים, ובעקבותיה הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על תושבי עפרה להמשיך את בנייתם. למרות זאת, בניית הבתים המשיכה - ואף הואצה. בחודש מרץ 2009 הודיע שר הביטחון דאז אהוד ברק כי אין בכוונתו ליישם את צווי ההריסה על מבנים אלו. בדיון שהתקיים יומיים לאחר הודעה זו, חייב בג"ץ את המדינה לנמק תוך 60 יום את ההחלטה של השר שלא ליישם את הצווים. בתשובת המדינה נאמר כי היא רואה את גורל הבתים הללו כחלק מגורלם של כלל הבתים בהתנחלות, ולכן אינה מוכנה לאכוף את צווי ההריסה.

      עוד בוואלה! חדשות:
      "מוכן להתייחס רק לבית הזה": איפה מתגוררים הח"כים שלנו?
      כיצד נהגים שיכורים יכולים לחמוק מבדיקת "ינשוף"?
      קרי: מקווים לגבש את נוסח הסכם הגרעין עד סוף מרץ

      נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בוועידת המשפט באשקלון. אוגוסט 2014 (יח"צ , ראובן קסטרו)
      נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס (צילום: ראובן קסטרו)

      בפסק הדין הסופי בנושא שניתן היום, כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס כי "הבנייה של המבנים נעשתה תוך הפרה של צווי ההפסקה וצווי ההריסה שהוצאו על ידי הרשויות. התנהלות זו אף הובילה את המינהל האזרחי להגיש תלונה במשטרה בעניין ולפתיחתה של חקירה פלילית". עוד הוסיף גרוניס, כי "העובדה שמדובר בבנייה המצויה בתחומיו של יישוב גדול ומבוסס אינה מצדיקה, לטעמי, כשלעצמה שינוי במסקנה כי יש לאכוף את הצווים שהוצאו בענייננו".

      גרוניס התייחס אף לעובדה שמדובר בהריסת בתים שבהם מתגוררות משפחות וכתב: "איני מקל ראש במשמעויותיה של ההחלטה להורות על ביצוע צווים שמכוחם יפונו וייהרסו מבנים המשמשים למגורי תושבים. מובן כי להחלטה זו משמעויות קשות וכואבות עבור התושבים ומשפחותיהם, שהשתקעו ביישוב וודאי התערו בקהילה שבו. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק בנסיבות העניין הכשרה למעשה של בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית. לו? הוחלט לדחות את העתירה, היה בכך משום מתן היתר לפגיעה חריפה בזכויות התושבים המוגנים באזור ובשלטון החוק, וזאת אין לקבל".

      "יש לקוות שהמדינה תעשה חשבון נפש ביחס לעמדותיה"

      עו"ד שלומי זכריה, מהצוות המשפטי של ארגון "יש דין", אמר בתגובה לפסק הדין: "בג"ץ הבהיר באופן חד-משמעי כי זכויות הקניין של תושבים מוגנים וערכים בסיסיים כגון שלטון החוק אינם יכולים להיות חלק מסחר מכר פוליטי, או תלויים במשא ומתן מדיני. המדובר בזכויות יסוד, שיש לשמור שייאכפו. יש לקוות כי המדינה תעשה חשבון נפש ביחס לעמדותיה השערורייתיות אשר הצדיקו את הפרת צו הביניים וגרסו כי ביחס לעופרה ותושביה חל דין שונה".

      חגי אלעד, מנכ"ל "בצלם", אמר: "בשנים שחלפו מאז שהוגשה העתירה נמשך במלוא המרץ גזל האדמות הפלסטיניות בגדה. בין אם באמצעות ההכרזות על 'אדמות מדינה' - איזו מדינה בדיוק? - ובין אם באמצעות השתלטות על קרקע פלסטינית פרטית. המגמה היא אותה המגמה, בהובלתן של ממשלות ישראל מזה שנות דור ויותר. החלטת בג"ץ אינה משנה את התמונה הכללית".

      לפניות לכתב: sben72@walla.com